לפתע באת כזיכרון שכוח מעמקי הזמן המתערפל בין צללים ומרחק. , לחשת לי מילים מתוקים וחמוצים כענבים על אשכול גפן אהבה. , ואני כשריג על גדר ערגתך עוררת פעימת לב רדומה שנותרה שמורה רק בשבילך.
שירים שיצקת על לוח לבי בבת שחוק על שפתיים. כמיהות השמורות לאוהבים, ערגות, חלומות וגעגועים. טיול בשדות פרחים, לאור ירח וכוכבים. מושיט ידיי אל ידייך המושטות, רואה דמותך בעולם החלומות. נושא עימי כזכרון לדורות רעד ראשון של רוחות נכלמות.
בעיניים כמיהות ושפתיים נושקות לדממה מגוף משתוקק ולב מתגעגע ידיי מושטות לאסוף את דמותך אל תוך חלומותיי. , התזכור... מבט מעורר רעד ראשון של רוחות נכלמות על שדות פורחים בריחות אהבה וגוונים מרהיבים שלי ושלך.
באת אל גני הדל כאותם ילדים ב"ענק וגנו" ובאותו רגע פרחו פרחים והתעופפו פרפרים מילה חברה למילה ולחש ללחש גוף לגוף ורחשי תשוקה ואהבה פריחה של אביב בגן שומם לבלוב של אישה בלב גבר כואב
