לפני החוק- קפקא

לפני החוק- קפקא

טוב אז כפי שכתבתי בשרשור אחר הסיפור "לפני החוק" התקשר לי לצבא והתבקשתי על ידי Mמטה לספר על הפרשנות שלי. האמת היא שגם מהנסיון שלי כמספר האנשים שקראו את הסיפור כך מספר הפרשנויות. יש פרשנויות אופטימיות, פסימיות, רוחניות, ביוגרפיות ועוד ועוד. אצלי הפרשנות היא פשוט מהחיים. השומר אומר לאיש שבא לשער אומר לו לחכות. עד מתי? לא ברור. האיש לא שואל יותר מדי שאלות ולא ממש מנסה לשנות את רוע הגזרה. הוא לא נלחם ולא נאבק. הוא פשוט מחכה. החיים עוברים על פניו ולא קורה לא כלום. וזה הדבר הכי גרוע והכי מפחיד, שהחיים יעברו ככה סתם. השומר אומר לו שגם אם הוא יעבור אותו יש בהמשך הדרך הוא הרבה שומרים הרבה יותר חזקים ממנו שאותם אין לאיש סיכוי לעבור. זה מה שמרתיע את האיש. איך זה התקשר לי לצבא? עד הצבא הייתי ילדה טובה. מה שאמרו לי עשיתי בלי לשאול יותר מדי שאלות. הצבא, בואו נאמר לימד אותי שלפעמים צריך גם לדעת להילחם על הזכויות ועל מה שאני חושבת שמגיע לי. בצבא המון פעמים קורה שאומרים "לא" בלי יותר מדי הסברים, בדיוק כמו השומר. לא תמיד צריך לקבל את זה כמובן מאליו ויש דרכים, גם בתוך המערכת וגם כשפועלים לגמרי לפי כל החוקים והכללים לקבל את הזכויות שמגיעות לנו ולא לחכות כמו האיש בשער. אפילו שהצבא גדול ואנחנו קטנים, זה הרבה פעמים אפשרי. רק מה, אחרי שמשתחררים מגלים שבעצם הצבא הוא באמת רק השער הראשון. אחריו יש בחיים האמיתיים עוד מכשולים הרבה יותר גדולים, בדיוק כמו שאחרי השומר הראשון יש עוד הרבה שומרים יותר חזקים. אז אנחנו ניתן לזה להרתיע אותנו? לא, כי אם ניתן לזה להרתיע אותנו נישאר תקועים כמו האיש בשער, בשעה שכולם מסביב מתקדמים. ומהי הפרשנות שלכם?
 
אני הרגשתי שזה מין מלכוד כזה

אתה לא יכול לנצח בכל מקרה. לא היתה לי הרגשה שהוא באמת יכול היה לעבור בשער אם הוא רק היה מתעקש. בכל אופן, זה אחד הסיפורים הקצרים החביבים עלי ביותר.
 

Mנטה

New member
הפרשנויות ששמעתי

1. שהחוק הוא באמת החוק ושהסיפור הוא על האזרח שנתקל בביורוקרטיה ונשאר חסר אונים. 2. ששער החוק והשומרים בו הם בעצם של האיש, ולכן זה על חוסר היכולת שלו לקחת את האחריות לחיים של עצמו לידיו (זה קצת יותר דומה למה שאת כתבת מול פלנדרס) 3. באתר של יונג יש גם פרשנות על יחסי אבא-בן. קצת מסובך להגיע לשם. זה הלינק ובו צריך לבחור את האופציה של "לציבור הרחב" ושם לבחור "מאמרים" וביניהם יש אחד על "בשער החוק או בשער האשה".
 
ככה גם אני קראתי פעם את הסיפור

אבל שנקודת המבט שלי על החיים השתנתה, במקביל השתנתה שגם נקודת המבט שלי על הסיפור. הנקודה המרכזית היא שהוא אפילו לא ממש ניסה לשנות את רוע הגזירה. כיוון שהוא לא ניסה, אז אי אפשר לדעת "מה היה קורה אילו..."
 

frustrated

New member
אני לא מסכים איתך

הסיפור לא עומד בפני עצמו (למרות שהוא במקרים רבים נגזר מהמקור ומוצג כסיפור נפרד), אלא הוא מופיע לקראת הסוף של הנובלה המזעזעת של קפקא "המשפט". בסיפור זה, ק' כן מנסה לשנות את רוע הגזירה שנכפתה עליו, והוא נלחם בה בכל דרך אפשרית (לא שיש לו הרבה דרכים לעשות כן). ועם זאת, הוא לא מתקרב אפילו למטרתו. אני חושב ש"לפני שער החוק" מציג מציאות אלטרנטיבית למציאות של "המשפט". ב"משפט" הוא נלחם, וב"לפני שער" הוא מוותר. ועם זאת, הסוף הוא אותו סוף. לא משנה מה נעשה, בין אם נלחם במציאות וננסה לשנות אותו או שנקבל אותה בהכנעה, לנו, כבני אדם, אין עתיד מזהיר כלל וכלל.
 
קראתי את "המשפט"

וגם ק' לא עשה לי רושם של אדם אקטיבי שלוקח את גורלו בידיים. הוא מקשיב לזיבולי השכל של הצייר העורך דין ועוד כמה אנשי שטות אבל לא עושה הרבה בעצמו. כאן צפוי ספוילר
אז זהירות... הדרך שבסוף הוא נותן לשומרים להוביל אותו למוות היא שיא הפאסיביות בהתגלמותו.
 

frustrated

New member
מה הוא כבר יכול לעשות?../images/Emo58.gif

חופש הפעולה שניתן לו הוא מוגבל מאוד, ובסופו של דבר, כאשר הוא מבין ששום טובה לא תצמח מעורך הדין הטיפשי הזה, הוא מפטר אותו (אם זכרוני אינו מטעה אותי). הוא דווקא כן מנסה להגן על עצמו במהלך המשפט, אבל כאשר כל התהליכים המתנהלים נגדך מתנהלים מאחורי הקלעים, מה כבר נותר לך לעשות? בסיום הספר, כשהוא מובל אל מותו, כל רוח חיים ותקווה כבר פרחה ממנו. אפשר להאשים אותו? אם הוא היה נאבק, האם משהו אחר היה קורה? כבר ראינו לאורך הספר שמאבקים נגד דברים הגדולים ממך הם חסרי פואנטה. אולי עדיף לשבת ולחכות מול שערי החוק. ככה המוות פחות כואב.
 
אולי אני עדיין בהשפעה של "שואה שלנו

אבל יש דברים שהוא היה יכול לנסות...למשל, לברוח? הוא אפילו ניסה? אם זכרוני אינו מטעני הוא לא ניסה. באיזשהו מקום, באיזושהי רמה, גם לו היתה בחירה.
 

frustrated

New member
צודקת, הוא לא ניסה לברוח

יכול להיות שקפקא באמת לא מיצה כל אפשרות שהיתה לק' להתחמק מגזר הדין. גם אם הוא היה מנסה לברוח, ובסופו של דבר נכשל, עדין היינו יכולים להעלות על דעתנו אפשרויות אחרות שאותן הוא לא ניסה. עם זאת, אני דבק בפרשנותי הראשונה. אולי הוא באמת יכל לעשות יותר, אבל תמיד אפשר לעשות יותר. אין לזה סוף.
 
למעלה