לקראת פסח ולזכר 40 שנה במדבר: המלצות על ספרי נוער העוסקים במדבר, שרב ובצורת, והרבה חול ואבק.
ההיסטוריה שלנו כעם תחילתה בבצורת שבעקבותיה ירדנו למצריים, והמשכה בנדודים במדבר במשך 40 שנה. לכבוד פסח קבלו:המלצות על מדבר, שרב ובצורת, והרבה חול ואבק בספרי נוער. כשהמדבר הפיסי הוא אינו רק רקע לסיפור הרפתקאות והשרדות אלא גם מרחב נפשי - של חיי דוחק, נידחות, בדידות, ואפילו מוות.
טייס שנקלע למדבר סהרה עקב תקלה במטוס, פוגש בחולות ילד שבא מכוכב אחר, ובכל יום הוא מתוודע לאישיותו הפלאית ולתעלומת הופעתו: מאין הגיע, הכוכבים בהם ביקר בדרכו לכדור הארץ ועל אהבתו לשושנה. הנסיך הקטן מלין על כך שהמדבר הוא שומם ואין בו פרחים – "איזה כוכב מוזר, ארץ צחיחה ומלוחה וכולה זיזים חדים". כשהטייס כמעט גווע בצמא הם יוצאים לחפש באר במדבר, אך בעיני הנסיך הקטן כל דבר הוא בעל משמעות הסמויה מהעין ולכן המים שהם מוצאים הם לא סתם מים מתוקים, אלא מים ללב – "כמו מנגינה יפה". לאחר שמונה ימים לתאונה, הטייס מצליח לתקן את התקלה במטוס והם נפרדים – הטייס ממריא, וגם הנסיך הקטן – בעזרת הנחש... סיפור פיוטי, חידתי-פילוסופי על ידידות, אהבה, חיים ומוות.
עם עובד - הוצאת ספרים
1993. מצרפתית: אילנה המרמן.
שרה היא אמם החורגת של שרה ואחיה שהגיעה ממיין כדי לגור איתם בחווה המבודדת בערבות מערב ארצות הברית, במאה ה-19, והם אוהבים אותה מאוד, והיא אותם. אך הקיץ מגיע ועמו בצורת ארוכה וקשה. "הגשם עוד יירד" חזר האב ואמר בשקט, אך מיום ליום המים בבאר מתייבשים, ואין מים לחיות המשק וליבולים, ואפילו שכניהם הקרובים נוטשים את ביתם. כשפורצת שריפה באסם ומכלה את חבית המים האחרונה, המשפחה נאלצת להיפרד: שרה עוזבת עם אנה ואחיה למיין, והאב נשאר בחווה. במיין קריר ויפה - הדשא ירוק, ויש עצים ופרחים וים, והם מתקבלים באהבה ובחום על-ידי בני משפחתה של שרה, אבל הילדים מתגעגעים לאביהם ולביתם שבערבה. כשהיו בביתם חלמו על גשם, ובמיין הם חולמים על אביהם. ואנה תוהה אם הגשם ישוב לחווה, ואם שרה, אמם, תרצה לשוב אליה. הספר הוא המשכו של "שרה פשוטה וגבוהה".
הטבע היפה והאכזר והחיים הקשוחים בחווה המבודדת מאיימים להכניע את המשפחה הקטנה והשברירית, אך אהבתם חזקה מהכל.
עם עובד - הוצאת ספרים
, 1995. מאנגלית: שלומית אפל.
