לפעמים ...............
- פותח הנושא nypx
- פורסם בתאריך
היום ..........אוף איזה יום
היום חשבתי למה אני לא עיוור, כן מצחיק לחשוב על זה ,ולא לא השתגעתי כלומר אני קרוב אבל עדיין לא
הייתי באיזה מקום שכמה שנמנעתי לא להגיע אליו בסוף הגעתי.......וכל הזמן היו לי דפיקות לב מה אם ואיך והאם אני יעמוד בזה....... והאוטו רצה לנסוע לשם....... אמר לי:הלו אתה, אתה לא טועה? ...הנה פה פונים........ אבל הסברתי לאוטו שלי שפעם היינו פונים היום כבר לא. אבל..אבל....איך זה יכול להיות ?לא מסתדר לי ולמה עברת מפה ?ככה בשביל להרגיז? ואני מסביר לו שלא, ממש לא ושלא רציתי זאת פשוט הדרך שהסבירו לי ואם הייתי יודע לא הייתי בא מכאן. ופתאום הלב מתחיל גם :יפה יפה ,לאוטו אתה מסביר ולי לא ? אמרתי לו שהוא זה שעושה לי את כל הבעיות ואני כועס עליו, למה הוא לא מניח לי לרגע? ואם אניח לך זה יעזור ? "אני משער שכן" אמרתי בהיסוס, "טוב,רק תזכור שביקשת. רגע רגע לא כל כך מהר תן לי לחשוב על זה קצת,יכול להיות שאני כואב אז אני ביקשתי ,אני חושב שאתחרט,רוצה ,רוצה שתזכיר לי רוצה שתציק לי,איך אדע שאני חי אם לא תציק לי? טוב התרצה הלב שים איזה שיר ככה שארגיש, אז שמתי , ופתאום הרגשתי אותו במלוא עוצמתו ...דמעות הציפו את עיני והרגשתי את הבום את הכאב את הרגש והרגשתי שאני.............. חי
היום חשבתי למה אני לא עיוור, כן מצחיק לחשוב על זה ,ולא לא השתגעתי כלומר אני קרוב אבל עדיין לא
אז אזרתי אומץ
ועשיתי את הצעד שכל כך חששתי ממנו חושב עליו כבר יומיים ולא מעיז לעשות בסוף היום זה קרה חשבתי שיהיה אחרת אבל זה היה נחמד עד הלילה קיבלתי בומים וירידות מי היה מאמין שפעם זה היה אחרת מי חשב בכלל שזה עלול לקרות,וזה קרה מכל הסיבות הלא נכונות, בלי שום השתתפות מצידי,בלי שום כלום ובלי ששאלו אותי, קבעו לי עובדה ,תחיה עם זה חביבי ,תחיה או תלך,ועדיף כמה שיותר רחוק, שלא יראו אותך ושלא ישמעו אותך. אבל..אבל...בלי שום אבל בלי כלום,ככה רוצים וזהו, אבל יש דרך אחרת מאמין שיש,כרגע זה מה שמתאים ולא רוצים אחרת. גם אם הדרך יותר טובה?מסתבר שכן. קיבינימט חוי בלאד זהו וככה מסתיים? לא יודעים ,דונט קול אס ווי קול יו, ואם לא?אם לא אז לא, כרגע זה מה שנראה לנו. שלום ולא להתראות נ.ב נא לא לשלוח פרחים בחגים לא ליצור קשר ,כלום נאדה גורנישט קאפיש?(אייקון של דלת נטרקת)
ועשיתי את הצעד שכל כך חששתי ממנו חושב עליו כבר יומיים ולא מעיז לעשות בסוף היום זה קרה חשבתי שיהיה אחרת אבל זה היה נחמד עד הלילה קיבלתי בומים וירידות מי היה מאמין שפעם זה היה אחרת מי חשב בכלל שזה עלול לקרות,וזה קרה מכל הסיבות הלא נכונות, בלי שום השתתפות מצידי,בלי שום כלום ובלי ששאלו אותי, קבעו לי עובדה ,תחיה עם זה חביבי ,תחיה או תלך,ועדיף כמה שיותר רחוק, שלא יראו אותך ושלא ישמעו אותך. אבל..אבל...בלי שום אבל בלי כלום,ככה רוצים וזהו, אבל יש דרך אחרת מאמין שיש,כרגע זה מה שמתאים ולא רוצים אחרת. גם אם הדרך יותר טובה?מסתבר שכן. קיבינימט חוי בלאד זהו וככה מסתיים? לא יודעים ,דונט קול אס ווי קול יו, ואם לא?אם לא אז לא, כרגע זה מה שנראה לנו. שלום ולא להתראות נ.ב נא לא לשלוח פרחים בחגים לא ליצור קשר ,כלום נאדה גורנישט קאפיש?(אייקון של דלת נטרקת)
