לפני 18 שנה...

[ריקי זו אני]

הבוקר כמידי בוקר בשעה 05.00 עמדתי מול קנקן הקפה מחכה לסימני גלישה, אז אכבה את הכירה אמזוג ונשב זו מול זה ונלגום לנו בנחת, בלי מילים, את הנוזל השחור שחור הזה, נביט לתוך אישוני העיינים, רגעים של אושר לפני יציאה ליום חדש.
כ"כ טבעי לנו ב"ה..., כל כך עומצתי, כמו אותו לילה בלתי נשכח... לפני 18 שנה בדיוק, לילה שנעמדתי מול המלכה האחת והיחידה, אימו ז"ל, שכשם שניתקתי קשר איתו, ניתקתי עצמי מכל מה שאיתו, ולצידו...,, ובקשתי לבקש את סליחתה, בקשתי על עצמי את רחמיה אל מול חוסר הכבוד והמוסר הפגום כלפי מי שראחה אותי כמלכה כמעט כשהייתי במצוקה הקשה בחיי..., ירדתי, אל מול ילדי הנרגשים, על ברכי החשופות והאשה הזו... ממרום גילה ליטפה (הדמעות זולגות ללא שליטה) את שיער ראשי ושלחה אותי... לצאת אל האורחים שלי... להציע להם מהשתיה ומהמטעמים שעל השולחנות...
18 שנה...!!! Wow

נכון, לבנות את משפחה מחדש ולרפא את הפצעים שהותירה הפרידה הנוראה... לקח זמן. יש שיחשבו שמיהרנו ויש האומרים שהחה חבל על הזמן... אבל התוצאה היא החשובה...
שכבר האותו לילה של יולי 2007 היה ברור לכולנו שמה שהיה במשך עשור מלא מלא, השתנה לתמיד. נכון, היו עסקים לסגור לפני האיחוד המלא, לבנימין נתנו את הזמן לסיים את בחינת הבגרות... ושעזבתי את העיר לטובת החיים בחוות בודדים... את חיי במסחר לחיים של חקלאות ואדמה, לצידו, לפניו ומאחוריו של הגבר היחיד שאהבתי, שרציתי ושקבלתי חזרה.
אז ומאחר ולא התחתנו בחיים שלפני... כדת משה וישראל... ומאחר ולא היה לנו תאריך לשמוח בשמחה שלנו... קבענו שהיום הקובע שלנו לחגיגות יהיה 7 ליולי...
יום האחוד מחדש...
יום ההולדת של אישי...
יום הנשואים הרשמיים שנה אחרי...

ישתבח שמו לעד

 

[חורזת באהבה]

הבוקר כמידי בוקר בשעה 05.00 עמדתי מול קנקן הקפה מחכה לסימני גלישה, אז אכבה את הכירה אמזוג ונשב זו מול זה ונלגום לנו בנחת, בלי מילים, את הנוזל השחור שחור הזה, נביט לתוך אישוני העיינים, רגעים של אושר לפני יציאה ליום חדש.
כ"כ טבעי לנו ב"ה..., כל כך עומצתי, כמו אותו לילה בלתי נשכח... לפני 18 שנה בדיוק, לילה שנעמדתי מול המלכה האחת והיחידה, אימו ז"ל, שכשם שניתקתי קשר איתו, ניתקתי עצמי מכל מה שאיתו, ולצידו...,, ובקשתי לבקש את סליחתה, בקשתי על עצמי את רחמיה אל מול חוסר הכבוד והמוסר הפגום כלפי מי שראחה אותי כמלכה כמעט כשהייתי במצוקה הקשה בחיי..., ירדתי, אל מול ילדי הנרגשים, על ברכי החשופות והאשה הזו... ממרום גילה ליטפה (הדמעות זולגות ללא שליטה) את שיער ראשי ושלחה אותי... לצאת אל האורחים שלי... להציע להם מהשתיה ומהמטעמים שעל השולחנות...
18 שנה...!!! Wow

נכון, לבנות את משפחה מחדש ולרפא את הפצעים שהותירה הפרידה הנוראה... לקח זמן. יש שיחשבו שמיהרנו ויש האומרים שהחה חבל על הזמן... אבל התוצאה היא החשובה...
שכבר האותו לילה של יולי 2007 היה ברור לכולנו שמה שהיה במשך עשור מלא מלא, השתנה לתמיד. נכון, היו עסקים לסגור לפני האיחוד המלא, לבנימין נתנו את הזמן לסיים את בחינת הבגרות... ושעזבתי את העיר לטובת החיים בחוות בודדים... את חיי במסחר לחיים של חקלאות ואדמה, לצידו, לפניו ומאחוריו של הגבר היחיד שאהבתי, שרציתי ושקבלתי חזרה.
אז ומאחר ולא התחתנו בחיים שלפני... כדת משה וישראל... ומאחר ולא היה לנו תאריך לשמוח בשמחה שלנו... קבענו שהיום הקובע שלנו לחגיגות יהיה 7 ליולי...
יום האחוד מחדש...
יום ההולדת של אישי...
יום הנשואים הרשמיים שנה אחרי...

