לפרגן זו לא מילה גסה.

[yaakii]

לפרגן זו לא מילה גסה.

למה כ"כ קשה לנו לפרגן אחד לשני? האם ניתן לתת הסבר הגיוני לתכונת הקנאה? -הרי שבקנאנו באחר אין הדבר תורם לכלום, אלא אדרבה זה רק גורם לנו להרגיש צבועים לידו וסתם מכניס לדיכאון. ומה דעתכם על המשפט: קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה? האם אתם רואים את זה מתבטא בחיים? יש קנאה שהיא חיובית?

 

[אלעד שמים ים יבשה]

אני חושב ש-

שכשאנחנו רואים משהו בעל ערך שאין לנו, אצל מישהו אחר, זה עלול לעורר קנאה. זה מדגיש את חסרונו של הדבר אצלנו. אז אני חושב שהסבר אחד לתכונת הקנאה, הוא שאנחנו פשוט חווים את חסרונו של משהו אצלנו, כשרואים אותו אצל האחר. ולדוגמא שלי - כשאין לי מישהי, יותר קשה לי לשמוע שלאחרים יש, וכאשר אני עם מישהי - אין לי שום בעיה לפרגן. אלעד

 

[yaakii]

האם לדעתך אדם *רוצה* לקנא או שזו תחושה בלתי

נשלטת? אוקיי, אני יודע שיש לו משהו שלי אין, אבל למה זה צריך לגרום לי להרגיש משהו...? כאילו מי אמר שכל מה שיש לו צריך להיות לי? למה אני בכלל צריך לחשוב על מה שיש לו-הרי מה שיש לו לא משפיע על מה שיש לי...

 

[אלעד שמים ים יבשה]

זו תכונה בלתי נשלטת.

אני חושב, ולא בטוח, שתחושת החוסר, היא שדוחפת אותנו לנסות ולהשיג דברים, ובעצם נותנת לנו מוטיבציה לעשיה למען הדבר ובכך מקדמת אותנו. אולי הקנאה מאתגרת אותנו וקוראת לנו למצוא גם בשבילנו, את מה שראינו אצל האחר. אלעד

 

[moshikko]

תכונה אנושית שאי אפשר לשלוט עלייה כ''כ

גם התקופת התנ''ך היו הרבה סיפורי קינאה בין אחים,בעשרת הדיברות יש דיברה על קינאה לדעתי לקינאה יש גם צד חיובי ,דוגמא ממשהו מאוד מדובר עכשיו,כל הדוגמניות הכוסיות הן מושא לקינאה בקרב נערות שמנות,הקינאה הזאת הופכת לחיובית אם הבחורה השמנה לוקחת את עצמה בידיים ומרזה,ועושה לעצמה שינוי בהרגלי החיים ובכלל באיכות בחיים ביראים יותר,זאת קינאה בריאה,אשר אינה פוגעת באף צד.ויוכולה להיות גם באותה מידה גם משהו הפוך כמו תופעת האנורקסיה ושאר הפרעות האכילה. בכלל כל אדם מקנא,גם אדם שנראה למו מושלם שיש לו הכל מהכל והוא מושא לקינאה,הוא מקנא,זאת תכונה כמו אהבה,שינאה,יש לה הרבה צדדים טובים והרבה פחות,כנל לגבי פירגון. יש אנשים שהרגש הזה קיצוני אצלם ויש אנשים שלא מתמסרים לו,הכל תלוי באדם.

 

[yaakii]

הזכרת עובדה מעניינת שהקנאה היא תכונה שמלווה

האדם כבר מהעבר הרחוק. למעשה, היא החלה כבר בסיפור הראשון בתנ"ך (אם הבריאה עצמה לא נחשבת) על חטא אדם הראשון, שם הכל התחיל מרצונו של הנחש לחבל בגלל שראה את אדם וחווה מזדווגים והתאווה.

קרעת אותי בניסוח הבוטא של הדברים שלך לגבי יופי האישה, בהחלט לא יזיק מעט עידון בכתיבה. דוגמא זו שהבאת היא בגדר, להבדיל, "קנאת סופרים תרבה חכמה". אך גם העובדה שהחטא הזה טבוע באדם משחר הימים וגם העובדה שאנחנו לא מושלמים אין בכוחן להוכיח באופן מוחלט שלא ניתן לשלוט בתכונת הקנאה.

 

[roniron0]

למה?

למה אתה קובע בכזאת קלות שכל כך קשה לנו לפרגן?!

 

[yaakii]

אין הכוונה לכלול את כולם,

אבל התמונה הכללית שלי לגבי המצב היא שאנשים נוטים לא לפרגן ואף להפגין קנאה בראותם את האחר מצליח. אני פשוט מביט ימינה ושמאלה ורואה זאת.

