לפנות לתקשורת?
שלום אני נכה 100% אבל אני הולכת ומתפקדת כרגיל, היה לי גידול בראש ב1994ועברתי 7 ניתוחים. קניתי דירה בקריות, אחרי שאמא שלי שיכנעה אותי כי אני בכלל לא רציתי לקנות דירה. ההורים שלי היתגרשו, אמא שלי הגישה תלונה על אבא שלי כי הוא היה מרביץ לה ושיכנעה אותי להעיד נגד אבא שלי, וכשהם היתגרשו קניתי דירה בקריות אחרי שאמא שלי עשתה לי פרצופים כשראתה שלא רציתי לקנות את הדירה הזאת, ולבסוף שיכנעה אותי. , ו90% ממה שיש בדירה שלי קניתי בכספי, כולל מטבח של רגבה ב40000 ש"ח בערך, ואמא שלי ואח שלי גרו איתי במשך שנתיים, וניצלו אותי. לפני חודשיים וחצי בערך אמא שלי נתנה לי סטירה ואמרתי לה לצאת מהבית שלי ומאז אני גרה לבד. כמה ימים לפני זה אמא שלי הפילה עליי סיפריה, על המצח. אמא שלי ניסתה בעיקר לגנוב לי את הדירה ואת כל הזכויות שלי וכאילו גנבה לי את הזהות וחיה במקומי, וניצלה אות בלי סוף, וביקשה ממני שאני יתן לאחותי ולחבר שלה לגור בבית שלי, וזה כשאח שלי גר בביתי ולא הסכמתי לתת לאחותי ולחבר שלה לגור בבית שלי אז כל המשפחה היתקשרה לשכנע אותי, ולא הסכמתי. במלחמת לבנון השניה לקחתי את אמא שלי ואח שלי לבית מלון באילת בשם מרידיאן אחרי ששיכנעו אותי כשאמרו שהם פוחדים מהקטיושות, כי גרנו בעכו ושמענו את הקטיושות. ובבית מלון שילמתי על כל השעות 13000 ש"ח בערך. סבא שלי קרא לי היטלר כי לא הסכמתי להביא לו חוב שההורים שלי היו חייבים לו, וזה אחרי שקיבלתי פיצועים. בילדותי אבא שלי הטריד אותי. לפני שנתיים בערך אמא שלי קראה לי היטלר , אחרי שראיתי אותה שותה מהחלב שלי וניכנסתי לחדר שלי נעלבתי וניפגעתי נורא וחטפתי התקף היתמוטטות עצבים ובכיתי ואמא שלי שמעה כנראה וניגשה לדלת החדר שלי ואמרה לי אני לא קונה את ההצגה שלך. לפני חודש וחצי בערך הייתי אצל הרופא משפחה שלי, והוא הציע לי ללכת למשטרה וים אחרי הלכתי למשטרה, למשטרת זבולון, בקריית חיים, וסיפרתי לשוטרת על כל מה שעשתה לי אמא שלי וכל המשפחה שלי והיא אמרה לי שזה לא פלילי ולא עשתה כלום. אמא שלי עובדת במשק בית בשכונה שלי ובביניין שלי וכמה פעמים אחרי העבודה דפקה על דלת ביתי, ובאה אליי חופשי ומנסה לשכנע אותי בלי סוף לתת לה לגור איתי בדירה שלי ואני בשום אופן לא מסכימה. אמא שלי וכל המשפחה שלי עשו לי רק רע ופגעו בי, אבל היתרגלתי לזה שמשפחה לא בוחרים וכל מה שאני יכולה לעשות זה להיות חזקה ולא לתת לאמא שלי שוב לרמות ולנצל אותי ולפגוע בי. אני גרה לבד מאז שאמא שלי נתנה לי סטירה, טוב לי לגור לבד, אני מעדיפה להיות רחוקה מהמשפחה שלי ובעיקר מאמא שלי שכל כך פגעהו בי ועשתה לי רק רע, מידי פעם אנחנו מיתרעים אבל אני נישארת חזקה ועומדת על שלי וטוב לי.. אחרי שאמא שלי נתנה לי סטירה ואמרתי לה לצאת מהבית שלי יום אחד היתקשרתי אליה וביקשתי שתחזור, אז היא ואחות שלי השפילו אותי וביקשו שאני יתנצל בפניי אמא בטלפון והכריחו אותי להיתחנן ואחותי אמרה לי אולי אמא תיסלח לך. והיה עוד פעם אחת שאמא שלי השפילה