לקראת כיתה א'

[1שייכת]

מה שמעת בהרצאה הזאת? (אם בא לך לשתף, כמובן.)

אחרי ששמעתי הרצאה על הקשר בין מיגדר
ומחוננות, אני נוטה להסכים איתך.

מה שמעת בהרצאה הזאת? (אם בא לך לשתף, כמובן.)

 

[החתולה השחורה]

שמעתי המון דברים מענינים. זו היתה הרצאה

מה שמעת בהרצאה הזאת? (אם בא לך לשתף, כמובן.)

שמעתי המון דברים מענינים. זו היתה הרצאה
ארוכה ומאלפת, וכמובן שאי אפשר לתמצת אות כאן בכמה מילים, אבל בהקשר של דבריה של קלריסה, נאמר שם, שבנות נוטות הרבה פחות להחצין את המחוננות שלהן, מעריכות את עצמן פחות ממה שהן, וגם הסביבה מעריכה את האי קיו שלהן כנמוך ממה שהוא באמת. כמו כן, ההשגים שלהן מיוחסים לגורמים חיצוניים (הן חרוצות, מסודרות, משקיעות וכ"ו), לעומת בנים, שההשגים שלהם מיוחסים לגורמים פנימיים (הוא פשוט חכם, כישרוני, הוא נולד כך, זה הגנים שלו וכ"ו). כל הנ"ל מגובה במחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך, ולא איזה אירגון פמניסטי מתלהם.

 

[נועה לביא]

"מחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך"

שמעתי המון דברים מענינים. זו היתה הרצאה
ארוכה ומאלפת, וכמובן שאי אפשר לתמצת אות כאן בכמה מילים, אבל בהקשר של דבריה של קלריסה, נאמר שם, שבנות נוטות הרבה פחות להחצין את המחוננות שלהן, מעריכות את עצמן פחות ממה שהן, וגם הסביבה מעריכה את האי קיו שלהן כנמוך ממה שהוא באמת. כמו כן, ההשגים שלהן מיוחסים לגורמים חיצוניים (הן חרוצות, מסודרות, משקיעות וכ"ו), לעומת בנים, שההשגים שלהם מיוחסים לגורמים פנימיים (הוא פשוט חכם, כישרוני, הוא נולד כך, זה הגנים שלו וכ"ו). כל הנ"ל מגובה במחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך, ולא איזה אירגון פמניסטי מתלהם.

"מחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך"
זה כמעט אוקסימורון. הקביעה הזאת על שלל גרסאותיה, עם או בלי קשר לפמיניזם, הפכה לסוג של "אלוהים מדעי" עליו אין חולקים בתחום הסוציולוגיה והחינוך. אני, אישית, לא תופסת ממנה (גם אם לא שוללת אותה לגמרי) ובטח לא מאותם "חוקרים" (אבל זה כבר לדיון אחר וכללי יותר).

 

[החתולה השחורה]

את סתם אוהבת לעשות פרובוקציות.

"מחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך"
זה כמעט אוקסימורון. הקביעה הזאת על שלל גרסאותיה, עם או בלי קשר לפמיניזם, הפכה לסוג של "אלוהים מדעי" עליו אין חולקים בתחום הסוציולוגיה והחינוך. אני, אישית, לא תופסת ממנה (גם אם לא שוללת אותה לגמרי) ובטח לא מאותם "חוקרים" (אבל זה כבר לדיון אחר וכללי יותר).

את סתם אוהבת לעשות פרובוקציות.
אם ממצא מסוים הוא עיקבי אצל מספר רב של חוקרים, במחקרים שונים, באוכלוסיות שונות, במדינות שונות, אז לא מתגנב בליבך חשד שאולי יש אמת בטענה הזו? לפעמים נדמה לי שאת אוהבת וכחנות לשם וכחנות. נורא קל להגיד "כל המדענים אידיוטים".

 

[נועה לביא]

נראה לי שכרגע

את סתם אוהבת לעשות פרובוקציות.
אם ממצא מסוים הוא עיקבי אצל מספר רב של חוקרים, במחקרים שונים, באוכלוסיות שונות, במדינות שונות, אז לא מתגנב בליבך חשד שאולי יש אמת בטענה הזו? לפעמים נדמה לי שאת אוהבת וכחנות לשם וכחנות. נורא קל להגיד "כל המדענים אידיוטים".

