כן, סביר להניח שיהיו בחתונה הזאת דמעות
אושר מהולות באכזבה ותסכול.
אבל אתם רוצים להיות ביחד והחלטתם להתחתן, אז לכו על זה.
אם ההורים שלך חושבים שזה כל כך גרוע שזה שווה ניתוק היחסים ממך, אז אני באמת לא יודעת מה להגיד.
יש סיבות הרבה יותר גרועות להתנגד לנישואים כמו למשל אחד מבני הזוג אלים או מכור לאלכוהול או סמים או שהוא לא עלינו פושע נמלט (רוצח, אנס).
רצית לשמוע מעוד אנשים שמזדהים איתך.
נישאתי בנישואים לא רשמיים לגבר שאמנם עפ"י ההלכה הוא יהודי אבל גדל בבית עם אם יהודיה (ניצולת שואה, אגב) ואב נוצרי קתולי שלחם בצבא בריטניה במלחמת העולם השנייה.
בן זוגי חגג את כל החגים היהודים והנוצרים לפחות עד שהיה בן 16 מאחר והוריו החליטו שהם יתנו לו לבחור בעתיד את הדרך בה יחליט לחיות, כיהודי או כנוצרי.
הוא נולד בישראל אבל כשהיה תינוק הוריו חזרו למולדתו של אביו, אירלנד ושם הוא גדל עד שהחליט לחזור לישראל ואף התגייס כאן ושירת את המדינה שירות מלא ובנאמנות רבה, כפי שאביו לפניו היה נאמן לישראל ועזר בהקמת קיבוץ בארץ.
למה אני כותבת לך את זה?
כדי לחזק אותך שכשיש לך בחיים בן זוג שאת בטוחה שהוא האחד שאת רוצה לחלוק את חייך איתו, באמת שכל השאר כבר פחות חשוב.
לא הייתי מוותרת על נסיונות לדבר על ליבם של הורייך ולנסות לרכך את לבם על החלטתך אבל בסופו של דבר ההחלטה שלך להתחתן היא שלך וההחלטה שלהם לא לקבל את בן זוגך היא שלהם ואנחנו לא יכולים לקבוע לאנשים איך להרגיש, אנחנו יכולים רק לנסות לגרום להם להבין את הצד שלנו.