זאת הייתה ההרגשה ועכשיו הסיפור
אני מאוד אוהב ,כן לא אמרתי את זה המון זמן ושאמרתי נהיה כבר מאוחר,אז נהיה אז מה ? הקטע הוא שלא נפרדים בגלל שאוהבים,לא נפרדים בגלל שהאהבה גדולה מידי ,נפרדים שהפוך,ככה אני מבין את זה, יכול להיות שאני מבין הפוך שכל מה שחינכו אותי היה טעות? אהבה חזקה מידי הורסת? אז בסדר אז אני גרמתי לזה ,אהבת אותי המון ואני לא החזרתי מספיק, איך אני יכול להסביר שלא יכולתי?שלא יצאו לי המילים? שלא ידעתי איך?שכל מילה של אהבה שיצאה מפי גרמה לי לנשום עמוק ולהוציא את זה עם כל הכוחות שבי.? ולא שלא אהבתי ,אהבתי מאוד ורציתי מאוד שתדעי רק היה לי קשה ,כנראה שהייתי צריך ניעור וזעזוע כדי שייצא לי עכשיו ובחודש האחרון כל מה שלא יצא המון זמן, אבל בסוף זה יצא ,ואז קיבלתי את הבום,מי היה מאמין,הרי אמרת שאת שלי,ואני צריך רק לקחת,אז באתי לקחת ,אבל את כנראה החלטת שזה מזיק לך שאהבה זה משהו שצריך להיפטר ממנו, שלא צריך לאהוב ככה ,שזה מעכב ,שזה לא בריא,ומכל הסיבות הלא נכונות צריך לסיים את זה. אז לידיעתך:אוהב לטבוע באהבה,אוהב לאהוב ,אוהב את הרגעים האלו של הגעגוע ,אוהב לראות לנשק לחבק ,אוהב את הרצון להיות כל שניה איתך, אוהב לעשות הכל בשביל זה ,אוהב את המציק הזה שאת לא איתי, אוהב את התשוקה והאובססיה ,את טירוף החושים הזה ,את השפתיים שלך , את הגוף שלך ,את מבטך.את הצחוק שלך ,וגם את העצבים שלך לפעמים, אבל אני לא אוהב לראות אותך בוכה ,רוצה רק להרגיע ורוצה להרגיש אותך, הייתי מוכן להרבה דברים ,והייתי מוכן לגור איתך,אם כל הקושי שבדבר,והייתי שמח לעשות זאת, הייתי מוכן לכל בשיחה האחרונה , אבל הבנתי שזה לא יעזור כבר.את את שלך החלטת כדי לא להיפגע, כל הזמן הזה היה סתם?כל האהבה הזאת הייתה לחינם? אז למה אהבת אותי בכלל?למה היית איתי בכלל?למה את עוד אוהבת? הכל אני מבין אבל לא את זה ,אבל כנראה שלא מגיעים לי הסברים, יש משפט אחד שנשאר לי לומר לך בעצם יותר : אהבתי אותך ואמשיך לאהוב אני חושב ,לפחות כרגע, רק שתדעי שכל מה שרציתי זה לראות אותך מאושרת ושתשמחי שיש לך אותי ,אבל כנראה שאני יותר מידי. ושאני אתגעגע לשפתיים שלך בטירוף,אבל זהו לא ישאר כלום מלבד הגעגוע, ועוד משפט אחד שמהדהד לי בראש: "אלה שלא אוהבים אותך לא שוים דמעה אחת שלך , ואלה שאוהבים אותך לא יתנו לך לבכות בגללם" אז אני שייך לחלק השני תודה לך על תקופה מופלאה מבחינתי ,תודה שהיית שם לצידי כל הזמן, תודה שנתת לי כוח ,בלעדייך הייתי נשבר מזמן,תודה לך שהיית את ושגיליתי שאת קיימת. (נזכר בקטע של העיניים שגילינו אחד את השני וקיבלנו פלאשבקים)