נראה לי שכרגע
מי שמחפשת וכחנות, ולא בצורה הכי הולמת, זו את. ואכן, אני חושבת שאותם "מדענים", במיוחד בעניינים הפרובוקטיביים, מוצאים בדיוק את מה שהם רוצים למצוא (או ליתר דיוק, נותנים לנתונים המספריים איזה פירוש שבא להם). זה מעבר לעניין המגדרי, אבל ספציפית בעניין הזה - מאותם הנתונים בדיוק יסיקו הסוציולגים/ות את הגורם החברתי ואילו האבולוציונים את הגורם האבולוציוני. אישית, לא מאלה ולא מאלה אני מחזיקה חכמים במיוחד (ובטח שלא אנשי מדע ומחקר). אשר לדעתי על העניין עצמו - מי שמצניע את יכולותיו על מנת להשתלב בנוף אכן משיג (אם הוא מצליח) בדיוק את אותו הדבר - השתלבות בנוף והסביבה אכן לא מבחינה בו כבולט. האם בנות עושות את זה יותר מבנים? יכול להיות, ויכולים להיות לכך אלפי גורמים וסיבות (למשל, שבנות גם ערות יותר לגורמים החיצוניים מהבנים), אבל רובן לא נשמעות טוב (או רע) כמו "דיכוי חברתי" או "תכונה אבולוציונית".

 

[החתולה השחורה]

חלילה! מי דיבר על גורם אבולוציוני? אני? לא

נראה לי שכרגע
מי שמחפשת וכחנות, ולא בצורה הכי הולמת, זו את. ואכן, אני חושבת שאותם "מדענים", במיוחד בעניינים הפרובוקטיביים, מוצאים בדיוק את מה שהם רוצים למצוא (או ליתר דיוק, נותנים לנתונים המספריים איזה פירוש שבא להם). זה מעבר לעניין המגדרי, אבל ספציפית בעניין הזה - מאותם הנתונים בדיוק יסיקו הסוציולגים/ות את הגורם החברתי ואילו האבולוציונים את הגורם האבולוציוני. אישית, לא מאלה ולא מאלה אני מחזיקה חכמים במיוחד (ובטח שלא אנשי מדע ומחקר). אשר לדעתי על העניין עצמו - מי שמצניע את יכולותיו על מנת להשתלב בנוף אכן משיג (אם הוא מצליח) בדיוק את אותו הדבר - השתלבות בנוף והסביבה אכן לא מבחינה בו כבולט. האם בנות עושות את זה יותר מבנים? יכול להיות, ויכולים להיות לכך אלפי גורמים וסיבות (למשל, שבנות גם ערות יותר לגורמים החיצוניים מהבנים), אבל רובן לא נשמעות טוב (או רע) כמו "דיכוי חברתי" או "תכונה אבולוציונית".

חלילה! מי דיבר על גורם אבולוציוני? אני? לא
הזכרתי ולו במילה אחת לא "גורם אבולוציוני" ולא "גורם חברתי-סביבתי" ולא "דיכוי". למעשה, לא נכנסתי כלל לדיון על הסיבות. דיברתי (כלומר לא אני, אלא המחקרים), רק על התוצאה, והתוצאה היא שונה לגבי בנים ובנות. ההתנהגות של מחוננים שונה מזו של המחוננות, וגם יחס הסביבה כלפיהם שונה. מה הסיבות לכך? זה כבר ענין אחר. אני דיברתי רק על תאור המצב הקיים, ולא על הגורמים לו.

 

[נועה לביא]

דיברתי על ה"מדענים", לא עליך

חלילה! מי דיבר על גורם אבולוציוני? אני? לא
הזכרתי ולו במילה אחת לא "גורם אבולוציוני" ולא "גורם חברתי-סביבתי" ולא "דיכוי". למעשה, לא נכנסתי כלל לדיון על הסיבות. דיברתי (כלומר לא אני, אלא המחקרים), רק על התוצאה, והתוצאה היא שונה לגבי בנים ובנות. ההתנהגות של מחוננים שונה מזו של המחוננות, וגם יחס הסביבה כלפיהם שונה. מה הסיבות לכך? זה כבר ענין אחר. אני דיברתי רק על תאור המצב הקיים, ולא על הגורמים לו.

דיברתי על ה"מדענים", לא עליך
היחס של הסביבה הוא לא ל"בנות" אלא למי שפחות מבליט את עצמו (ויתכן שזה נכון לגבי בנות, אם כי לא הייתי מסתמכת על המחקר הזה. כתור התחלה - מה היו ציוני האייקיו שהם בדקו? של בחינות אינטליגנציה או ציוני התקן של בחינות האיתור?).

 

[החתולה השחורה]

ראשית, ההרצאה לא התיחסה רק למחקר

דיברתי על ה"מדענים", לא עליך
היחס של הסביבה הוא לא ל"בנות" אלא למי שפחות מבליט את עצמו (ויתכן שזה נכון לגבי בנות, אם כי לא הייתי מסתמכת על המחקר הזה. כתור התחלה - מה היו ציוני האייקיו שהם בדקו? של בחינות אינטליגנציה או ציוני התקן של בחינות האיתור?).