ישתבח שמו לעד

שתמיד יהיו לך סיבות למסיבות.
מזל טוב ריקי אהובה.

חודש יולי חודש מבורך גם אצלנו.

 

[משתפרת1]

הבוקר כמידי בוקר בשעה 05.00 עמדתי מול קנקן הקפה מחכה לסימני גלישה, אז אכבה את הכירה אמזוג ונשב זו מול זה ונלגום לנו בנחת, בלי מילים, את הנוזל השחור שחור הזה, נביט לתוך אישוני העיינים, רגעים של אושר לפני יציאה ליום חדש.
כ"כ טבעי לנו ב"ה..., כל כך עומצתי, כמו אותו לילה בלתי נשכח... לפני 18 שנה בדיוק, לילה שנעמדתי מול המלכה האחת והיחידה, אימו ז"ל, שכשם שניתקתי קשר איתו, ניתקתי עצמי מכל מה שאיתו, ולצידו...,, ובקשתי לבקש את סליחתה, בקשתי על עצמי את רחמיה אל מול חוסר הכבוד והמוסר הפגום כלפי מי שראחה אותי כמלכה כמעט כשהייתי במצוקה הקשה בחיי..., ירדתי, אל מול ילדי הנרגשים, על ברכי החשופות והאשה הזו... ממרום גילה ליטפה (הדמעות זולגות ללא שליטה) את שיער ראשי ושלחה אותי... לצאת אל האורחים שלי... להציע להם מהשתיה ומהמטעמים שעל השולחנות...
18 שנה...!!! Wow

נכון, לבנות את משפחה מחדש ולרפא את הפצעים שהותירה הפרידה הנוראה... לקח זמן. יש שיחשבו שמיהרנו ויש האומרים שהחה חבל על הזמן... אבל התוצאה היא החשובה...
שכבר האותו לילה של יולי 2007 היה ברור לכולנו שמה שהיה במשך עשור מלא מלא, השתנה לתמיד. נכון, היו עסקים לסגור לפני האיחוד המלא, לבנימין נתנו את הזמן לסיים את בחינת הבגרות... ושעזבתי את העיר לטובת החיים בחוות בודדים... את חיי במסחר לחיים של חקלאות ואדמה, לצידו, לפניו ומאחוריו של הגבר היחיד שאהבתי, שרציתי ושקבלתי חזרה.
אז ומאחר ולא התחתנו בחיים שלפני... כדת משה וישראל... ומאחר ולא היה לנו תאריך לשמוח בשמחה שלנו... קבענו שהיום הקובע שלנו לחגיגות יהיה 7 ליולי...
יום האחוד מחדש...
יום ההולדת של אישי...
יום הנשואים הרשמיים שנה אחרי...

ישתבח שמו לעד

קוראים לזה התבגרות.
בהיסטוריה הפרטית שלך גדלת בבית קשה יום ונלחמת מלחמת קיום. לא היה לך פנאי להתבגר ולעצב את אישיותך. מתוך המלחמות הללו לשרוד נלחמת גם בגבר שאהבת, גם בהוריו- באימו- שפתחו לפניך את הבית. לא הכרת דרך חיים אחרת. שברת מה שהיה לך ביד, כי במלחמות כולם מפסידים. מתוך הקרבות הללו יצאת אישה מבוססת כלכלית שמודעת ליכולותיה ולכך שיש לה ערך, מה אפשר לך להתבגר נפשית ולהבין מה חשוב לך באמת.
ההבנה שאולי העולם קשה, אך לא כולו נגדך- היא חלק מההתבגרות. הצעד הענק לעבר מה שנטשת- הגבר האהוב- גם. בקשת הסליחה מאמו מגלה את גדלות נפשך, זו שלא הכרת בעצמך בזמן שהיית עסוקה בלהלחם ולשבור מסגרות.
הרווחת ביושר את מנת האושר שלך ושל כל השבט שלך.

 

[ריקי זו אני]

קוראים לזה התבגרות.
בהיסטוריה הפרטית שלך גדלת בבית קשה יום ונלחמת מלחמת קיום. לא היה לך פנאי להתבגר ולעצב את אישיותך. מתוך המלחמות הללו לשרוד נלחמת גם בגבר שאהבת, גם בהוריו- באימו- שפתחו לפניך את הבית. לא הכרת דרך חיים אחרת. שברת מה שהיה לך ביד, כי במלחמות כולם מפסידים. מתוך הקרבות הללו יצאת אישה מבוססת כלכלית שמודעת ליכולותיה ולכך שיש לה ערך, מה אפשר לך להתבגר נפשית ולהבין מה חשוב לך באמת.
ההבנה שאולי העולם קשה, אך לא כולו נגדך- היא חלק מההתבגרות. הצעד הענק לעבר מה שנטשת- הגבר האהוב- גם. בקשת הסליחה מאמו מגלה את גדלות נפשך, זו שלא הכרת בעצמך בזמן שהיית עסוקה בלהלחם ולשבור מסגרות.
הרווחת ביושר את מנת האושר שלך ושל כל השבט שלך.

