לפעמים ...............
- פותח הנושא nypx
- פורסם בתאריך
GardenOfEden
New member
כל כך נכון...
אתמול חברה טובה שלי התקשרה אלי, אחרי שלא דיברנו כמעט שבועיים. כל כך רציתי להסביר לה מה עובר עלי, מה אני מרגישה... אבל לא יכולתי. לא יצאו לי המילים..
אתמול חברה טובה שלי התקשרה אלי, אחרי שלא דיברנו כמעט שבועיים. כל כך רציתי להסביר לה מה עובר עלי, מה אני מרגישה... אבל לא יכולתי. לא יצאו לי המילים..
בודד היחיד
New member
אווווווווווף אחד ג-ד-ו-ל
לקח לי חודש לעכל מה שקרה בכלל.. עכשיו ישנם רגשות רבות,ומילים ממש מעט. וגם המילים הן ביני לבין עצמי,בקושי עם המשפחה ובכלל לא עם החברים. אפשר לומר שפה זה המקום שאני יכול לשפוך את ליבי ולהביע מעט את ריגשותי.
לקח לי חודש לעכל מה שקרה בכלל.. עכשיו ישנם רגשות רבות,ומילים ממש מעט. וגם המילים הן ביני לבין עצמי,בקושי עם המשפחה ובכלל לא עם החברים. אפשר לומר שפה זה המקום שאני יכול לשפוך את ליבי ולהביע מעט את ריגשותי.
משהו מדליק שמצאתי
אני לא יודע אם מצחיק או עצוב תחליטו אתם בבקשה: עכשיו מדברים רק על באלינזים Submitted by hadarska on Sat, 26/06/2004 - 03:12. את יודעת שבבאלינזיה... באלינזיה, זה כמו באלי? כן. בבאלינזיה, אנשים מנהלים את הרגשות שלהם: גם כשעצוב להם התושבים הבאלינזים משתמשים בפרקטיקות... את יכולה להסביר יותר פשוט, הכי פשוט, כאילו את מסבירה לילד? הם מראים פנים שמחים גם כשהם עצובים. כשהם שמחים הם גורמים לכל הסביבה להיות שמחה ולא משפיעים לרעה על הרגשות של האחרים. מה זאת אומרת לרעה? למשל, מישהי עמדה להתחתן עם מישהו וקיבלה הודעה שהוא מת, אבל כשהיא באה לספר לאנשים, גם היא וגם האנשים האחרים צחקו. ולמה הם צחקו? הם צחקו כדי להתגבר על הרגשות הרעים. מה זאת אומרת רגשות רעים? אני תכף אסביר לך. מבחינת הלב והראש והפנים, הלב הוא המקום של הרגשות. מה שנמצא בלב אפשר לראות על הפנים. תמיד? בדרך כלל. ואיפה הלב אצל הבאלינזים? בלב שלהם יש להם את הבַּיוֹ. כמו היוגורט? לא בִּיוֹ, אלא בַּיוֹ, שזו האנרגיה שלהם. ולנו אין ביו? אנחנו לא באלינזים. הביו זו האנרגיה, כשיש הרבה אנרגיה, אתה אופטימי, אתה חיובי. זה לא אותו דבר? אופטימי וחיובי זה לא אותו הדבר לדעתי - וצפויים לך חיים ארוכים ובריאים. זה אם אתה באלינזי. כשהביו שלך נמוך, אתה פסימי, רע לך, חייך יהיו קצרים ותהיה חולה. את מבינה, הפנים הם המראה של הלב. הם מראים את מה שיש בלב. רגע, זה אצל הבאלינזים? עכשיו מדברים רק על באלינזים. כשאני צוחקת את לא צוחקת? את רוצה שאני אצחק? אני יכולה לכוון את הצחוק שלך? מה אומרים הבאלינזים? הבאלינזים אומרים שכן. שאם אני אצחק גם את תצחקי ואם אני אבכה גם לך יהיה עצוב. לכן, בשביל שלא יהיה לאחרים עצוב, They keep a happy face אבל הם לא באמת שמחים. אומרים שכמו שהם מכוונים את הבעות הפנים שלהם ושולטים בהן, כך הם יכולים לשלוט גם במחשבות. ככה הם מתמודדים ולא גורמים כאב. איזה מן סוג של התמודדות זה? הבאלינזים מאמינים שעצבך יקטן אם תפסיק לחשוב עליו ושלרגשות אדם יש משמעות לא רק אינדבידואלית אלא גם קולקטיבית. הם מטיפים לפנים מאירות כדי למלא את הצו המוסרי לגרום לעצמם ולאחרים אושר ובריאות נפשית ופיזית.