חייב לשלוח את זה לא רוצה לקרוא שוב
אני מאוד אוהב ,כן לא אמרתי את זה המון זמן ושאמרתי נהיה כבר מאוחר,אז נהיה אז מה ? הקטע הוא שלא נפרדים בגלל שאוהבים,לא נפרדים בגלל שהאהבה גדולה מידי ,נפרדים שהפוך,ככה אני מבין את זה, יכול להיות שאני מבין הפוך שכל מה שחינכו אותי היה טעות? אהבה חזקה מידי הורסת? אז בסדר אז אני גרמתי לזה ,אהבת אותי המון ואני לא החזרתי מספיק, איך אני יכול להסביר שלא יכולתי?שלא יצאו לי המילים? שלא ידעתי איך?שכל מילה של אהבה שיצאה מפי גרמה לי לנשום עמוק ולהוציא את זה עם כל הכוחות שבי.? ולא שלא אהבתי ,אהבתי מאוד ורציתי מאוד שתדעי רק היה לי קשה ,כנראה שהייתי צריך ניעור וזעזוע כדי שייצא לי עכשיו ובחודש האחרון כל מה שלא יצא המון זמן, אבל בסוף זה יצא ,ואז קיבלתי את הבום,מי היה מאמין,הרי אמרת שאת שלי,ואני צריך רק לקחת,אז באתי לקחת ,אבל את כנראה החלטת שזה מזיק לך שאהבה זה משהו שצריך להיפטר ממנו, שלא צריך לאהוב ככה ,שזה מעכב ,שזה לא בריא,ומכל הסיבות הלא נכונות צריך לסיים את זה. אז לידיעתך:אוהב לטבוע באהבה,אוהב לאהוב ,אוהב את הרגעים האלו של הגעגוע ,אוהב לראות לנשק לחבק ,אוהב את הרצון להיות כל שניה איתך, אוהב לעשות הכל בשביל זה ,אוהב את המציק הזה שאת לא איתי, אוהב את התשוקה והאובססיה ,את טירוף החושים הזה ,את השפתיים שלך , את הגוף שלך ,את מבטך.את הצחוק שלך ,וגם את העצבים שלך לפעמים, אבל אני לא אוהב לראות אותך בוכה ,רוצה רק להרגיע ורוצה להרגיש אותך, הייתי מוכן להרבה דברים ,והייתי מוכן לגור איתך,אם כל הקושי שבדבר,והייתי שמח לעשות זאת, הייתי מוכן לכל בשיחה האחרונה , אבל הבנתי שזה לא יעזור כבר.את את שלך החלטת כדי לא להיפגע, כל הזמן הזה היה סתם?כל האהבה הזאת הייתה לחינם? אז למה אהבת אותי בכלל?למה היית איתי בכלל?למה את עוד אוהבת? הכל אני מבין אבל לא את זה ,אבל כנראה שלא מגיעים לי הסברים, יש משפט אחד שנשאר לי לומר לך בעצם יותר : אהבתי אותך ואמשיך לאהוב אני חושב ,לפחות כרגע, רק שתדעי שכל מה שרציתי זה לראות אותך מאושרת ושתשמחי שיש לך אותי ,אבל כנראה שאני יותר מידי. ושאני אתגעגע לשפתיים שלך בטירוף,אבל זהו לא ישאר כלום מלבד הגעגוע, ועוד משפט אחד שמהדהד לי בראש: "אלה שלא אוהבים אותך לא שוים דמעה אחת שלך , ואלה שאוהבים אותך לא יתנו לך לבכות בגללם" אז אני שייך לחלק השני תודה לך על תקופה מופלאה מבחינתי ,תודה שהיית שם לצידי כל הזמן, תודה שנתת לי כוח ,בלעדייך הייתי נשבר מזמן,תודה לך שהיית את ושגיליתי שאת קיימת. (נזכר בקטע של העיניים שגילינו אחד את השני וקיבלנו פלאשבקים)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.