לצאת מהארון?

[Le Fay]

תישאר, תישאר!

סוררי. נשאר לי עודף משאראס. אתה לא בארון, ולהסתבך בדיאלוג פנימי אינסופי זו לא עמדה תיאולוגית אלא סוג של או.סי.די.

 

[מתלבט13]

בקשר לאינסופי

חלו אצלי שינויים, שעיקרם התנתקות מרוב החברים הדתיים שלי. וזה בעקבות אירועים חיצוניים. זה מה שמעורר את הד(ז)יון מחדש, כי כעת הכדאיות שלי לשהישאר יעני חרדי, ירדה באופן דרסטי.

 

[סלסרו]

הסיבה המרכזית לעזוב את הדת:

לחיות חיים כנים, ללא שקר עצמי, בהתאם לערכים הכי עמוקים שלך. זה לא קשור לבנות, לא קשור לחפיפניקיות, וקומבינות לא תעזורנה. אתה לא תהיה שליו עם עצמך כל עוד תחיה חיים שאינם תואמים למה שאתה מאמין, חושב, ומרגיש עמוק בפנים. אם באמת אין לך אלוהים בשיט, לא יעזור לך להתפתל ולנסות כל מיני קומבינות. אתה צריך לשאול את עצמך מה אתה רוצה מעצמך. מי אתה. איך היית רוצה - או איך אתה רוצה - לחיות את כל חייך, לא רק כעת, אלא גם ב10 השנים הקרובות, ב20 השנים הקרובות, ב50 השנים הקרובות. איזה מן בנאדם אתה רוצה להיות. מה אתה רוצה לעשות. איזו איכות חיים אתה רוצה לעצמך. אילו אנשים אתה רוצה בחייך? שווה הרבה יותר להקדיש את הזמן לשאלות מסוג הזה, מאשר לשאלות לגבי הדת באופן ספציפי. כי כשהנושאים האלה מתבהרים לך, תקבל גם תשובות לשאלות הדתיות.

 

[מתלבט13]

העיקרון נכון, הביצוע לא פשוט

הבעייה שאני לא רואה תמונה ברורה של "מה אתה רוצה כשתהיה גדול" אני רוצה שיהיה לי טוב בחיים. לא פחות ולא יותר. חוץ מזה לא מעניין אותי כלום. וקשה לי מאד לצייר לעצמי את העתיד כי הוא כל כך לא ברור ולא ידוע. וכל כך כין לנו שליטה עליו!

 

[עצמאות אישית]

בכמה מילים בלבד.

א. בולשיט. החברה הדתית לאומית ביסודה היא לא חפיפניקית היא די שמרנית, וכמו השבבניקים גם שם יש זרם שהוא יותר פתוח. ב. אני תמיד נוטה להקביל חלקית את היציאה בשאלה ליציאה מהארון. הפחד, החברה, מה יגידו, העניין של ללכת בדרך חיים הפוכה מזו שגדלת אליה. אז מה, מחר אני אהיה חילוני...? למה אתה שואל על מחר? תתמקד בהיום. תכלס העניין של הבנות הוא רק תרוץ. אתה יודע טוב מאוד שרסמי אתה לא רוצה דת. אבל אתה מפחד. אז תימנע מהגדרות. אל תגדיר את עצמך כל עוד התהליך לא הושלם, החוצה ופנימה. לי, לקח יותר מחצי שנה מאז שעזבתי את הבית עד שהגדרתי את עצמי כחילונית. בהתחלה זה היה לא דתיה כל כך, לא שומרת שבת, יוצאת בשאלה וכו, עד שתפסתי את עצמי ביום אחד אומרת לאמא בהקשר מסויים שאני חילונית. (אני שונאת הגדרות אבל בחברה אתה צריך הגדרה אחרת לא יבינו) ואז שמעתי את עצמי אומרת את זה ונמלאתי אושר. לא, לא ``מחר אני אהיה חילוני`` אלא בבוא העת, תגיד ``אני חילוני``. ובהקבלה- לסבית. חדשה. עכשיו גילתה את רזי האישה. יושבת ואומרת לעצמה ``אז מה, מחר אני אהיה לסבית?`` וזה נשמע נורא מפחיד בעיני עצמה. ולא, עזבו מחר. היום היא אוהבת נשים, לא רוצה גברים, שוכבת עם נשים, בארון, ועוד הגדרות פחות מפחידות. כשזה יהיה שלם היא לא תגיד.. מחר. היא תגיד אני לסבית. מתלבט, אל תפחיד את עצמך עם הגדרות גרנדיוזיות. זרום עם הרגע, לך עם השלמות, עם האמת הפנימית. קודם תאהב את עצמך ואז תספר לעולם כולו (למי שירצה לשמוע) מה אתה בדיוק. אל תמהר להגדיר את עצמך. חילוני זה משהו מפחיד מדי. ומצד שני אל תפחד להתקדם, ``לצאת מהארון`` להשתחרר מכבלי הדת. לך עם הלב שלך, ללא סייגים. בהצלחה!

 

[מלח השמים]

צא צא

תמיד תוכל להאשים אותי אח"כ בכל מה שיקרה

 

[מתלבט13]

וכמה ההאשמה הזו שווה?../images/Emo8.gif

 

[מלח השמים]

לא הרבה.

"אין שליח"...

 

[מתלבט13]

מאי טעמא?

דברי הרב ודברי התלמיד וכו' וטעם זה אינו עולה יפה אם אינך מאמין בקודשא בריך הוא.

 

[מתלבט13]

נראה לי שהבנתי את עצמי

הצרות שלי ברגעים אלו הן רגשיות. והשאלה של האם לצאת היא רק חלק מהבלגן הרגשי. ולכן אני מתנצל (אחרי הרבה חרפות וגידופים) על הלאותי אתכם בפילפולים, וכמו שאמר מרן הראשל"צ "ככה זה אצל האשכנזים, מרוב פילפולים (פ' רפה) יוצא בלבולים". עד המוות אני אחליט. מבטיח. וכבר אמרו שוב (בשאלה) יום אחד לפני מיתתך.

 

[בעיקר כופר]

זה רק ענין של זמן

מהמעט שאני מכיר אותך, קשה לי להאמין שבחור חושב כמוך יבחר להשאר כך רק ענין של זמן, אז אל תקדים את המאוחר אבל גם אל תאחר את זה מדי

 

[BatHell]

אמרו לך כבר

שאתה חושב יותר מדי?

(תגובה רצינית לא תתקבל פה, עמך הסליחה, לא נמצאת במוּד לזה) נ.ב. זהירות, זה מדבק. נ.ב.ב. אפצ'י וכדו'.