אני לא יודע אם מצחיק או עצוב תחליטו אתם בבקשה: עכשיו מדברים רק על באלינזים Submitted by hadarska on Sat, 26/06/2004 - 03:12. את יודעת שבבאלינזיה... באלינזיה, זה כמו באלי? כן. בבאלינזיה, אנשים מנהלים את הרגשות שלהם: גם כשעצוב להם התושבים הבאלינזים משתמשים בפרקטיקות... את יכולה להסביר יותר פשוט, הכי פשוט, כאילו את מסבירה לילד? הם מראים פנים שמחים גם כשהם עצובים. כשהם שמחים הם גורמים לכל הסביבה להיות שמחה ולא משפיעים לרעה על הרגשות של האחרים. מה זאת אומרת לרעה? למשל, מישהי עמדה להתחתן עם מישהו וקיבלה הודעה שהוא מת, אבל כשהיא באה לספר לאנשים, גם היא וגם האנשים האחרים צחקו. ולמה הם צחקו? הם צחקו כדי להתגבר על הרגשות הרעים. מה זאת אומרת רגשות רעים? אני תכף אסביר לך. מבחינת הלב והראש והפנים, הלב הוא המקום של הרגשות. מה שנמצא בלב אפשר לראות על הפנים. תמיד? בדרך כלל. ואיפה הלב אצל הבאלינזים? בלב שלהם יש להם את הבַּיוֹ. כמו היוגורט? לא בִּיוֹ, אלא בַּיוֹ, שזו האנרגיה שלהם. ולנו אין ביו? אנחנו לא באלינזים. הביו זו האנרגיה, כשיש הרבה אנרגיה, אתה אופטימי, אתה חיובי. זה לא אותו דבר? אופטימי וחיובי זה לא אותו הדבר לדעתי - וצפויים לך חיים ארוכים ובריאים. זה אם אתה באלינזי. כשהביו שלך נמוך, אתה פסימי, רע לך, חייך יהיו קצרים ותהיה חולה. את מבינה, הפנים הם המראה של הלב. הם מראים את מה שיש בלב. רגע, זה אצל הבאלינזים? עכשיו מדברים רק על באלינזים. כשאני צוחקת את לא צוחקת? את רוצה שאני אצחק? אני יכולה לכוון את הצחוק שלך? מה אומרים הבאלינזים? הבאלינזים אומרים שכן. שאם אני אצחק גם את תצחקי ואם אני אבכה גם לך יהיה עצוב. לכן, בשביל שלא יהיה לאחרים עצוב, They keep a happy face אבל הם לא באמת שמחים. אומרים שכמו שהם מכוונים את הבעות הפנים שלהם ושולטים בהן, כך הם יכולים לשלוט גם במחשבות. ככה הם מתמודדים ולא גורמים כאב. איזה מן סוג של התמודדות זה? הבאלינזים מאמינים שעצבך יקטן אם תפסיק לחשוב עליו ושלרגשות אדם יש משמעות לא רק אינדבידואלית אלא גם קולקטיבית. הם מטיפים לפנים מאירות כדי למלא את הצו המוסרי לגרום לעצמם ולאחרים אושר ובריאות נפשית ופיזית.
מצחיק או עצוב?
לא יודעת, חשה קצת אבלה כזו- כי בהרגשה שלי זה ממש קטע יפה (ולא מצחיק או עצו עצוב- מהאופציות שניתנו בתחילה...). האם הרוב פה הסתכלו עליו בעינים ציניות? שזה ממש פסיכ' בגרוש? אני אשכרה ממש אהבתי את הקטע. נכון שהוא לא הכי עמוק ונשגב, אבל יש בו משהו מאוד יפה ואמיתי, נטול כל פוזה או מסכה כזאת. לא ככה חברים?
