לפעמים...
סוציולוגיה זה גם כיף, להלן שאלה מהממ"ן שעשיתי היום... שדיבר על תיאוריות סוציולוגיות איך אנחנו בוחרים בני זוג... שאותם אני אפרט מיד, ושאלת ניתוח, על אתרי היכרויות בכל הקשור לכך... אז הנה: הגישות- גישה הומוגנית - אתה בוחר מי שקרוב אליה ודומה לך מבחינה אישיותית וחברתית. (משמע גיל/השכלה/מקום מגורים וכן הלאה) גישת הצרכים המשלימים- אתה מחפש משהו שישלים אותך (ביישן באסרטיבית, דומיננטי במי שמקבלת מרות) וכן הלאהץ גישת הסינון- אתה מסנן. בודק אם בן הזוג הפוטנציאלי מתאים לך מבחינת איפיונים אישיים וחברתיים, אחר כך בודק אם ערכיו ודעותיו דומים לשלך (דעה פוליטית, גישה לדת וכו)... אחר כך בודק אם הוא מתאים לך מבחינת צרכים אישיים. גישת החליפין - שהיא ראציונלית. אתה שוקל את היתרונות והחסרונות של אותו בן זוג פוטנציאלי, משווה, אומר לי יש השכלה גבוהה אבל לא נראה כזה טוב, והיא נראת ממש טוב אבל אין לה כזאת השכלה מי יודע מה, מה זה משנה, זה מפצה על זה... כלומר אם היתרונות עולים על החסרונות, יש סיכוי לקשר. ו... הגישה החביבה עלי... גישת הרווח המירבי. אתה בעצם מבקש להשיג את הרווח המירבי - השידוך הטוב ביותר, ואתה עושה זאת שוב, ע"י אלמנטים ראציונלים, קודם אתה מחליט אם אתה בכלל שווה לך להתחתן או להיכנס לזוגיות, אחלרי זה אתהבודק מי המועמד הפוטנציאלי הטוב ביותר בין כל הפוטנציאלים האחרים שנמצאים כרגע וימצאו בעתיד. (יש עליה המון ביקורת, כי איך לעזזל תדע מי הפוטנציאלי הטוב ביותר)... ואז המתחכמים הקטנים דיברו על אתרי היכרויות בנט, שיש בו מיון ראשוני של קבוצות גיל ומקום מגורים, יחד עם ההבטחה של קהל איכותי, ושאלו על אילו מן הגישות האתרים האלו עובדים... התשובה שלי, המתחכמת גם היא היתה שהם עובדים על כולם... בעצם... אקיצר, מה אתם חושבים על הגישות? ולדעתי זה מסביר את דעתי הנחרצת (!) לגבי אי יעילותם של אתרי ההיכרויות כי רוב עצים לא רואים את היער, כך שבסופו של דבר, הם פונים לגישה האחרונה, שאתה מנסה למיין מי יהיה הטוב ביותר, מבין כל ההיצע הזה והרי אין ממש אפשרות לדעת...
סוציולוגיה זה גם כיף, להלן שאלה מהממ"ן שעשיתי היום... שדיבר על תיאוריות סוציולוגיות איך אנחנו בוחרים בני זוג... שאותם אני אפרט מיד, ושאלת ניתוח, על אתרי היכרויות בכל הקשור לכך... אז הנה: הגישות- גישה הומוגנית - אתה בוחר מי שקרוב אליה ודומה לך מבחינה אישיותית וחברתית. (משמע גיל/השכלה/מקום מגורים וכן הלאה) גישת הצרכים המשלימים- אתה מחפש משהו שישלים אותך (ביישן באסרטיבית, דומיננטי במי שמקבלת מרות) וכן הלאהץ גישת הסינון- אתה מסנן. בודק אם בן הזוג הפוטנציאלי מתאים לך מבחינת איפיונים אישיים וחברתיים, אחר כך בודק אם ערכיו ודעותיו דומים לשלך (דעה פוליטית, גישה לדת וכו)... אחר כך בודק אם הוא מתאים לך מבחינת צרכים אישיים. גישת החליפין - שהיא ראציונלית. אתה שוקל את היתרונות והחסרונות של אותו בן זוג פוטנציאלי, משווה, אומר לי יש השכלה גבוהה אבל לא נראה כזה טוב, והיא נראת ממש טוב אבל אין לה כזאת השכלה מי יודע מה, מה זה משנה, זה מפצה על זה... כלומר אם היתרונות עולים על החסרונות, יש סיכוי לקשר. ו... הגישה החביבה עלי... גישת הרווח המירבי. אתה בעצם מבקש להשיג את הרווח המירבי - השידוך הטוב ביותר, ואתה עושה זאת שוב, ע"י אלמנטים ראציונלים, קודם אתה מחליט אם אתה בכלל שווה לך להתחתן או להיכנס לזוגיות, אחלרי זה אתהבודק מי המועמד הפוטנציאלי הטוב ביותר בין כל הפוטנציאלים האחרים שנמצאים כרגע וימצאו בעתיד. (יש עליה המון ביקורת, כי איך לעזזל תדע מי הפוטנציאלי הטוב ביותר)... ואז המתחכמים הקטנים דיברו על אתרי היכרויות בנט, שיש בו מיון ראשוני של קבוצות גיל ומקום מגורים, יחד עם ההבטחה של קהל איכותי, ושאלו על אילו מן הגישות האתרים האלו עובדים... התשובה שלי, המתחכמת גם היא היתה שהם עובדים על כולם... בעצם... אקיצר, מה אתם חושבים על הגישות? ולדעתי זה מסביר את דעתי הנחרצת (!) לגבי אי יעילותם של אתרי ההיכרויות כי רוב עצים לא רואים את היער, כך שבסופו של דבר, הם פונים לגישה האחרונה, שאתה מנסה למיין מי יהיה הטוב ביותר, מבין כל ההיצע הזה והרי אין ממש אפשרות לדעת...
