"לראות,לשמוע,לחוש " ועוד
לראות "לשמוע "לחוש" ועוד אלו הן שלוש הצורות מהן אנו מקבלים מידע בצורה אינטואיטיבית. לעומת זאת בעת תקשור יזום או ספונטני, אין לכך חשיבות בענין זה, קל לנו לזהות דמות או ישות אם נגלתה בחזיון או השמיע את קולה בלבד או העבירה תחושה גופנית. השפעות אלו מתקבלות באמצעות התוכנה שבנו. ההבנה והמקרא של הסימנים. המשמעות והידיעה. מדברים על מדריכים וקושרים כל דבר למדריכים. אם הנשמה אמורה ללמוד יהיו רגעים רבים של ישום עצמאי על כר הפעולה. עצמאי לעצמי ולהחלטותי. אין לשלול את הדבר. ראו את האנשים שאינם מודעים לרוחניות שבהם, לגביהם הדבר לא קיים.הם לבד וכל אחד במרכזו של עולם הוויתו עומד. לגבי כל עצם יכול להוות מראה שתשקף תשובה והבנה. כל עצם יכול להכיל משתנים רבים. אנו מכילים מערכות רבות ובאמצעותם באים חיינו לידי ביטוי. לכן תפיסת החיים שלנו שונה מתפיסת החיים של עצם דומם וצומח לרבות זוחלים וחיות.לכל אחד תפקיד במערכת. כאשר הפעולה מוגבלת קל יותר לזהות את היעוד. כאותה אבן בנין דוממת המיועדת להיכלא בקירות הבית. להבדיל האדם מעצם הוויתו ומורכבותו מחמיץ ידיעה זו.כאשר מקבלים החלטה ומבצעים אותה כדרך חיים, ניתן יהיה להגדירה כיעוד.אולם דעתו כשוריו והבנתו של אדם משתנים בכל רגע (ברמות מסוימות) ועליו להתגבר על חוסר היציבות הקיימת בתוך תרחיש חייו. כאשר יתבונן מעמקי הוויתו יוכל להתייצב. ולהבדיל כאותה אבן יציבה ומוגדרת. לדעתי יש להיות "פתוח" לכל רעיון בכל עת, ולא להיות מקובע בדעה. דעה שאפילו נוצרת בעטיה של ידיעה, תשתנה בעקבות גילוי חדש. בברכה אביר
לראות "לשמוע "לחוש" ועוד אלו הן שלוש הצורות מהן אנו מקבלים מידע בצורה אינטואיטיבית. לעומת זאת בעת תקשור יזום או ספונטני, אין לכך חשיבות בענין זה, קל לנו לזהות דמות או ישות אם נגלתה בחזיון או השמיע את קולה בלבד או העבירה תחושה גופנית. השפעות אלו מתקבלות באמצעות התוכנה שבנו. ההבנה והמקרא של הסימנים. המשמעות והידיעה. מדברים על מדריכים וקושרים כל דבר למדריכים. אם הנשמה אמורה ללמוד יהיו רגעים רבים של ישום עצמאי על כר הפעולה. עצמאי לעצמי ולהחלטותי. אין לשלול את הדבר. ראו את האנשים שאינם מודעים לרוחניות שבהם, לגביהם הדבר לא קיים.הם לבד וכל אחד במרכזו של עולם הוויתו עומד. לגבי כל עצם יכול להוות מראה שתשקף תשובה והבנה. כל עצם יכול להכיל משתנים רבים. אנו מכילים מערכות רבות ובאמצעותם באים חיינו לידי ביטוי. לכן תפיסת החיים שלנו שונה מתפיסת החיים של עצם דומם וצומח לרבות זוחלים וחיות.לכל אחד תפקיד במערכת. כאשר הפעולה מוגבלת קל יותר לזהות את היעוד. כאותה אבן בנין דוממת המיועדת להיכלא בקירות הבית. להבדיל האדם מעצם הוויתו ומורכבותו מחמיץ ידיעה זו.כאשר מקבלים החלטה ומבצעים אותה כדרך חיים, ניתן יהיה להגדירה כיעוד.אולם דעתו כשוריו והבנתו של אדם משתנים בכל רגע (ברמות מסוימות) ועליו להתגבר על חוסר היציבות הקיימת בתוך תרחיש חייו. כאשר יתבונן מעמקי הוויתו יוכל להתייצב. ולהבדיל כאותה אבן יציבה ומוגדרת. לדעתי יש להיות "פתוח" לכל רעיון בכל עת, ולא להיות מקובע בדעה. דעה שאפילו נוצרת בעטיה של ידיעה, תשתנה בעקבות גילוי חדש. בברכה אביר