אותי, יום אחד אחרי שאמרתי לה לעזוב את הבית שלי היא השפילה אותי למחרת בבוקר וביקשה שאני יתקשר להורים שלה להיתנצל. רק רציתי להינצל מאמא שלי שעשתה לי רק רע וכל המשפחה שעזרו לה. אמא שלי ניסתה לשכנע אותי לרשום את הדירה שלי על שמה, וכשעברנו לבית הזה היא ביקשה שירשמו את השם שלה על התיבת דואר שלי ולפני חודש בערך החלפתי את השם על התיבת דואר שלי. יש לי עובדת סוטסיאלית לנכים והיא לא עוזרת לי בכלום. לפני חודש בערך אח שלי צילצל באינטרקום של הבית שלי ואמר לי שהוא רוצה לקחת בגדים, לא רציתי לתת לו להיכנס אבל בסוף הסכמתי והוא בא לקחת בגדים ומדבריו כאילו הבנתי שהוא מנסה לשכנע אותי שאני יתן לאמא שלי לחזור לגור בבית שלי, והוא אמר לי גם שאמא שלי היתחתנה, ולי לא אכפת, אני בשום אופן לא רציתי קשר קשר איתה ועם כל המשפחה שלי שעזרה לה לשקר לי ולרמות אותי, עד שהבנתי שאני יכולה להיות איתה בקשר אבל לא להיכנע לשיכנועים שלה לתת לה לגור בבית שלי. היא כאילו גנבה לי את הזהות וחיה במקומי במשך שנתיים. פעם אחת אמא שלי אמרה לי אני מתחרתת על היום שנולדת, וזה הכאיב לי נורא. כל כך טוב לי בלי אמא שלי, היא עשתה לי רק רע ופגעה בי המון. לפני חודש בערך באחת הבקרים אמא שלי דפקה על דלת ביתי והיתקשרתי למשטרה והיא שמעה כנראה ונבהלה וברחה. והלכתי לבית משפט והוצאתי צו הרחקה נגדה. היתקשרה אליי מישהי ממשרד המישפטים ואמרה לי ללכת לקריית הממשלה לסיוע מישפטי ואחרי שסגרתי את הטלפון נסעתי לקריית הממשלה לסיוע מישפטי ברחוב פל-ים 15 א קומה 11, והגעתי לשם וביקשתי עורך דין, ולא נתנו לי לדבר עם עורך דין, נתנו לי לדבר עם עורכת דין בשם מיה שושטרי והיא אמרה שתעביר אותי לעורך דין, וסיפרתי לה הכל, והיא כאילו זילזלה בי, או לא האמינה לי, והיא אמרה לי שזה שאמא שלי קראה לי היטלר, היא אמרה שבגלל שאני לא נתתי חלב לאמא והיא גם לא נתנה לי, והיא כאילו הצדיקה את המעשים של אמא שלי והייתה לי הרגשה שלא מתייחסים אליי ברצינות והיא בכלל לא רוצה לעזור לי. ולבסוף היא אמרה לי שאני צריכה להביא כמה מסמכים מביטוח לאומי ומהבנק ולהביא לה ולהספיק להביא לה את זה ביום ריאשון. יום אחרי בצוהוריים אבא שלי היתקשר לפלאפון שלי, והיה לי צו הרחקה נגדו אז היתקשרתי למשטרה, חייגתי 100 ושמעו את הקול שלי וניתקו חייגתי שוב ושוב שמעו את הקול שלי וניתקו ושוב זה חזר על עצמו, היתקשרתי סך הכל 3 פעמים והמשטרה ניתקו לי. ובכיתי, פרצתי בבכי וקיבלתי התקף היתמוטטות עצבים, וכמעט היתעלפתי ובכיתי שעות. יש לי קול ילדותי ואני בת 23, יש לי קול צרוד וילדותי כי הייתה לי קנולה, בגלל שהיה לי גידול בראש ב1994 ועברתי 7 ניתוחים, והקול שלי נשאר ילדותי ואיטי ולא ברור כל כך, מה לעשות? מה אני צריכה להרוג את עצמי כי יש לי קול ילדותי ואיטי? שאלתי בבית המשפט שנתנו לי את הצו הרחקה מה לעשות אם אבא יתקשר אליי או אחד ההורים יתקרב אליי? אז אמרו לי תיתקשרי למשטרה, וזה מה שעשיתי והמשטרה ניתקו לי ועוד 3 פעמים. המשטרה ניתקה