לקראת בחירות

לקראת בחירות

או במילים אחרות, איך היה לי נושא נחמד לשירשור, אבל קרסתי משיעמום אל מול המתמודדות.
בחרתי בשתיים: ציפי ליבני ושלי יחימוביץ, כדי להציע כמה דוגמאות של איך שהן מתלבשות לביקורת. מסתבר ששתיהן מקפידות להתלבש אותו דבר כל הזמן, ועוד מסתבר ששתיהן ביצעו מהפך מתלתלים לחלק. יש כל כך הרבה מה להגיד על זה, שזה כמעט ברור מאליו.
מה דעתכן? למי תצביעו בבחירות על פי סעיף לבוש בלבד.
אין פוליטיקה, כולנו נשמור על אחידות ונתעלם!
 
הפרצוף שלה עקום ברמות

אם תסתירו חצי פנים בדף נייר ואחכ את החצי השני,זה פשוט פרצוף אחר
 
ציפי. שלי מפחידה ברמות


 

חמוקיים

New member
דווקא בזמן האחרון ראיתי כמה הופעות מוצלחות של

ציפי לבני, כנראה שהחליפה סטייליסט או שהאופנה סוף כל סוף מתאימה לה. בעיקר החמיא לה לוק שחור - כחול מחויט, גם טרנדי וגם מאוד מכובד. מהבחינה הזו היא הבחירה שלי (אבל רק בתחום הזה).
 

עידיץ

New member
התלבטתי אם לומר זאת,

אבל אני אגיד -
די קשה לי עם השרשור הזה מבחינה נשית-פמיניסטית

אמנם זה פורום אפנה ואנחנו דנות לעתים באיך שמפורסמות שונות נראות או מתלבשות, אבל הפעם הדיון קצת קומם אותי משתי סיבות:
- מדובר בפוליטיקאיות, ולא בנשים העוסקות בתחום הבידור, שבו יש באופן מסורתי דיון על האופן שבו נשים - כמו גם גברים - נראים. לא ששם אין מה לתקן, אבל שם זה פחות צורם לי כי אני מאמינה שמי שבוחר לעסוק בתחום זה מודע לכך שיש למראה החיצוני שלו משמעות גדולה, ושעומדים לעסוק בו באופן ציבורי.
- מהר מאד עבר הדיון ממה שיכול היה להתפתח לכיוון של הדברים-שצריך-לשנות-בעצמך-כאישה-כדי-לקבל-לגיטימציה-חברתית (=נושא מעניין מאד! מותר חולצה ורודה בתפקיד בכיר? צריך ללבוש רק שחור? להחליק שיער?), לעבר כיוון של התייחסות אל הנתונים הטבעיים של הנשים הללו. מה הן כבר יכולות לעשות עם מה שיש להן ואי אפשר לשנות? (מעבר לניתוחים, ואני לא חושבת שלזאת היתה הכוונה)

עצוב לי שבישראל 2012 בואכה 2013, שבה לאנשים כבר נמאס לשמוע על פמיניזם כי הם משוכנעים שהכל בסדר וכולם כבר מצאו את מקומם והכל שוויוני, יש אי-שוויון בשכר, חוקים פוגעניים לשני המינים, ודיונים כאלה מתקיימים רק לגבי נשים וזה נראה לנו טבעי לחלוטין.

אני מצטערת אם אני מבאסת מישהי עקב אובר-רגישות לנושא,
פשוט כאישה צעירה ש"יצאה אל העולם האמיתי" אך לא מזמן, ובטוחה שאני לא נופלת משום גבר, אני כבר מתקשה להכיל את הדברים שמוטמעים כל כך עמוק בחברה שלנו, שגורמים גם לאנשים הנאורים ביותר להתנהג באופן פוגעני לנשים: החל בדיון על השכר שלי, שברור לי שהייתי צריכה "לתרץ" את דרישותיי פחות לו הייתי גבר, המשך במבנה הארגוני של הארגון שלי (ולא רק) שבו איכשהו נוצר מצב שתמיייייד, ולא משנה באיזה תפקיד, מי שמכין קפה/מצלם ניירות/קובע פגישות הוא נשים, ותמיייייד מי ששותה את הקפה/מנהל את הישיבה/משתתף בפגישות הוא גברים, וכלה במונח המקומם "משרת אמהות", כאילו לאבות אין זכות טבעית על ההורות שלהם וזה לא סביר שהם אשכרה ירצו לראות בשעה סבירה את הילדים שלהם (כי הרי לא הם אלה שנשאו אותם 9 חודשים ברחמם, אז בטח הם גם לא רוצים שום קשר אליהם בשנים הבאות).