היתה לנו בקומונה אשה אחת... מלאכית טהורה, שנפטרה. היתה נמצאת בביתה בגלל נכות לא קלה מסתפקת במועט, כנראה במועט מידי, אם איני טועה 'נסיכת הלילה'... והיא היתה לי כמאלפת ממש. וכאן ועכשיו אני קוראת את שכתבת ואני לא מאמינה לניתוח המבריק שקבלתי...
לא היתה לי שליטה על עצמי. ידעתי שאני פוגעת בי ובהכי יקרים לי..., אבל שברתי הכל. שברתי זוגיות... הבאתי את הבנות שהן בשר מבשרי לשנוא אותי..., פעם אחת קראה לי בכורתי - זונה...כי רקדתי ריקוד בטן שלמדתי מול גברים מיוחמים... באירוע... והרסתי כל פינה בכסף שהתגלגל לי בידיים בלי סוף. פיצחתי את הקזינו של החיים...
סתמתי לילדים שלי את הפה בעשרות אלפי ש"ח...
זו בקשה חולצה... קחי -.5,000 ₪, זה רצה עיפרון... יאללה -5,000 ₪..., לרבנים השארתי מאות אלפים. לא היה איכפת לי... וידעתי שאני הילדה מבלוק 3... ואני לא אחזור לשם... וגם שעשיתי את מהלכי הסליחה... עדיין הייתי תחת לחץ נוראי שה'נסיכה' היתה מרגיעה אותי... בלילות או בשעות היותר קטנות... וזה היה הדדי ביננו...אני ספרתי לה על בעלי ועלי... והיא הרגיעה אותי... ואני מודה, כיבזכותה למדנו לאלף את הלחצים... עד שנעלמו מחיי, ומה בקשתי לעצמי??? שקט. שיגרה... קצת שיעמום...

 

[משתפרת1]

היתה לנו בקומונה אשה אחת... מלאכית טהורה, שנפטרה. היתה נמצאת בביתה בגלל נכות לא קלה מסתפקת במועט, כנראה במועט מידי, אם איני טועה 'נסיכת הלילה'... והיא היתה לי כמאלפת ממש. וכאן ועכשיו אני קוראת את שכתבת ואני לא מאמינה לניתוח המבריק שקבלתי...
לא היתה לי שליטה על עצמי. ידעתי שאני פוגעת בי ובהכי יקרים לי..., אבל שברתי הכל. שברתי זוגיות... הבאתי את הבנות שהן בשר מבשרי לשנוא אותי..., פעם אחת קראה לי בכורתי - זונה...כי רקדתי ריקוד בטן שלמדתי מול גברים מיוחמים... באירוע... והרסתי כל פינה בכסף שהתגלגל לי בידיים בלי סוף. פיצחתי את הקזינו של החיים...
סתמתי לילדים שלי את הפה בעשרות אלפי ש"ח...
זו בקשה חולצה... קחי -.5,000 ₪, זה רצה עיפרון... יאללה -5,000 ₪..., לרבנים השארתי מאות אלפים. לא היה איכפת לי... וידעתי שאני הילדה מבלוק 3... ואני לא אחזור לשם... וגם שעשיתי את מהלכי הסליחה... עדיין הייתי תחת לחץ נוראי שה'נסיכה' היתה מרגיעה אותי... בלילות או בשעות היותר קטנות... וזה היה הדדי ביננו...אני ספרתי לה על בעלי ועלי... והיא הרגיעה אותי... ואני מודה, כיבזכותה למדנו לאלף את הלחצים... עד שנעלמו מחיי, ומה בקשתי לעצמי??? שקט. שיגרה... קצת שיעמום...

קשה להכיר בטעות. קשה יותר להודות בטעות. קשה פי כמה לבקש סליחה. עשית את כל אלה. הגעת להמשך חייך מנקודה בכלל לא מובנת מאליה, ואני בטוחה שמהמקום הזה את מנהלת אותם מתוך מודעות והערכה שלא היו יכולות להתקיים אילו חייך היו מתנהלים במסלול רגיל. דהיינו, ההשקעה שלך במשפחה כיום היא מודעת יותר ואיכותית. אי אפשר למחוק את השנים המבוזבזות, אפשר להעניק איכות גבוהה במיוחד מרגע השינוי.
במשך שנים כתבתי לך כמה פעמים שאחרי שהגבר שלך, הילדים שלך וחמותך סלחו לך, מגיע לך שאת תסלחי לעצמך. נראה לי שלאחרונה את מבינה את זה, את פחות מייסרת את עצמך על שגיאותיך ויותר מניחה לעצמך להתענג על ה"יש".
"הכל לטובה", אומרים. אם לקחת את נסיון חייך והוצאת ממנו לקחים שמשביחים את חיי כל הסובבים ואת חייך- דיינו. דייכם.

 

[ריקי זו אני]

לגמרי...