לי, מי שאמור לשמור עליי, אז מה אני אמורה לעשות? ואז באותו יום הבנתי שאם המשטרה ניתקה לי אז זהו אני לא ממשיכה ואני לא מתקרבת יותר לרשויות ובטח שלא למשטרה שניתקו לי ופגעו בי, ואני גם רציתי לבדוק איך המשטרה ורשויות מיתייחסים לנכה, והיתאכזבי ממה שגיליתי, גיליתי שאין מענה לנכים במדינה הזאת, ואם מישהו היה בא לאנוס אותי והייתי מתקשרת אז המצשטרה היו מנתקים לי, או שאם היה שרפה בביתי והייתי מתקשרת למכבי אש אז היו מנתקים לי. גיליתי שאנחנו חיים בעולם שיש בו רק אנשים אכזרים ורעים ששופטים אותך רק לפי המראה החיצוני שלך והקול שלך. וזהו מאז הבנתי שלאף אחד לא אכפת ממני ומצד הרשויות והמשטרה אני יכולה למות. הלכתי וצעקתי הצילו בפניי הרשויות והמשטרה וכל מה שקיבלתי זה רק בוז ועלבונות וזילזול ולא האמינו לי כל הדרך, חשבו שאני משקרת ושאלו אותי בפנים אם יש לי פיגור שיכלי. אני כל כך מאוכזבת מהרשויות והמשטרה שלא נענו לקריאת ההצילו שלי ולהיפך ניתקו לי, השפילו אותי, העליבו אותי ופגעו בי. שלחו לי מסר בבלוג שלי בתפוז לשלוח לאמנון לוי, לרפי גינת, לתקשורת, ושלחתי להם ולא ענו לי, אולי הם לא מאמינים לי ולא היתייחסו אליי ברצינות כמו המשטרה ובית המשפט וקריית הממשלה, (הבלוג שלי בתפוז בדרך אל האושר). מה לעשות? האם לוותר ולהיתגונן לבד? אני לוקחת איתי כלי הגנה לכל מקום ואם אמא שלי תתקרב אליי אני ישתמש בכלי הגנה שיש לי. עכשו אני בסדר כל עוד אמא שלי לא מתקרבת אליי האם לא להיתייאש? מה לעשות?
שלום אני נכה 100% אבל אני הולכת ומתפקדת כרגיל, היה לי גידול בראש ב1994ועברתי 7 ניתוחים. קניתי דירה בקריות, אחרי שאמא שלי שיכנעה אותי כי אני בכלל לא רציתי לקנות דירה. ההורים שלי היתגרשו, אמא שלי הגישה תלונה על אבא שלי כי הוא היה מרביץ לה ושיכנעה אותי להעיד נגד אבא שלי, וכשהם היתגרשו קניתי דירה בקריות אחרי שאמא שלי עשתה לי פרצופים כשראתה שלא רציתי לקנות את הדירה הזאת, ולבסוף שיכנעה אותי. , ו90% ממה שיש בדירה שלי קניתי בכספי, כולל מטבח של רגבה ב40000 ש"ח בערך, ואמא שלי ואח שלי גרו איתי במשך שנתיים, וניצלו אותי. לפני חודשיים וחצי בערך אמא שלי נתנה לי סטירה ואמרתי לה לצאת מהבית שלי ומאז אני גרה לבד. כמה ימים לפני זה אמא שלי הפילה עליי סיפריה, על המצח. אמא שלי ניסתה בעיקר לגנוב לי את הדירה ואת כל הזכויות שלי וכאילו גנבה לי את הזהות וחיה במקומי, וניצלה אות בלי סוף, וביקשה ממני שאני יתן לאחותי ולחבר שלה לגור בבית שלי, וזה כשאח שלי גר בביתי ולא הסכמתי לתת לאחותי ולחבר שלה לגור בבית שלי אז כל המשפחה היתקשרה לשכנע אותי, ולא הסכמתי. במלחמת לבנון השניה לקחתי את אמא שלי ואח שלי לבית מלון באילת בשם מרידיאן אחרי ששיכנעו אותי כשאמרו שהם פוחדים מהקטיושות, כי גרנו בעכו ושמענו את הקטיושות. ובבית מלון שילמתי על כל השעות 13000 ש"ח בערך. סבא שלי קרא לי היטלר כי לא הסכמתי להביא לו חוב שההורים שלי היו חייבים לו, וזה אחרי שקיבלתי פיצועים. בילדותי אבא שלי