רק אתמול ישבתי בישיבה, שבה "איכשהו" היו 3 מנהלים בכירים - גברים, ו-3 עובדות תחתיהם - נשים (אני אחת מהן כמובן) שבה כל הדיון היה בלשון "כללי", כלומר לא על מישהו מסויים, בהתייחסות לזכר. עד כאן זה פחות צורם לי כי זאת העברית וצריך לשנות עוד הרבה דברים לפני שהיא תשתנה. אבל אז רצה אחד המנהלים להדגים התלהבות שנובעת מטיפשות/ראש קטן/קלות דעת - והוא עבר ללשון אישה. "היום כל מנהלת X מגלה את ה-Y, ומרגישה שהיא גילתה את העולם! זהו, זה כל מה שהיא עושה!".
כמובן שלא הצלחתי להימנע מהערה צינית, והתירוץ שלו להתבטאות היה שרוב מנהלי X" הם בעצם "מנהלות X", אז כמובן שזה מה שעלה לו לראש... אבל בת'כלס - זה לא משנה אם הוא שיקף את דעותיו או את המציאות, כי הם היינו הך.
אני עד עכשיו אוכלת קצת סרטים על האירוע הזה, מצד אחד קצת חרגתי ממקומי והייתי חצופה (לצערי קורה לא מעט), מצד שני, אולי קצת ערערתי אותם והעולם יהיה טיפה יותר טוב מחר?

סליחה על החפירה, אבל אני מקווה שהבנתן ...
 
מסכימה איתך לגמרי

הגישה שלי לנושא היתה לגמרי קלילה ולא לגמרי בקנה אחד עם הפמיניזם הקיצוני שלי, אבל גם בתוך מה שכתבתי התייחסתי לעובדת החלקת השיער, שהיא לגמרי סוג של כניעה לעולם של חוקים לחלוטין גברי, תלתלים זה פרוע ולא ייצוגי, ולכן כדי שיתייחסו אלי ברצינות, אני צריכה ליישר את ה*בלגן* הזה על הראש שלי. ברור שכל מי שנכנסת לפוליטיקה נאלצת גם להתאים את המלתחה שלה, גברים לא צריכים, הם ממשיכים את המסלול שלהם מקודם, המסלול הצבאי, המסלול העיסקי, אפילו מסלול ההומלס יכול להיות אצל גברים קו ישיר לפוליטיקה.
אני מצרה על העובדה שיש נשים שחושבות שפמיניזם זו מילה גסה, והן מעדיפות להכריז שהן לא כאלו, וזה ברור שהן לא מבינות כמה שהן נפגעות מזה על בסיס יומ-יומי, מספיק לעלות על האוטובוס בכל בוקר ולראות ש-90% מהנוסעים, הם בעצם נוסעות, קרי מצבן הכלכלי של נשים אינו מאפשר להן לרכוש מכונית, בטח תחת הלחץ המאסיבי להשקיע בהלבשה וקוסמטיקה.
זכרי בכל פעם שאת מורחת קרם מתחת לעינים, את מתרחקת עוד קצת מעצמאות כלכלית :)
 
עצמאות כלכלית זה לא

היכולת לעשות עם הכסף שלי מה שבא לי? עושה לי ממש טוב לקנות קרם עיניים. לא בציניות. מאד אוהבת את זה.
אני גם די לא בעד לחיות דרך אידאולוגיות שמישהו אחר עיצב בשבילי. לכן אני לא מגדירה את עצמי פמיניסטית. אני מעדיפה להגדיר את עצמי אדם חושב או אדם ביקורתי כלפי הסביבה שבה אני חיה. אני יודעת שזה גורם אולקוס להרבה אנשים ונשים, אבל אני בכנות לא מוצאת שום דבר שאני יכולה להתגאות בו או להזדהות איתו בלב שלם בפמיניזם ביישום ובקווי המחשבה של הפמיניזם בעשור האחרון. זו הפכה לתנועה שיש לה הרבה ביקורת עליה וזה לא הופך אותי לאנטי פמיניסטית או פחות פמיניסטית בדיוק כפי שהחזקה בדעות פוליטיות מסוימות לא הופכת מישהו לאנטישמי או פטריוט באופן אוטומטי. קצת סבלנות. לגבי נשים שהן לא אני, צריך לקחת בחשבון שיש נשים שבאות ממגוון קשתות באוכלוסיה. לא לכולן האידאולוגיה הפמיניסטית באמת עושה שירות טוב באופן שווה. אי אפשר , מעשית, לבקש ממישהו להשיל את עורו, את ערכיו ואת השקפת עולמו רק בכדי לצקת לשם ערכים אחרים שמישהו אחר חושב שהם נכונים יותר.
 
למעלה