לקום מהאפר

[ישרון]

לקום מהאפר

אמש בשעות לילה מאוחרות הוצג בערוץ הולמארק הסרט "לקום מהאפר"סרט המנסה לתאר את קורותיה של גניקולוגית יהודיה המגיעה עם יהודי הונגריה לאושוויץ וד"ר מנגלה ממנה אותה לנהל את ה"מירפאה". באמצעות חקירתה בעת כניסתה לארצות הברית מספרים את קורותיה באותו המקום,סרט מזעזע המנסה להראות בשוליו עד כמה בלתי אפשרי לשפוט את הניצולים על מעשיהם ועל ניסיונם לרצות לחיות בתופת ההיא.

 

[חנה גונן]

ראיתי את הסרט..

וממש נזלו לי גמעות מהעינים כששמעתי כל מה שהאישה הזו עברה,באמת מי שלא היה שם לא יכול להבין או אפילו להתחיל לקלוט את הגודל של הזוועה האיומה הזו. שלך חנה גונן

 

[אני הדר]

אי אפשר

אי אפשר לקלוט גם כעומדים מול כל הזוועות באושוויץ..

 

[רחלש]

גם אני צפיתי

זו הקרנה חוזרת מס' אינסוף בערך. אף פעם לא הייתי מסוגלת לצפות בסרט באופן יזום. איכשהו נקלעתי אל מול הסרט ונשאבתי. גם אני הזלתי גלונים של דמעות. מצא חן בעיני שהצגת הנושא לא הייתה ב"שחור לבן". מצד אחד היא עסוקה בעבודת קודש של הצלת נפשות, ומצד שני היא "גובה" תשלום עבור שרותיה (אוכל כדי שהיא תוכל לשרוד) ומי שמסוגל לשלם זוכה לעדיפות, מצד שלישי היא חולקת את המזון עם המטופלים שלה . . . וכך הלאה וכך הלאה. הסרט, ללא ספק, מציג נאמנה את המורכבות של שיפוט מהכורסה הנוחה, את מה שקרה שם. (קצת הפריע לי חוסר האמינות שבתפאורה, אבל זה כבר שולי). באופן מפתיע, מה שגרם לי התחברות ללא מיצרים לסרט, היה המשפט האחרון בכתוביות שרצו בסוף הסרט. ד"ר גיזלה פרל, עלתה לארץ בשנת 1981 ועבדה בבית החולים שערי צדק שבירושלים עד לשנת 1988. זה הפך אותה לדמות ממשית הרבה יותר. פתאום היא יצאה מהסרט ונכנסה אלי לחיים, ממש ממש קרוב לבית.

 

[EYהודית]

אני צפיתי בסרט בפעם הקודמת שהוקרן

וגם כתבתי עליו. הסרט ריגש אותי מאוד

 

[ברק 188]

הבהקשר ב- "גליון לאישה" אחרון.

היה לי צורך בעוגה הבית ראיתי בקנייה של שתי עגות מקבלים את הגליון חינם קניתי קיבלתי, ובכן ניגש לענין:ע"מ 22 תחת הכותרת אחיות סיפורה המדהים של ד"ר רוז בלול אחותה של ד"ר גיזלה ז"ל מהסרט "לקום מהאפר" ד"ר רוז כיום בת 91 שנה אחרונה למשפחה זו, גם סיפור חיים יוצא דופן.

 

[EYהודית]

הולכת לקנות, זה מעניין אותי ../images/Emo51.gif