לא יודעת, חשה קצת אבלה כזו- כי בהרגשה שלי זה ממש קטע יפה (ולא מצחיק או עצו עצוב- מהאופציות שניתנו בתחילה...). האם הרוב פה הסתכלו עליו בעינים ציניות? שזה ממש פסיכ' בגרוש? אני אשכרה ממש אהבתי את הקטע. נכון שהוא לא הכי עמוק ונשגב, אבל יש בו משהו מאוד יפה ואמיתי, נטול כל פוזה או מסכה כזאת. לא ככה חברים?
שלום לכולם
|אני פשוט מרגיש שאני קצת נשפך פה יותר ממה שרציתי ,אז אני חייב להעביר לכם קטע מספר שקראתי המון פעמים ועכשיו מזדהה איתו יותר במיוחד עם הקטע הזה,קטע שריגש אותי עד דמעות ,כל כך חזק שפשוט מטריף אותי וכל אחד יכול למצוא בו משהו משלו (אני חושב ) אשמח אם תגיבו כל אחד לפי הרגשתו . טוב לא אלאה אתכם אז הנה הוא במלוא הדרו מתוך :"לא שם זין" של דן בן אמוץ סיפור קצר נירה:רפי...(שתיקה)רפי אתה כאן? רפי:אני כאן..אני רוצה למות. נירה:אל תדבר ככה מתוק שלי ,(שתיקה) זה היה בסדר רפי. רפי:לך אולי...אני לא הרגשתי שום דבר,(הפסקה) כלום! נירה:אבל זה אפשרי אתה יכול. רפי:אני לא,את אולי כן,אני כלום. נירה:אני כן (שתיקה) רפי ...בוא אלי רפי,תביט אלי. רפי:תעזבי מספיק די ! נירה:רפי...(בלחש בעדנה).. רפי:הניחי לי ,די! (דממה ,פעימות הלב של התקליט ממלאות את החדר ,נירה קמה בבת אחת מהמיטה ומתלבשת.היא מסיטה הצידה את הוילון ,מעלה את התריס סוגרת את הפטפון ,החדר מוצף אור אפרפר של יום חורף,ראשו של רפי כבוש בכר,נירה עומדת לבושה ליד המיטה ומביטה בו.) נירה:רפי...אני מוכרחה לומר לך עוד משהו. רפי:אין צורך. נירה:אני חייבת,את העיקר עדיין לא אמרתי לך.(שתיקה ארוכה ,רפי מסובב את ראשו ומביט בה בעין אחת) אני בין השאר רציתי להגיד לך ש....אני מתחתנת בסוף החודש. (רפי מרים את ראשו ומביט בה) אל תסתכל בי ככה ,תגיד משהו... רפי:אז..בשביל מה זה היה ? נירה:בשבילך ,בשבילי ,הייתי חייבת את זה לעצמי,לך ,לשנינו,ורציתי.רציתי אותך.ורציתי לדעת איך זהו אם זה אפשרי בכלל,ואני שמחה שזה קרה,שזה אפשרי.ועוד דבר רפי,בגללך,בגלל הנאיביות שלך בגלל בטיפשות שלך,בגלל המשחקים שלך בגבריות,כבוד עצמי וכל השטויות האלה, אתה הרי בעצמך אמרת שנישואים צריכים להיקבע על ידי התבונה ולא על ידיי דחפים פתאומיים ורגשות שאין לנו שליטה עליהם,אז זהו,אני מתחתנת,אני נישאת נישואין עצובים של תבונה,עם אדם נבון,חכם,מבוגר,ובלי כיסא גלגלים. אבל זה היה יכול להיות אחרת,לגמרי אחרת רפי... רפי
