לפעמים קשה לי לפרגן

[מממאיה35]

לפעמים קשה לי לפרגן

לחברה שלי, שנמצאת בתוך קשר חדש, ואוהב, ותומך, יענו מצאה בן זוג.. ואני, אני כ"כ משתוקקת לזוגיות, לקשר, כמהה אליו ואין לי.. וזה מכאיב לי, הסיפורים שלה על הזוגיות המתהווה שלה.. ואיפה אני ומתי לי.. וזה מוריד אותי, ומחליש אותי, ואין לי אנרגיות לחפש.. ואני כמובן לא מקרינה אנרגיות אז מי ירצה אותי.. לכאורה אני מאוד פעילה.. ביום חמישי ישבנו כמה בנות מהעבודה ושמעו על הפעילויות הרבות שלי ומישהי אמרה "שיווו כל פעם מגלים עוד משהו עליך".. באיזשהו מקום הפעילויות האלה הן כדי שלא אשאר לבד, כדי שאעסיק את עצמי, כדי שלא יכאב כל כך מהבדידות הזו

.. כי באמת, עם כל הכיף שיש לי עם עצמי, כמה אפשר לסבול אותי

כמה אפשר לשבת לבד בבתי קפה? נכון, תגידו כל דבר בזמנו ומה שצריך לקרות יקרה.. נכון.. אבל לפעמים זה נמאס.. וכשיש מישהי שהיתה קרובה לי והיום הזמן שיש לה להקדיש לי הוא לא אותו הזמן כי היא מקדישה אותו לזוגיות המתהווה שלה (עם כל כמה שאני מצטערת על זה זה ברור ומובן, שלא תהיה אי הבנה), וכשאני שומעת על האהבה הפורחת ביניהם, זה צובט לי בלב..

. אני מסתובבת עם זה בתוכי. דיברתי על זה קצת עם החברה שלי, אמרתי לה דוגרי בשיחה מאוד כנה ופתוחה שיש פעמים שהמפגשים איתה, מכאיבים לי, זורקים אותי, כי אני חוזרת לבית ריק, וללבד שלי.. אין הרבה מה לעשות. .רק לא לשמור בבטן.. למישהי יש מישהו להכיר לי

 

[רוצה לחיות טוב]

מאיה יקירה אני נמצאת במצב שלך בדיוק

.מרגישה שהוצאת לי את המילים מהפה.

 

[מממאיה35]

../images/Emo24.gif

 

[מלאכי עליון]

מאיה, מבינה אותך כל כך...../images/Emo24.gif

עד לפני שלושה וחצי חודשים הייתי בדיוק במקום שאת נמצאת בו עכשיו- למרות שניסיתי לפרגן לכל מי שמצא אהבה סביבי ולזוגות שראיתי בחוץ, עדיין זה שרף, כל כך צרב שלא רציתי לצאת עם חברות כדי לא לראות אותן כל כך מאושרות בזוגיות, ואז ירד האסימון שנכון זה מציק להיות לבד וקצת כואב לראות שלאחרים כל כך טוב, ויש לאן לחזור הבייתה,אבל תזכרי שבין כל הנשיקות, החיבוקים והאהבה שאת רואה שם- לא הכל פיקניק, לא הכל ירוק ומלבלב כמו שזה נראה, ולא הכל פוצי מוצי, ואת תראי שזה יגיע גם אלייך, תאמיני בזה וזה יבוא. מה את עושה כדי לפגוש בני זוג פוטנציאלים- את באתר הכרויות/יוצאת לפאבים/שידוכים

 

[גילור]