ראשית, ההרצאה לא התיחסה רק למחקר
אחד, אלא לאוסף מחקרים מכל רחבי העולם, שמהווים את הבסיס למחקר של משרד החינוך, שגם הוא, בעצם, מורכב מכמה וכמה מחקרים שונים (שאלות מחקר) שמקובצים יחדיו ומנסות לקבל מענה. שנית, לגבי ההשוואה הספיצפית: בדקו לפי ציוני אי קיו, אבל לא בדקו אי קיו מסוים, אלא לקחו צימדי ילדים, בן ובת, בעלי אי קיו זהה ובעל השגים לימודיים זהים (אני מניחה שהותר הבדל קטן).

 

[נועה לביא]

שוב, השאלה היא למה הם קוראים

ראשית, ההרצאה לא התיחסה רק למחקר
אחד, אלא לאוסף מחקרים מכל רחבי העולם, שמהווים את הבסיס למחקר של משרד החינוך, שגם הוא, בעצם, מורכב מכמה וכמה מחקרים שונים (שאלות מחקר) שמקובצים יחדיו ומנסות לקבל מענה. שנית, לגבי ההשוואה הספיצפית: בדקו לפי ציוני אי קיו, אבל לא בדקו אי קיו מסוים, אלא לקחו צימדי ילדים, בן ובת, בעלי אי קיו זהה ובעל השגים לימודיים זהים (אני מניחה שהותר הבדל קטן).

שוב, השאלה היא למה הם קוראים
"ציוני אייקיו". כאמור, רחוקה מלתפוס מזה משהו.

 

[נטשה הרציונלית]

אני לא חושבת שהמחקרים מדברים על

נראה לי שכרגע
מי שמחפשת וכחנות, ולא בצורה הכי הולמת, זו את. ואכן, אני חושבת שאותם "מדענים", במיוחד בעניינים הפרובוקטיביים, מוצאים בדיוק את מה שהם רוצים למצוא (או ליתר דיוק, נותנים לנתונים המספריים איזה פירוש שבא להם). זה מעבר לעניין המגדרי, אבל ספציפית בעניין הזה - מאותם הנתונים בדיוק יסיקו הסוציולגים/ות את הגורם החברתי ואילו האבולוציונים את הגורם האבולוציוני. אישית, לא מאלה ולא מאלה אני מחזיקה חכמים במיוחד (ובטח שלא אנשי מדע ומחקר). אשר לדעתי על העניין עצמו - מי שמצניע את יכולותיו על מנת להשתלב בנוף אכן משיג (אם הוא מצליח) בדיוק את אותו הדבר - השתלבות בנוף והסביבה אכן לא מבחינה בו כבולט. האם בנות עושות את זה יותר מבנים? יכול להיות, ויכולים להיות לכך אלפי גורמים וסיבות (למשל, שבנות גם ערות יותר לגורמים החיצוניים מהבנים), אבל רובן לא נשמעות טוב (או רע) כמו "דיכוי חברתי" או "תכונה אבולוציונית".

אני לא חושבת שהמחקרים מדברים על
התופעה של "הצנעת" המחוננות, אלא על התופעה של הציפיות שמגשימות את עצמן. מצפים מהבנים להיות יותר "מבריקים" ויותר "מוכשרים במתמטיקה", ומהבנות להיות יותר "מילוליות", "רגישות" וכו', אז בסוף גם הן רואות את עצמן כך - והתוצאה בהתאם.

 

[נטשה הרציונלית]

אהה, סליחה, ראיתי עכשיו שחתולה כתבה

אני לא חושבת שהמחקרים מדברים על
התופעה של "הצנעת" המחוננות, אלא על התופעה של הציפיות שמגשימות את עצמן. מצפים מהבנים להיות יותר "מבריקים" ויותר "מוכשרים במתמטיקה", ומהבנות להיות יותר "מילוליות", "רגישות" וכו', אז בסוף גם הן רואות את עצמן כך - והתוצאה בהתאם.

אהה, סליחה, ראיתי עכשיו שחתולה כתבה
שהמחקרים דווקא כן מדברים על כך שבנות פחות "מחצינות" את המחוננות. לא שמתי לב לזה קודם. בכל אופן, נראה לי שלב העניין במחקרים האלה הוא עניין הציפיות שמגשימות את עצמן.

 

[Forum User]

מהם אותם "מחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך"?