הטריד אותי. לפני שנתיים בערך אמא שלי קראה לי היטלר , אחרי שראיתי אותה שותה מהחלב שלי וניכנסתי לחדר שלי נעלבתי וניפגעתי נורא וחטפתי התקף היתמוטטות עצבים ובכיתי ואמא שלי שמעה כנראה וניגשה לדלת החדר שלי ואמרה לי אני לא קונה את ההצגה שלך. לפני חודש וחצי בערך הייתי אצל הרופא משפחה שלי, והוא הציע לי ללכת למשטרה וים אחרי הלכתי למשטרה, למשטרת זבולון, בקריית חיים, וסיפרתי לשוטרת על כל מה שעשתה לי אמא שלי וכל המשפחה שלי והיא אמרה לי שזה לא פלילי ולא עשתה כלום. אמא שלי עובדת במשק בית בשכונה שלי ובביניין שלי וכמה פעמים אחרי העבודה דפקה על דלת ביתי, ובאה אליי חופשי ומנסה לשכנע אותי בלי סוף לתת לה לגור איתי בדירה שלי ואני בשום אופן לא מסכימה. אמא שלי וכל המשפחה שלי עשו לי רק רע ופגעו בי, אבל היתרגלתי לזה שמשפחה לא בוחרים וכל מה שאני יכולה לעשות זה להיות חזקה ולא לתת לאמא שלי שוב לרמות ולנצל אותי ולפגוע בי. אני גרה לבד מאז שאמא שלי נתנה לי סטירה, טוב לי לגור לבד, אני מעדיפה להיות רחוקה מהמשפחה שלי ובעיקר מאמא שלי שכל כך פגעהו בי ועשתה לי רק רע, מידי פעם אנחנו מיתרעים אבל אני נישארת חזקה ועומדת על שלי וטוב לי.. אחרי שאמא שלי נתנה לי סטירה ואמרתי לה לצאת מהבית שלי יום אחד היתקשרתי אליה וביקשתי שתחזור, אז היא ואחות שלי השפילו אותי וביקשו שאני יתנצל בפניי אמא בטלפון והכריחו אותי להיתחנן ואחותי אמרה לי אולי אמא תיסלח לך. והיה עוד פעם אחת שאמא שלי השפילה אותי, יום אחד אחרי שאמרתי לה לעזוב את הבית שלי היא השפילה אותי למחרת בבוקר וביקשה שאני יתקשר להורים שלה להיתנצל. רק רציתי להינצל מאמא שלי שעשתה לי רק רע וכל המשפחה שעזרו לה. אמא שלי ניסתה לשכנע אותי לרשום את הדירה שלי על שמה, וכשעברנו לבית הזה היא ביקשה שירשמו את השם שלה על התיבת דואר שלי ולפני חודש בערך החלפתי את השם על התיבת דואר שלי. יש לי עובדת סוטסיאלית לנכים והיא לא עוזרת לי בכלום. לפני חודש בערך אח שלי צילצל באינטרקום של הבית שלי ואמר לי שהוא רוצה לקחת בגדים, לא רציתי לתת לו להיכנס אבל בסוף הסכמתי והוא בא לקחת בגדים ומדבריו כאילו הבנתי שהוא מנסה לשכנע אותי שאני יתן לאמא שלי לחזור לגור בבית שלי, והוא אמר לי גם שאמא שלי היתחתנה, ולי לא אכפת, אני בשום אופן לא רציתי קשר קשר איתה ועם כל המשפחה שלי שעזרה לה לשקר לי ולרמות אותי, עד שהבנתי שאני יכולה להיות איתה בקשר אבל לא להיכנע לשיכנועים שלה לתת לה לגור בבית שלי. היא כאילו גנבה לי את הזהות וחיה במקומי במשך שנתיים. פעם אחת אמא שלי אמרה לי אני מתחרתת על היום שנולדת, וזה הכאיב לי נורא. כל כך טוב לי בלי אמא שלי, היא עשתה לי רק רע ופגעה בי המון. לפני חודש בערך באחת הבקרים אמא שלי דפקה על דלת ביתי והיתקשרתי למשטרה והיא שמעה כנראה ונבהלה וברחה. והלכתי לבית משפט והוצאתי צו הרחקה נגדה. היתקשרה אליי מישהי ממשרד המישפטים ואמרה לי ללכת לקריית הממשלה לסיוע מישפטי ואחרי שסגרתי את הטלפון נסעתי לקריית הממשלה לסיוע