חידון בחרוזים
New member
לפרוק מהלב
אולי תוך כדי כתיבה אגיע למסקנה הנכונה ואם לא אז סתם פרקתי מהלב, (במקום לאכול מתוך עצבים ולהמשיך להעלות במשקל) אנחנו זוג לא צעיר, חיי נישואים יציבים למדי, אין "סערות" הבעיות שלנו כמו של רבים רבים אחרים הן כלכליות, 2 ילדים גדולים אחד עזב את הבית ומסודר. הבת עובדת בעבודות זמניות אולם מצליחה להתפרנס ובאמת ילדה טובה נותנת כל פעם כסף הביתה כסף שעוזר מאוד. הבעיה כמו שאמרתי כלכלית. המשכורות שלי ושל בעלי יחד לא גבוהות. (בעלי יצא לפנסיה מוקדמת וחי ממנה כ- 4300 ש"ח לחודש ובנוסף מעולם לא החזיק רשיון נהיגה בעלי לא נוהג, כאש התחתנו הוא החל ללמוד נהיגה ניסה לעשות תאוריה בפעם השביעית אחרי שנכשל החליט שבעצם אינו מעוניין ללמוד נהיגה ופשוט עד היום לא נוהג כשצריך אני או הבת מסיעות אותו) אני עצמי עובדת ומשתכרת שכר של 4000 ש"ח. מסך של 8300 אנו אמורים להתקיים. זה לא כל כך מעט אבל... 1200 ש"ח משכנתא, תשלומים רגילים כמו לכל אחד מים חשמל וכו'... אנו חוסכים כל חודש 500 ש"ח בבנק (חיסכון שנפתח כל שנתיים שלוש) כמו כן אני חוסכת באופן פרטי 340 ש"ח בערך (פנסיה באופן פרטי) - אין לי תנאים סוציאליים בעבודה. אז מה הבעיה? בבקשה, אני עובדת בחברת בניה, ומשכורתי "משחקת" אני בדרך כלל מקבלת את שכרי בסוף החודש. אנחנו 4 אנשים שמרכיבים משקפיים במשפחה חשבו על ההוצאה, נוסף לכך עשינו השנה טיפולי שיניים. ויש לנו רכב (גרים ביישוב קהילתי מרוחק מהעיר בה אנו עובדים ואין תחבורה ציבורית מסודרת, זה או אוטו או טרמפים. הבעיה היא שכרגע עקב המשקפיים וטיפולי השיניים והמשכורות שמשחקות המינוס שלנו קפץ לשמיים ואנו מגרדים את קו האשראי. מה הבעיה? מה המשבר?... הנה- האוטו שלנו חייב באופן דחוף טיפול או לעשות רינגים או להחליף מנוע. אבל בעלי רוצה .... קולנוע ביתי... ולדבריו " אני מחכה כבר כמה שנים וכל הזמן יש דברים דחופים יותר". איך מסבירים ל- ילד בין 60 שאכן יש דברים דחופים יותר ויש סדר עדיפויות. איך מסבירים לאדם אדיוט שאפשר להסתפק בטלויזה ובכבלים ולא חייבים d'v'd ושאפשר גם בלי קולנוע ביתי. ניסיתי לדבר אל ליבו שאולי ברגע שנגמור עם תשלומי המשקפיים והשיניים יתפנו לנו בערך 1500 ש"ח, ושחשבתי שאולי נמכור את הרכב שלנו בתקווה שנצליח לקבל עליו 17,000 ש"ח, נקנה רכב בטרייד אין ופשוט נשלם את סך 1500 ש"ח תשלומים על הרכב החדש יותר. הבן אדם לא מוכן להבין וטוען שהוא בעצם לא זקוק לאוטו. בטח שלא הוא לא נוהג. (אבל כשהיה צריך בזמנו להסיע את אמו החולה לרופאים וכל האחים עשו תורנות הוא "נידב" אותי כי אני הייתי הנהגת כלומר אני הסעתי אותו איתה לטיפולים. וכמובן בחגים אני או ביתי נוסעים למשפחה - כן המשפחה שלו... בקיצור איך מסבירים לאדם בן 60 שיש סדרי עדיפויות... וקולנוע ביתי ומערכת אמפלפייר משוכללת אינה חלק מהעדיפויות האלה?