מניח את ראשו על הכר ומביט בתקרה,בקול עייף) תלכי נירה,תלכי... תצאי מהחיים שלי ותסגרי אחרייך את הדלת, ותודה על הטיפול, אחות. נירה:תמשיך ,תמשיך במשחקי הקשיחות שלך,כאילו שלא אכפת לך. רפי:ודאי שלא אכפת לי. (בצעקה) זה לא מעניין אותי בכלל ! נירה:תמשיך להעמיד פנים,זה יקל על שנינו את הפרידה , אתה הרי יודע כמה אני שונאת העמדת פנים והצגות,ממך למדתי את זה, (נפנית בבת אחת מהמיטה ,לובשת את מעילה ,ניגשת לדלת ומנסה לפתוח אותה,) רפי: (צועק) הדלת נעולה!את נעלת אותה! (נירה פותחת את הדלת ויוצאת, דלת שנייה נפתחת ונסגרת ,צעדים על המדרכה,רפי מסב את פניו אל הקיר ולאט לאט,תחילה בשקט,ואחר כך בקול רם יותר ויותר,הוא מתחיל להשמיע גניחות ממושכות ובלתי פוסקות של פצוע.) ולמי שהגיע עד כאן תודה
|אני פשוט מרגיש שאני קצת נשפך פה יותר ממה שרציתי ,אז אני חייב להעביר לכם קטע מספר שקראתי המון פעמים ועכשיו מזדהה איתו יותר במיוחד עם הקטע הזה,קטע שריגש אותי עד דמעות ,כל כך חזק שפשוט מטריף אותי וכל אחד יכול למצוא בו משהו משלו (אני חושב ) אשמח אם תגיבו כל אחד לפי הרגשתו . טוב לא אלאה אתכם אז הנה הוא במלוא הדרו מתוך :"לא שם זין" של דן בן אמוץ סיפור קצר נירה:רפי...(שתיקה)רפי אתה כאן? רפי:אני כאן..אני רוצה למות. נירה:אל תדבר ככה מתוק שלי ,(שתיקה) זה היה בסדר רפי. רפי:לך אולי...אני לא הרגשתי שום דבר,(הפסקה) כלום! נירה:אבל זה אפשרי אתה יכול. רפי:אני לא,את אולי כן,אני כלום. נירה:אני כן (שתיקה) רפי ...בוא אלי רפי,תביט אלי. רפי:תעזבי מספיק די ! נירה:רפי...(בלחש בעדנה).. רפי:הניחי לי ,די! (דממה ,פעימות הלב של התקליט ממלאות את החדר ,נירה קמה בבת אחת מהמיטה ומתלבשת.היא מסיטה הצידה את הוילון ,מעלה את התריס סוגרת את הפטפון ,החדר מוצף אור אפרפר של יום חורף,ראשו של רפי כבוש בכר,נירה עומדת לבושה ליד המיטה ומביטה בו.) נירה:רפי...אני מוכרחה לומר לך עוד משהו. רפי:אין צורך. נירה:אני חייבת,את העיקר עדיין לא אמרתי לך.(שתיקה ארוכה ,רפי מסובב את ראשו ומביט בה בעין אחת) אני בין השאר רציתי להגיד לך ש....אני מתחתנת בסוף החודש. (רפי מרים את ראשו ומביט בה) אל תסתכל בי ככה ,תגיד משהו... רפי:אז..בשביל מה זה היה ? נירה:בשבילך ,בשבילי ,הייתי חייבת את זה לעצמי,לך ,לשנינו,ורציתי.רציתי אותך.ורציתי לדעת איך זהו אם זה אפשרי בכלל,ואני שמחה שזה קרה,שזה אפשרי.ועוד דבר רפי,בגללך,בגלל הנאיביות שלך בגלל בטיפשות שלך,בגלל המשחקים שלך בגבריות,כבוד עצמי וכל השטויות האלה, אתה הרי בעצמך אמרת שנישואים צריכים להיקבע על ידי התבונה ולא על ידיי דחפים פתאומיים ורגשות שאין לנו שליטה עליהם,אז זהו,אני מתחתנת,אני נישאת נישואין עצובים של תבונה,עם אדם נבון,חכם,מבוגר,ובלי כיסא גלגלים. אבל זה היה יכול להיות אחרת,לגמרי אחרת רפי... רפי