מישפטי ברחוב פל-ים 15 א קומה 11, והגעתי לשם וביקשתי עורך דין, ולא נתנו לי לדבר עם עורך דין, נתנו לי לדבר עם עורכת דין בשם מיה שושטרי והיא אמרה שתעביר אותי לעורך דין, וסיפרתי לה הכל, והיא כאילו זילזלה בי, או לא האמינה לי, והיא אמרה לי שזה שאמא שלי קראה לי היטלר, היא אמרה שבגלל שאני לא נתתי חלב לאמא והיא גם לא נתנה לי, והיא כאילו הצדיקה את המעשים של אמא שלי והייתה לי הרגשה שלא מתייחסים אליי ברצינות והיא בכלל לא רוצה לעזור לי. ולבסוף היא אמרה לי שאני צריכה להביא כמה מסמכים מביטוח לאומי ומהבנק ולהביא לה ולהספיק להביא לה את זה ביום ריאשון. יום אחרי בצוהוריים אבא שלי היתקשר לפלאפון שלי, והיה לי צו הרחקה נגדו אז היתקשרתי למשטרה, חייגתי 100 ושמעו את הקול שלי וניתקו חייגתי שוב ושוב שמעו את הקול שלי וניתקו ושוב זה חזר על עצמו, היתקשרתי סך הכל 3 פעמים והמשטרה ניתקו לי. ובכיתי, פרצתי בבכי וקיבלתי התקף היתמוטטות עצבים, וכמעט היתעלפתי ובכיתי שעות. יש לי קול ילדותי ואני בת 23, יש לי קול צרוד וילדותי כי הייתה לי קנולה, בגלל שהיה לי גידול בראש ב1994 ועברתי 7 ניתוחים, והקול שלי נשאר ילדותי ואיטי ולא ברור כל כך, מה לעשות? מה אני צריכה להרוג את עצמי כי יש לי קול ילדותי ואיטי? שאלתי בבית המשפט שנתנו לי את הצו הרחקה מה לעשות אם אבא יתקשר אליי או אחד ההורים יתקרב אליי? אז אמרו לי תיתקשרי למשטרה, וזה מה שעשיתי והמשטרה ניתקו לי ועוד 3 פעמים. המשטרה ניתקה לי, מי שאמור לשמור עליי, אז מה אני אמורה לעשות? ואז באותו יום הבנתי שאם המשטרה ניתקה לי אז זהו אני לא ממשיכה ואני לא מתקרבת יותר לרשויות ובטח שלא למשטרה שניתקו לי ופגעו בי, ואני גם רציתי לבדוק איך המשטרה ורשויות מיתייחסים לנכה, והיתאכזבי ממה שגיליתי, גיליתי שאין מענה לנכים במדינה הזאת, ואם מישהו היה בא לאנוס אותי והייתי מתקשרת אז המצשטרה היו מנתקים לי, או שאם היה שרפה בביתי והייתי מתקשרת למכבי אש אז היו מנתקים לי. גיליתי שאנחנו חיים בעולם שיש בו רק אנשים אכזרים ורעים ששופטים אותך רק לפי המראה החיצוני שלך והקול שלך. וזהו מאז הבנתי שלאף אחד לא אכפת ממני ומצד הרשויות והמשטרה אני יכולה למות. הלכתי וצעקתי הצילו בפניי הרשויות והמשטרה וכל מה שקיבלתי זה רק בוז ועלבונות וזילזול ולא האמינו לי כל הדרך, חשבו שאני משקרת ושאלו אותי בפנים אם יש לי פיגור שיכלי. אני כל כך מאוכזבת מהרשויות והמשטרה שלא נענו לקריאת ההצילו שלי ולהיפך ניתקו לי, השפילו אותי, העליבו אותי ופגעו בי. שלחו לי מסר בבלוג שלי בתפוז לשלוח לאמנון לוי, לרפי גינת, לתקשורת, ושלחתי להם ולא ענו לי, אולי הם לא מאמינים לי ולא היתייחסו אליי ברצינות כמו המשטרה ובית המשפט וקריית הממשלה, (הבלוג שלי בתפוז בדרך אל האושר). מה לעשות? האם לוותר ולהיתגונן לבד? אני לוקחת איתי כלי הגנה לכל מקום ואם אמא שלי תתקרב אליי אני ישתמש בכלי הגנה שיש לי. עכשו אני בסדר כל עוד אמא שלי לא מתקרבת אליי האם לא להיתייאש? מה לעשות?