 

[אובלו]

קנאה

קנאה גורמת ל: 1) להשיג את השני. 2) לקחת את מה ששייך לשני. 3) להתבאס ולהכנס לדיכאון כשאתה לא מצליח לעשות את 1 או 2. אם אתה מקנא ונופל על 1 או 2 אז אתה משפר את המצב שלך ביחס למצב שלך לפני שהתחלת לקנא. די ברור שזו תכונה חיובית. לדעתי ב3 נופלים רק אם נחשפים שוב ושוב לרף גבוה מדי להשגה. סיפור: 1989, נפילת החומה בברלין. המזרח-גרמנים שמחו נורא על כך שיכלו להתאחד עם המערב, לעבוד ולשפר את רמת חייהם. הייתה להם קפיצה רצינית ביחס למצב הקודם שלהם ולשאר מזרח אירופה. אחרי זמן מה הם התחילו להתבאס. למה? כי ככל שהזמן עבר הם השוו את עצמם למערב ופחות למזרח. מה לעשות שביחס למערב הם עדיין במצב עני. הקנאה גודלת ביחס לחשיפה של מושא תשוקותיך.

 

[yaakii]

אם אני מצליח את 2 זה חיובי?

במקרה הטוב זה סתם מגעיל ובמקרה הרע זו גניבה... בקשר לסיפור שאמרת: ההגדרות "עני" ו"עשיר" גם קשורות. אדם מרגיש שהוא עני כאשר הוא נמצא בסביבה בה לרוב האנשים יש דברים ורכוש שלו אין. האם אהיה עני/עשיר לא נמדד בכמות הכסף שיש לי אלא ביחס של כמות הכסף שלי לכמות הכסף של האנשים בסביבתי. לכן אדם שמרגיש עני פה, יוכל להרגיש עשיר אם יסע לאחת ממדינות העולם השלישי, לדוגמא.

 

[אובלו]

חיובי בשבילך, שלילי בשבילו

זה אולי לא מוסרי ולא מקובל בתרבויות מסויימות אבל בראיה אגוצנטרית המצב שלך השתפר. מסכים עם מה שכתבת לגבי הסיפור, זה בדיוק מה שרציתי להעביר.

 

[yaakii]

אבל אם מה שגרם לך לרצות את הדבר

של האחר/לרצות להשיג אותו, זו הקנאה אז אין פה שום רווח. הרווח היחיד זה שאתה כבר לא מקנא... ההשגים של האדם צריכים ויכולים להיות תוצאה של מטרה שהציב לעצמו ללא קשר לזה שראה אצל אחרים.

 

[yaakii]

../images/Emo26.gifאנחנו בעמוד הראשי../images/Emo36.gif

בקטן אומנם, אבל שם...

 

[Mayhem In My Soul]

קינאה שהיא חיובית?

זו שאלה מצוינת. אני נוטה להאמין שלכל דבר יש תכלית מסוימת, ולכן גם לקינאה יש בטח איזה שהוא הכרח שהחבר'ה הפחות רוחניים פה יקראו לו הכרח אבולוציוני. מצד שני, אני חושב שקינאה היא דבר אימפולסיבי שנטוע בנו, משהו חסר כל רציונאליות שהאדם צריך ללמוד להתגבר עליו. זה דחף ראשוני, כמו רעב. ולכן השאלה שלך מאוד מסקרנת אותי. רעב מגיע כשהגוף זקוק לאוכל. מתי מגיעה הקינאה?

 

[אניהואאני]

מאיפה אתה כל כך בטוח

שזהו רגש מולד ולא נרכש ?

 

[Mayhem In My Soul]

חשוב לי להדגיש

שאם תשים לב לניסוח שלי, אני תמיד דואג לציין שזו הדעה שלי, ושזו האמונה שלי.. בטוח, אני לא בטוח לגבי כלום אני מאמין שזה רגש מולד, כי אני מזהה אותו גם אצל ילדים קטנים, אפילו תינוקות, וכי אני מאמין שהוא משהו שמשותף לכל בני האדם. יש כאלה שמסוגלים להדחיק אותו ברמות גבוהות יותר, ויש שברמות נמוכות יותר, אבל בסופו של דבר כולנו חשים קינאה, אפילו אם רק בתור תגובה ראשונית שאנחנו לומדים להילחם בה. ושוב, זו רק דעתי. אתה רשאי בהחלט לא להסכים איתה

 

[אניהואאני]

בוא נראה

An envious emotional attitude primarily directed by an individual toward someone perceived as a rival for the affections of a loved one or for something one desires, such as a job, promotion, or award. Jealousy is a combination of emotional reactions, including fear, anger, and anxiety. אני חושב שאולי הפחד , הכעס והחרדה הן הרגשות הפוטנציאלים המולדים . קינאה מתקשרת לאובייקט , אותו אובייקט מתקשר לחברה ובעיקר לחינוך . ילד שיגדל לבית בו יש משמעות רבה למראה החיצוני , עלול לקנא במישהו ש"מאיים" עליו במראהו . כנ"ל לדברי שאר הדברים . אדם שיגור ויגדל בבית בו יש חשיבות רבה לחמוריות ולכסף , יקנא במי שיש לו יותר כסף, במי שיש לו את הפלאפון החדש יותר ואת המכונית המהירה יותר. כלומר, שלושת הרגשות האלו יופעלו בקומבניציה זו או אחרת , אך הקינאה עצמה קשורה לעד כמה מלמדים אותך שאתה בסדר , שלא חסר לך . שטוב לך ואין צורך להיות מישהו או בעלים של משהו "טוב יותר" בכדי להיות שלם יותר. בגלל זה , אני חוושב(ומאמין) שהקינאה היא לא דבר מולד.

