סיפור לחג ,עולי הרגל והנחש
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים לרגל לירושלים שלוש פעמים בשנה האיכר עזב את השדה, הרועה את העדר, וההחנוני את החנות וכולם בשיירה היו עולים. בחג השבועות היו מביאים את הביכורים.אחד הפעמים רצו גם זוג מאשקלון לעלות לרגל, לבקר בבית המקדש ולבקש מהאל פרי בטן . שלוש שנים היו נשואים וילד לא היה להם. הסכים נפתלי והחלו להתכונן לדרך.רחל ביקשה משכנה לטםל בחיות, ואילו נפתלי ביקש מחבר לטפל בסוסים עד שובם.והנה שיירה התקרבה והיא עולה לירושלים. החליטו רחל ונפתלי להצטרף לשיירה. מיהרו , לקחו צידה לדרך ויצאו, מצאו את השיירה ויחד החלו במסע לירושלים. לאחר כיומיים הליכה נזכר פתאום נפתלי, ששכח לנעול את הדלת, מה לעשות? האם לחזור?, אמרה רחל: בוא נמשיך ונקווה לטוב.. כשהגיעו לירושלים , הלכו לבית המקדש , והתפללו בכוונה רבה. לאחר שנחו מהדרך, עלו על חמורים והחלו את הדרך חזרה לאשקלון.. בדרך אמרה רחל לבעלה: אני שמחה שעלינו לירושלים והלכנו לבית המקדש, אני מרגישה שתפילותינו תענינה, ונזכה לילד.. ואילו הוא חשב על הבית הפתוח ועל גנבים. התקרבו לאשקלון, נפרדו מאנשי השיירה, וכשהתקרבו לבית, נבהל נפתלי מאד, על מנעול הבית,היה כרוך נחש גדול, ככל שהתקרבו יותר , ראה הנחש מי הבאים, התיר עצמו מן הדלת, ירד ונעלם. נכנסו הביתה וראו שהכל במקום וכלום לא חסר. אז הבינו שנעשה להם נס, . שמחה רחל ואמרה: זה שדאג לנו בימים קשים ושמר על רכושינו, ידאג לנו גם הלאה. ואכן, כעבור שנה ילדה רחל בן, ואחריו עוד אחד, והם חיו שנים רבות באהבה גדולה.