שמעתי המון דברים מענינים. זו היתה הרצאה
ארוכה ומאלפת, וכמובן שאי אפשר לתמצת אות כאן בכמה מילים, אבל בהקשר של דבריה של קלריסה, נאמר שם, שבנות נוטות הרבה פחות להחצין את המחוננות שלהן, מעריכות את עצמן פחות ממה שהן, וגם הסביבה מעריכה את האי קיו שלהן כנמוך ממה שהוא באמת. כמו כן, ההשגים שלהן מיוחסים לגורמים חיצוניים (הן חרוצות, מסודרות, משקיעות וכ"ו), לעומת בנים, שההשגים שלהם מיוחסים לגורמים פנימיים (הוא פשוט חכם, כישרוני, הוא נולד כך, זה הגנים שלו וכ"ו). כל הנ"ל מגובה במחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך, ולא איזה אירגון פמניסטי מתלהם.

מהם אותם "מחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך"?
מי נתן את ההרצאה? כשאומרים "ההשגים שלהן/ם מיוחסים ל..." - מי מייחס? (צריך לזכור שגם למשרד החינוך יש אג'נדה)

 

[החתולה השחורה]

ענף אחד של המחקר, בדק את הגישה של

מהם אותם "מחקרים מדעיים מטעם משרד החינוך"?
מי נתן את ההרצאה? כשאומרים "ההשגים שלהן/ם מיוחסים ל..." - מי מייחס? (צריך לזכור שגם למשרד החינוך יש אג'נדה)

ענף אחד של המחקר, בדק את הגישה של
המורים למחוננים, ובדק למה הם מיחסים את ההשגים. למשל, נלקחו בן ובת עם אותם השגים ואותו אי קיו (גבוהים), והמורים נתבקשו להעריך את האינטיליגנציה של התלמידים, ואת הסיבה להשגים הגבוהים. התגלה שיש מיתאם סטטיסטי מובהק בין המיגדר וההערכה של המורים.

 

[פלגיה]

תיקון: את הגישה של המורות

ענף אחד של המחקר, בדק את הגישה של
המורים למחוננים, ובדק למה הם מיחסים את ההשגים. למשל, נלקחו בן ובת עם אותם השגים ואותו אי קיו (גבוהים), והמורים נתבקשו להעריך את האינטיליגנציה של התלמידים, ואת הסיבה להשגים הגבוהים. התגלה שיש מיתאם סטטיסטי מובהק בין המיגדר וההערכה של המורים.

תיקון: את הגישה של המורות
(אם מגדר אז עד הסוף)

 

[Forum User]

בתוכנית שלנו יש חלוקה שווה של מורים/מורות

תיקון: את הגישה של המורות
(אם מגדר אז עד הסוף)

בתוכנית שלנו יש חלוקה שווה של מורים/מורות

 

[נועה לביא]

../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif

תיקון: את הגישה של המורות
(אם מגדר אז עד הסוף)

 

[החתולה השחורה]

בכוונה לא כתבתי מורות, כי יש גם מורים. כך

תיקון: את הגישה של המורות
(אם מגדר אז עד הסוף)

בכוונה לא כתבתי מורות, כי יש גם מורים. כך
בכל אופן אצלנו.

 

[Forum User]

תודה, אשמח לקבל רפרנס "רשמי"

ענף אחד של המחקר, בדק את הגישה של
המורים למחוננים, ובדק למה הם מיחסים את ההשגים. למשל, נלקחו בן ובת עם אותם השגים ואותו אי קיו (גבוהים), והמורים נתבקשו להעריך את האינטיליגנציה של התלמידים, ואת הסיבה להשגים הגבוהים. התגלה שיש מיתאם סטטיסטי מובהק בין המיגדר וההערכה של המורים.

תודה, אשמח לקבל רפרנס "רשמי"
או לפחות הפניה למי שנתן את ההרצאה.

 

[החתולה השחורה]

ההרצאה נתנה ע"י

תודה, אשמח לקבל רפרנס "רשמי"
או לפחות הפניה למי שנתן את ההרצאה.

ההרצאה נתנה ע"י
ג'ודי קואהן, מרכזת מחקר בנושא מגדר ומחוננות באוניברסיטה העברית מטעם האגף למחוננים במשרד החינוך. אין לי רפרנס רישמי.

 

[Forum User]

תודה, האם במסגרת מכללת הורים של מכון ורדי?

ההרצאה נתנה ע"י
ג'ודי קואהן, מרכזת מחקר בנושא מגדר ומחוננות באוניברסיטה העברית מטעם האגף למחוננים במשרד החינוך. אין לי רפרנס רישמי.

תודה, האם במסגרת מכללת הורים של מכון ורדי?
"מכללת הורים: הרצאה: מגדר ומחוננות, בשעה 19:00 בבית העם חביב רח' זד"ל ראשון לציון. מרצה: גב' ג'ודי קואהן מס - דוקטורנטית, חוקרת נושא מגדר ומחוננות ומרכזת מחקר בנושא זה באוניברסיטה העברית בירושלים. (ביוזמת האגף למחוננים במשרד החינוך). עלות: 20 ש"ח למפגש."