יכולה רק להציע ../images/Emo24.gif והזדהות

מכיוונים אחרים וסיפור על חברה במצב דומה לשלך. יש לי (או בעצם היתה לי) חברה רווקה, בת 35. חברה מאוד מאוד טובה. שנים רבות. תמיד נראה היה כאילו היא הכי מפרגנת בעולם אבל תמיד, מתחת לפני הקרקע, הרגשתי שמשהו לא כנה לגמרי. לא שחלילה אני חושבת שהיא צבועה. ממש לא. אלא רק שמשהו לא בסדר. היתה באה אלינו המון. לשעות ארוכות ארוכות. אמרה שהכיף של לראות אותנו כמשפחה עושה לה את זה. לי היה נדמה כל הזמן שהיא ככה קצת מנסה להתחיל עם בעלי. אולי פרנויה שלי ואולי לא. סיפרה לו על דברים מאוד אישיים. על הזיונים שלה, על הבעיות היומיומיות שלה, על דברים מאוד אינטימיים. לשמחתי בעלי לחלוטין לא שיתף פעולה והסכים רק לשמש כאוזן קשבת בשבילה כשאני נוכחת או לפחות מיודעת על כל שיחה שהיתה להם). כשהילדה הראשונה שלי נולדה היא הכי היתה איתי בעולם. בכתה יחד איתי והתרגשה מאוד. כנכנסתי להריון עם הילד השני, התחלתי להרגיש בקיעים. היא כמעט והפסיקה לבוא לבקר אותנו. כמעט והפסיקה להתקשר. הייתי צריכה "לחזר" אחריה. פעם אחת, בפורום שאני פעילה בו (פורום הורות מסויים) הופיעה הודעה בניק חדש שלא הכרתי. בחורה סיפרה סיפור קשה של קינאה בחברתה הטובה. הפרטים היו מאוד דומים. יותר מדי דומים. כאילו כתבה כך בכוונה כדי שאזהה. היה לי ברור מעבר לכל ספק שזו היא ושההודעה מכוונת אלי. התעמתתי איתה על זה. היא הכחישה שזו היא. לי, עד היום, אין כל ספק. המשכנו הלאה כאילו כלום אבל אני הקפדתי להיות על המשמר. בזמן אחר היא הודתה שהיא לא מבינה "למה אני כן והיא לא". למה לי יש זוגיות, משפחה ולה לא ושקשה לה עם זה. הסברתי לה שזה לא תלוי בי. שאני לא אשמה. שלמרות הקושי, כדי לא להפסיד אותי, חשוב לי שהיא תפרגן לי. לפחות למראית עין. זה הפריע לי מאוד אבל אהבתי אותה ועדיין אוהבת מאוד. הקשר עוד נמשך. היו לו מאז תקופות של עליות וירידות. מן נדנדה כזו של קנאה גדולה יותר ותמיכה עצומה. אהבה גדולה וקושי גדול מצידה לקיים את הקשר בגלל הקושי להתמודד עם העובדה שלי יש משפחה. עד שיום בהיר אחד (זה היה ביום הזכרון השנה) היא ניסתה להשיג אותי (כך הסתבר לי בדיעבד). ולא חזרתי אליה עד למחרת. ביג דיל. עד למחרת! לא אחרי שבוע. לא אחרי חודש. למחרת!!! היא כעסה מאוד וטענה שאני לא חברה כי היא היתה צריכה אותי באותה שניה ולא הגבתי. מאז ניתקה קשר לחלוטין. לא עזרו ההסברים שלי שלא יכולתי באותה שניה. שיש לי משפחה ואני לא זמינה 24/7, אבל אני כן לצידה תמיד וכן איתה כל הזמן גם כשפיזית אני לא נמצאת. לא עזר כלום. קשה לי עם זה ועצוב לי עד היום כי לא עשיתי שום דבר רע חוץ מהעובדה שחזרתי אליה אחרי 24 שעות אבל השלמתי עם זה. רצונו של אדם כבודו. היום, אין לי מושג מה קורה איתה. ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר אבל היא לא משתפת פעולה. לא מנסה שוב כי לא רואה בזה טעם. אני משוכנעת (מתוך זה שאני מכירה אותה) שיום בהיר אחד היא עוד תתקשר. אני מקווה שהיא מאושרת. שיש לה זוגיות. כ"כ רוצה רק טוב בשבילה. מה אני מנסה להגיד לך בכל הסיפור הזה? זמנך יגיע. תהיי סבלנית. תהיי הכי מפרגנת בעולם. גם אם זה קשה. לא שווה לאבד חברות טובות רק בגלל שלהן הצליח ואצלך זה לוקח יותר זמן. מבינה אותי? ו-

ענקי ממני אליך.

 

[מממאיה35]

אני מבינה ואני הכי מפרגנת בעולם

והכי שמחה והכי מעודדת אותה בעולם ואומרת לה את זה כל הזמן ונפגשת עם שניהם ביחד למרות שכמה שזה כיף (מפגש חברתי וכאלה) בין לבין זה כואב בלב

.. לאבד חברות זו ממש לא אני.. היה לי מקרה אחר עם חברה אחרת שמצאה בן זוג והיא זו שאיבדה אותי (ועוד כמה חברות אחרות שלה), כי לא נתנה לקשר שלהם להשתלב בחיים שלה, ביטלה את מה שהיה לה לפני לחלוטין ונתנה את כולה לטובת הזוגיות (היום היא די בודדה..) בכל מקרה, אני עדיין לא (לשמחתי

) במקרה שאת מתארת.. פשוט אתמול חזרתי מבילוי איתם והחלטתי לפרוק קצת.. וגם כשדיברתי עם החברה שלי על הכאב שלי (ואני מאוד שמחה שהוצאתי את זה ממני מולה, אם אנחנו חברות, אני חושבת שאני יכולה לשתף גם בשמחה וגם בכאב) היא הבינה. וסיכמנו שכל אחת תהיה הכי כנה בחברות ביננו.. כן זמני יגיע. וכן אני סבלנית. וכן בין לבין טוב לי עם הלבד שלי, וכן, כמו שמלאכי כתבה זוגיות זה לא פיקניק. מצד שני, רווקות זה לא גן עדן..

 

[צופית היחידה1]

כל הכבוד שאמרת בכנות ../images/Emo140.gif

ותמשיכי עם זה. אם היא מספרת לך פרטים שמכאיבים לך. את לא חייבת לשמוע. זה טבעי שאת מרגישה ככה. ואם היא חברה טובה היא תבין. ובעניין החיפוש..... להפסיק לחפש. לעשות דברים שמעניינים אותך. וזה יגיע בזמן המתאים.