מניח את ראשו על הכר ומביט בתקרה,בקול עייף) תלכי נירה,תלכי... תצאי מהחיים שלי ותסגרי אחרייך את הדלת, ותודה על הטיפול, אחות. נירה:תמשיך ,תמשיך במשחקי הקשיחות שלך,כאילו שלא אכפת לך. רפי:ודאי שלא אכפת לי. (בצעקה) זה לא מעניין אותי בכלל ! נירה:תמשיך להעמיד פנים,זה יקל על שנינו את הפרידה , אתה הרי יודע כמה אני שונאת העמדת פנים והצגות,ממך למדתי את זה, (נפנית בבת אחת מהמיטה ,לובשת את מעילה ,ניגשת לדלת ומנסה לפתוח אותה,) רפי: (צועק) הדלת נעולה!את נעלת אותה! (נירה פותחת את הדלת ויוצאת, דלת שנייה נפתחת ונסגרת ,צעדים על המדרכה,רפי מסב את פניו אל הקיר ולאט לאט,תחילה בשקט,ואחר כך בקול רם יותר ויותר,הוא מתחיל להשמיע גניחות ממושכות ובלתי פוסקות של פצוע.) ולמי שהגיע עד כאן תודהתקציר
רפי הוא פצוע מלחמה בספר יש את הרגשות האמיתיים שלו ואת ההתמודדות היום יומית עם הכאב ואת הכעס וחוסר האונים, הוא שיחרר את חברה שלו כדי שתמצא לה חיים אחרים עם מישהו אחר כדי שלא תידפק בגלל שהוא נכה בכיסא גלגלים יש עוד קטעים לפני רק שממש קשה לי לכתוב אותם אבל ....... אם כל כך תרצו אנסה לכתוב עוד , ומדברי NYPX: לפעמים אנחנו מחליטים החלטות שאנחנו לא יודעים לאיפה נגיע איתם, הרבה פעמים אנחנו מצטערים ומנסים לשנות את מה שאמרנו,או את המצב אבל כבר אין דרך חזרה, אז תחשבו טוב לפני שאתם עושים משהו מסוים ואם אתם מתחרטים אז תנסו להתחרט כמה שיותר מהר כדי שלא יהיה מאוחר. אני את ההחלטה שלי כבר קיבלתי בבום על קולי , לא הבנתי קודם ובסוף התברר לי ,ואני מדבר על עצמי בלבד אז כן לפעמים צריכים אנשים מהצד כדי שיסבירו לנו את מה שכל כך שקוף אני עדיין לא מובן לשני , נכון שני?
רפי הוא פצוע מלחמה בספר יש את הרגשות האמיתיים שלו ואת ההתמודדות היום יומית עם הכאב ואת הכעס וחוסר האונים, הוא שיחרר את חברה שלו כדי שתמצא לה חיים אחרים עם מישהו אחר כדי שלא תידפק בגלל שהוא נכה בכיסא גלגלים יש עוד קטעים לפני רק שממש קשה לי לכתוב אותם אבל ....... אם כל כך תרצו אנסה לכתוב עוד , ומדברי NYPX: לפעמים אנחנו מחליטים החלטות שאנחנו לא יודעים לאיפה נגיע איתם, הרבה פעמים אנחנו מצטערים ומנסים לשנות את מה שאמרנו,או את המצב אבל כבר אין דרך חזרה, אז תחשבו טוב לפני שאתם עושים משהו מסוים ואם אתם מתחרטים אז תנסו להתחרט כמה שיותר מהר כדי שלא יהיה מאוחר. אני את ההחלטה שלי כבר קיבלתי בבום על קולי , לא הבנתי קודם ובסוף התברר לי ,ואני מדבר על עצמי בלבד אז כן לפעמים צריכים אנשים מהצד כדי שיסבירו לנו את מה שכל כך שקוף אני עדיין לא מובן לשני , נכון שני?
הממ
מזכיר את "לא שם זין"... קבל
ממני, הא? ועוד משהו - לפעמים, גם אם אנחנו מחליטים החלטות בפזיזות, הן כנראה היו הדבר הכי נכון לעשות באותו רגע. כך שגם אם התוצאות לא היו בדיוק מה שציפית זה לא כל כך נורא. שורה תחתונה - אפשר לנסות לתקן ואם זה לא הולך - לומדים מהטעות וממשיכים הלאה. ככה זה בחיים. ומי אני בעצם, שאלמד אותך..
מזכיר את "לא שם זין"... קבל
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.