לענות או לא לענות?

פלגיה

New member
לענות או לא לענות?

שני פסוקים סמוכים במשלי כ"ו: אַל-תַּעַן כְּסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה. עֲנֵה כְסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו אז מה המסקנה?
 

סוריאל

New member
כל מקרה לגופו

יש כסילים שכדאי לענות להם, כיון שהם עשויים להבין את התוכחה (אף אם לא יסכימו לה). וי שכאלה שחבל לדבר איתם. וכבר אמר פעם מישהו (בטח חכם סיני עתיק): כשאתה מתווכח עם אידיוט, שים לב שהוא לא עושה את אותו הדבר.
 

TillsWIFE

New member
כמו שאומרים

אף פעם אל תתווכח עם אידיוט. בהתחלה הוא יגרור אותך לרמה שלו, ואז ינצח אותך בזכות הניסיון.
 
כמדומני

שחזל חילקו בין אפיקורוס גוי לאפיקורוס ישראל. או כאשר יש חשש להוצאת לעל ממזרות על בניו, אף כי תירוץ זה עומד בסתירה להיתר ``ודע מה שתשיב לאפיקורוס-גוי`` שהלא המלעיזים היו גויים ואעפ``כ הוזקקו לתירוץ המתיר להשיב להם מענה
 

יוסי ר1

Active member
האינטואיציה שלי, לפני שבדקתי

פירושים, מבדילה בין שני המקרים - לפי סיפת הפסוק. בראשון המניעה היא "פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה", כלומר אם תדבר דברי איוולת כמוהו אזי תשווה לו וכו'. בשני ההמלצה באה מהסיבה "פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו", כלומר ה"ענה" כאן משמעו הוכח אותו על איוולתו, או הסבר לו מה איוולתו, כדי שלא יחשוב שאמרותיו הן דברי חכמה. הייתי מוסיף גם שהתגובה תלוייה מן הסתם בהערכת הדובר אם דבריו יתקבלו בלב הכסיל או לא.
 

פלגיה

New member
../images/Emo13.gif

מעניין אבל נראה לי שהצורה המקוצרת של "אל תען" מתאימה רק למשמעות הראשונה של למ"ד פתוחה.
 
האם השני דגוש בד``ח ?

שאל``כ לא יצא מכלל מענה. אך דוגמה לשיטתך נמצא ``אין קול ענות מלחמה, קול ענות אנכי שומע`` הראשון רפי = מענה, והשני ד``ח = עינוי
 

פלגיה

New member
תודה על הקישור

אני יודעת שספר משלי הוא יותר "רעיונות" המתאימים לסיטואציות שונות, ולכן אין מה לדבר על סתירות. לא חשבתי שזה תופס גם במקרה של שני פסוקים שהם ממש סמוכים.
 

יוסי ר1

Active member
אַל-תַּעַן כְּסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ:

פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה.
 
למעלה