 

[שם שנון כלשהוא]

שלא חסר לך...

אתה הכרת פעם מישהו שאף פעם לא היה חסר לו משהו בחיים? אני לא... ובוא אני יגיד לך משהו- אם תפגוש בן אדם כזה, אז מה שחסר לו זה שלא חסר לו כלום- וגם זה חסרון גדול. מכיוון שאין בן אדם שאין לא חסרונות, או דברים שהוא שואף אליהם, ברור שהוא יקנא- גם אם לא באופן הרע של המילה... אבל קנאה- השאיפה להדמות למשהו/להשיג משהו היא ללא ספק תכונה אימפולסיבית- שמאד מקדמת אותנו ללא ספק, אם משתמשים בה במינון ובדרך הנכונה...- ומולדת, וכמו שנאמר- זה דבר שאפשר לדכא... גם ברמות גבוהות- ואולי לחנוק לגמרי, אבל זה כבר תלוי בהגדרה שלך לקנאה... אני אישית לא חושב שאפשר לא להרגיש קנאה בכלל... כן אפשר להוציא את הטינה מהאינסטינקט הזה... ואז אולי כבר לא צריך לקרוא לזה קנאה... אני חושב שכן...

 

[אניהואאני]

אז זהו .. שלא

אתה באמת בטוח שחסר לך משהו ? אנחנו לא מדברים על רצונות (אני רוצה חיים טובים יותר) אלא על קינאה - כלומר לרצות להיות מישהו או בעלים של משהו אחר . וכאן ההבדל . אני אבין אם תגיד לי שחיה הכלואה בכלוב תראה חייה אחרת המסתובבת חופשיה תקנא בה. או במילים אחרות - לא חסר לך כלום מאוויר , שתיה , מזון וחופש . כל השאר הם "מותרות". אתה לא צריך באמת פלאפון חדש (אם בכלל) ..אלא החברה מלמדת אותך שפלאפון חדש יותר הוא טוב יותר ולכן עושה אותך מאושר יותר ובכך אותך עצמך כטוב יותר . החברה מטמיעה בך את יצר הקינאה(כדרך התמודדות שלה עם התיחזוק של עצמה , ראה הודעה שלי כאן ) . באופן ככלי אני אוכל להבין שאדם יקנא כאשר לו אין אוכל והוא רואה אדם אחר אוכל, או לחילופין מסתובב חופשי\שותה\מספק את הצרכים הביולוגיים שלו, כאשר הוא עצמו לא. זו אולי הקינאה הביולוגית(שגם היא לא אותה "קינאה" מדוברת , אלא צירוף זה או אחר של כעס ופחד ), קינאה שאינה מתבססת על " אני גם רוצה או שגם לך לא יהיה !" כמו זאת המדוברת כאן. כל השאר (או הקינאה לשמה) - דבר נלמד , הן מהחברה הן מהבית.

 

[שם שנון כלשהוא]

אני לא מבין...

אתה חושב (אם הבנתי נכון) שקנאה זה- "לרצות להיות מישהו או בעלים של משהו אחר," לפחות ככה כתוב. אף פעם לא קרא לך שרצית יכולת של מישהו אחר- אפילו יכולת מולדת של מישהו אחר? אף פעם לא רצית להיות חזק, מהיר, חכם, שנון, יפה... כמו מישהו אחר? אני לא חושב שזה משהו שהחברה מחנכת אותנו אליו... זה רגש השרדותי לכל דבר- אני לא יודע מה עם חיות... אבל אצל בני אדם ללא ספק! המשפט שyaakii הביא בהתחלה "קנאת סופרים תרבה חכמה"- מה הוא אומר? שמכיוון שהסופרים- החכמים- מקנאים ביכולות האינטלקטואליות, פרשניות, הגותיות (סליחה על השפה הגבוהה...), של חבריהם- האם ישפאו לקדם את עצמם, ולעבור אותם- וזה נוגע לכל תחומי החיים. אני חושב שהבעיה היא שקנאה מבחינתך (אם הבנתי נכון) זה רגש רווי טינה- אם בן אדם מקנא זה אומר שהוא רוחש לך טינה כי לך יש ולו אין- גם אם הוא שולט בזה. אני אישית חושב שיש כזה דבר קנאת סופרים- קנאה זה לזהות משהו שאתה רוצה שיהיה לך אצל מישהו אחר- לשאוף להתקדם לשם, או לשאוף להשיג משהו. ללא הקנאה לא היינו שואפים... לפחות לדעתי זה המשמעות של קנאה. מה שכן- ללא ספק החברה קידמה- ומקדמץ- את הקנאה למקומות שהם לכאורה שליליים, וכאן נכנסת הטינה, והחינוך להסתפקות במועט.. וכו' אבל קנאה (ואני מאמין שכל שאר המידות גם), הם במקורן מידות טובות- כל עוד הם במינון ובצורה הנכונה.