 

[גילור]

כמה שזה נכון../images/Emo13.gif

 

[הילה בסגול]

לי יש להכיר לך...

אחי ! יקירתי המיוחדת, לפעמים מותר לנו לא לפרגן. מותר לנו לא לעשות כלום למען האחר. רצוי וכדאי שלא נעשה את ההיפך מכך אבל מותר גם לא לפרגן. ואם לא נוח לך בשלב מסוים להיפגש איתה/ם אז לא. זה הכי בסדר בעולם. אני מעריכה אותך על הכנות שלך ושמחה עבורך ששוחחת עמה ופתחת את לבך. גם אני כזו, לא מסוגלת לשמור בבטן וכמעט תמיד אשתף ואחלוק. מה היתה התגובה שלה לדברייך ?

 

[א י ו ש י]

זה מזכיר לי חברה בטיפולי פוריות

אני קוראת אותה בפורום שלהם ושומעת כמה הבנות מספרות שקשה להן לראות נשים בהריון, קשה להן לשמוח בשמחת חברה שיולדת ועוד.... מבינה אותה? כן אבל קשה לי אני ככ רוצה לשתף אותה בכל מה שקורה עם בני, איך הוא מתפתח היטב, איך טוב לי איתו ועוד ופעמים רבות עוצרת את עצמי כי כואב לה. מה שאני מנסה לומר הוא שטוב שדיברתן, בגלל שאני מודעת אני לא נפגעת ממנה ואותה חברה טובה תבין שזה כואב לך ותנסה כמה שפחות לדבר על האהבה שלה, תבין אותך, לא תזרע מלח על הפצעים (למרות שדי טבעי שהיא יש לה קשר ורוצה לשמוח בו) ולך, אני מאחלת רק טוב שתמצאי את האהבה בחייך וכמו שאמרו לך כאן - שלא תחפשי היא תגיע

 

[הילה בסגול]

בהמשך אליך איושי אזי לי קשה

לראות תינוקות. עם הריון אין לי קושי לראות ו/או לפרגן אבל תינוקות קטנים ורכים, בריאים ושמנמנים... קצת קשה לי עם זה לפעמים.

 

[א י ו ש י]

ולי קשה לראות הנקה../images/Emo4.gif

נקרע לי הלב שאני לא הצלחתי למרות שכל כך רציתי

אבל אני כן מפרגנת וגאה בכל אחת שמניקה אפילו שקשה לי

 

[גילור]

יקירה, רוצה לבקש ממך סליחה../images/Emo10.gif

 

[הילה בסגול]

גילור, סליחה ממני ?

על מה ??

 

[גילור]

אני אדבר איתך על זה../images/Emo25.gif

 

[שירה1973]

הכי טבעי בעולם

זה נפלא בעיניי שיש לכם קשר כל כך פתוח ואמיתי שיש בו מקום לא רק ל"פוצימוצי" אלא גם לדברים הכי כואבים ועמוקים. העובדה שאת מסוגלת לבוא אליה ולהגיד לה שכואב לך לראות את האושר הזוגי שלה היא מדליה לקשר ביניכן. אין סתירה בין השמחה שאת מרגישה למענה לבין הקנאה שלך, היה מוזר ולא טבעי אם לא היית חשה קנאה בסיטואציה כזו, שמדגישה בפנייך את כל מה שאת רוצה ונכון לכרגע אין לך. המשיכי לשמוח בשמחתה של חברה אהובה, אבל במקביל - אל תנסי לעשות דברים שקשים לך מדי. אם את מרגישה שכואב לך ביום מסויים להיות במחיצתם כזוג או לשמוע ממנה שוב ושוב פרטים על הזוגיות המתהווה שלה - - - אל תעשי זאת. למרות שהזמן שלה עכשיו לחוץ יותר, הרי נושאי השיחה שחיברו ביניכן בעבר (לפני פרוץ הזוגיות...) עדיין קיימים מן הסתם, אז פשוט נסי להמשיך ולהתמקד בנושאים האלה, כך גם לא תקבלי את התחושה שנעלמה לך החברה הטובה רק מפני שהיא עכשיו בזוגיות. והלוואי והיה לי מישהו להכיר לך... יש לי חברה מקסימה ומתוקה שאני מ ת ה שתתאהב ושתהיה לה זוגיות, ואני מאד מתוסכלת מכך שאין לי אפשרות לעזור. כנראה שיש דברים שהם מעבר לשליטתנו, וככל שנרצה לא נוכל לזרז אותם.

 

[מממאיה35]

תודה לכולכן ../images/Emo24.gif

האמת היום במהלך היום הסתובבתי עצובה.. היתה לי עבודה סיזיפית שאני שונאת ולא היתה ברירה, אז קצת שקעתי בה, ופחות במחשבות.. הגעתי לכאן ומרגשת אותי התמיכה וההבנה והחיבוקים וההזדהות.. והשרשור על התקיפה / ניצולמיני.. מכאיב