אולי תוך כדי כתיבה אגיע למסקנה הנכונה ואם לא אז סתם פרקתי מהלב, (במקום לאכול מתוך עצבים ולהמשיך להעלות במשקל) אנחנו זוג לא צעיר, חיי נישואים יציבים למדי, אין "סערות" הבעיות שלנו כמו של רבים רבים אחרים הן כלכליות, 2 ילדים גדולים אחד עזב את הבית ומסודר. הבת עובדת בעבודות זמניות אולם מצליחה להתפרנס ובאמת ילדה טובה נותנת כל פעם כסף הביתה כסף שעוזר מאוד. הבעיה כמו שאמרתי כלכלית. המשכורות שלי ושל בעלי יחד לא גבוהות. (בעלי יצא לפנסיה מוקדמת וחי ממנה כ- 4300 ש"ח לחודש ובנוסף מעולם לא החזיק רשיון נהיגה בעלי לא נוהג, כאש התחתנו הוא החל ללמוד נהיגה ניסה לעשות תאוריה בפעם השביעית אחרי שנכשל החליט שבעצם אינו מעוניין ללמוד נהיגה ופשוט עד היום לא נוהג כשצריך אני או הבת מסיעות אותו) אני עצמי עובדת ומשתכרת שכר של 4000 ש"ח. מסך של 8300 אנו אמורים להתקיים. זה לא כל כך מעט אבל... 1200 ש"ח משכנתא, תשלומים רגילים כמו לכל אחד מים חשמל וכו'... אנו חוסכים כל חודש 500 ש"ח בבנק (חיסכון שנפתח כל שנתיים שלוש) כמו כן אני חוסכת באופן פרטי 340 ש"ח בערך (פנסיה באופן פרטי) - אין לי תנאים סוציאליים בעבודה. אז מה הבעיה? בבקשה, אני עובדת בחברת בניה, ומשכורתי "משחקת" אני בדרך כלל מקבלת את שכרי בסוף החודש. אנחנו 4 אנשים שמרכיבים משקפיים במשפחה חשבו על ההוצאה, נוסף לכך עשינו השנה טיפולי שיניים. ויש לנו רכב (גרים ביישוב קהילתי מרוחק מהעיר בה אנו עובדים ואין תחבורה ציבורית מסודרת, זה או אוטו או טרמפים. הבעיה היא שכרגע עקב המשקפיים וטיפולי השיניים והמשכורות שמשחקות המינוס שלנו קפץ לשמיים ואנו מגרדים את קו האשראי. מה הבעיה? מה המשבר?... הנה- האוטו שלנו חייב באופן דחוף טיפול או לעשות רינגים או להחליף מנוע. אבל בעלי רוצה .... קולנוע ביתי... ולדבריו " אני מחכה כבר כמה שנים וכל הזמן יש דברים דחופים יותר". איך מסבירים ל- ילד בין 60 שאכן יש דברים דחופים יותר ויש סדר עדיפויות. איך מסבירים לאדם אדיוט שאפשר להסתפק בטלויזה ובכבלים ולא חייבים d'v'd ושאפשר גם בלי קולנוע ביתי. ניסיתי לדבר אל ליבו שאולי ברגע שנגמור עם תשלומי המשקפיים והשיניים יתפנו לנו בערך 1500 ש"ח, ושחשבתי שאולי נמכור את הרכב שלנו בתקווה שנצליח לקבל עליו 17,000 ש"ח, נקנה רכב בטרייד אין ופשוט נשלם את סך 1500 ש"ח תשלומים על הרכב החדש יותר. הבן אדם לא מוכן להבין וטוען שהוא בעצם לא זקוק לאוטו. בטח שלא הוא לא נוהג. (אבל כשהיה צריך בזמנו להסיע את אמו החולה לרופאים וכל האחים עשו תורנות הוא "נידב" אותי כי אני הייתי הנהגת כלומר אני הסעתי אותו איתה לטיפולים. וכמובן בחגים אני או ביתי נוסעים למשפחה - כן המשפחה שלו... בקיצור איך מסבירים לאדם בן 60 שיש סדרי עדיפויות... וקולנוע ביתי ומערכת אמפלפייר משוכללת אינה חלק מהעדיפויות האלה?