לפני מאה ועשר שנים, הייתה עיירת גרין לייק העיירה היפה ביותר בכל טקסס. היה בה אגם ירוק ועצים, חיות ואנשים. אך עתה היא מקום צחיח ונידח שבו הוקם מחנה לעבריינים צעירים אליו נשלח גיבור הספר, סטנלי, נער שמן ומגושם שהואשם על לא עוול בכפו בגניבה. סטנלי מגלה במהרה שבמקום מוסד שיקומי זהו מעין מחנה-עונשין קפקאי שכן כי כל מה שהנערים עושים מדי יום הוא לחפור בורות בעומק וברוחב של מטר וחצי בדיוק, אלא שמה שנראה כמו מלאכה סיזיפית בחום ובשמש הקופחת, תתגלה בסופו של הספר על-ידי סטנלי כמשימת חיפוש אובססיבית אחר אוצר. סיפורים שונים בזמנים שונים נארגים במקביל לכלל סיפור ריאליסטי/ דיסטופי/פנטסטי על הישרדות במדבר בזכות הר ובו מים חיים, על לטאות מנומרות ארסיות ועל רצח בעיירה שהביא עליה את קללת הבצורת עד שננטשה. סיפור התבגרות, ידידות והתמודדות מול הטבע ומול טבע האדם.
עם עובד - הוצאת ספרים
, 1999. מאנגלית: שלומית אפל.
בגוף ראשון ובשורות קצרות כמו שיר, בילי בת ה-14 היא בת יחידה להורים בשנות השלושים של המאה ה-20 באוקלהומה מוכת השרב וסופות-האבק. חם מאוד ויבש והרוחות מביאות אבק שמכסה את הרהיטים וחודר לתוך האוכל, הבגדים והשיער. האקלים האכזר מכלה כל סיכוי לפרנסה של המשפחה ואט אט כמו קובר אותם תחתיו: תחילה הוא מכה ביבול, אחר בחיות המשק ולבסוף בתוך ביתם בטרגדיה נוראית. ואז האבק הולך ונערם גם ביניהם - בין האב השתקן ובתו אכולת אשמה והאשמה. ובילי חולמת לא להיות שם, אלא להיות אל מחוץ לכל האבק עד שהיא קמה ועוזבת. אך דווקא אז, כשנדמה שהם הובסו על יד האבק, בילי ואביה מצליחים להתנער ממנו ולשוב אל עצמם, זו אל זה ואל תקווה ועתיד: "רציתי לצאת אל מחוץ לאבק, אבל בעצם אי אפשר לצאת אל מחוץ לדבר מה שנמצא בתוכך." ובילי מבינה "שאפשר להשאר באותו מקום, ובכל זאת לצמוח." זוכה ניוברי.
סדרת פרוזה,
עם עובד - הוצאת ספרים
, 2004. מאנגלית: איילת גורנר
סיפורה החברתי והפוליטי של קניה משולב בסיפורה הביוגרפי של ואנגרי מאטאיי – מי שהיתה ילדה ניגרית כפרית וזכתה במלגת לימודים בארצות הברית. אך כשהיא שבה לארצה, היא גילתה שארצה מתייבשת עקב ברוא שיטתי של יערות לטובת בנייה מואצת. באין שורשים שיחזיקו אותה, האדמה הפורייה נסחפה וסתמה את הנהרות שהתייבשו. וכשאין יבול חקלאי ומזון למרעה, ישנם רעב ומחלות. ואנגרי מתגייסת להלחם במדבור על-ידי ארגון מחאות וגיוס ארגונים בינלאומיים ויוזמת את פרוייקט נטיעת העצים "חגורה ירוקה" שבו נשים בכל כפר נוטעות עצים כדי לשקם את האדמה ולקיים חקלאות ברת-קיימא. הפרוייקט מחזיר לנשים את השליטה בגורלן ובפרנסתן, אך ואנגרי עצמה משלמת מחיר אישי כבד – מגורשת מבעלה היא נאלצת לחיות בדוחק עם ילדיה ובנוסף היא נרדפת פוליטית ומקריבה את בריאותה וחירותה. אך מאבקיה זוכים להכרה ונושאים פרי והיא זוכה בפרס נובל לשלום בשנת 2004. תהליך המדבור שהפך ארץ פוריה לצחיחה מסמל גם את שעבוד המשאבים הטבעיים והאנושיים וגם את המשטר הרודני המושחת שרואה לנגד עיניו רק רווח מיידי, בעוד שזרעים ושתילים מסמלים צמיחה והבשלה הדורשת סבלנות וראייה לעתיד.
ספריה לנוער, עם עובד, 2013
באדיבות ספריית הילדים והנוער של ספריית אוניברסיטת חיפה- יסמין אלעד