לעיתים

[ינוקא1]

בקיצור , לא משנה מה אני אגיד , כבר תמציא עלי (עוד) "תיאוריה פסיכולוגית" .
&nbsp
&nbsp

 

[mydearudi]

התסכול הוא הדלק שלך למסע

תישאר איתו, הוא החיבור ללב, הוא המצפן והחרב של הנוכחות, של ההווה, חרב בצורת סימן שאלה, ללא תשובות, התסכול ממקד ומבהיר וחותך באבחה אחת נתיבים ללא לב

 

[ינוקא1]

אהבתי

 

[בן טל-שחר]

וזהו שיתוף מהלב

 

[ינוקא1]

תודההה

 

[מודטחדש]

ממה שאתה כותב נראה

שאו שאתה לא על הדרך הנכונה. או שהדרך שלך לא מהירה.האינסוף והארה הם לא רק אפשריים, הם הזכות שלנו מלידה ברגע שנולדנו עם מערכת עצבים ותודעה אנושיים. האם הכתבים העתיקים של כל המסורות, האם האנשים הנאורים בעולם, פשוט שיקרו לנו? אבל אתה מעדיף את דעותיו של אדם עם מוח מסומם על פניהם. שיהיה לך בהצלחה.

 

[ינוקא1]

האם אתה יכול ליגוע בשמש

מבלי להישרף ? אם לא , אז איך אתה חושב שאתה יכול להגיע לאינסוף מבלי להישרף ?
&nbsp
המקסימום שיכול אדם לעשות זה לנקות את חלונות תודעתו , כך שאור השמש יוכל להיכנס פנימה.
זו הארה.
הוא יכול לפעמים גם לצמוח לכיוון השמש , ואז נכנס לתוכו יותר אור.
&nbsp
אך לשמש עצמה , לעולם לא תגיע.
&nbsp
"לא יראני האדם וחי".

 

[מודטחדש]

ובכל זאת

בהיסטוריה היהודית וברור שגם הבינלאומית, מדובר על אנשים ש-"

יראני האדם וחי​

". אז מה הם נשרפו? הם משקרים? אז, בבקשה, ינוקא, האם למשה היה איזה איבר שלך אין. איזה חלק במוח שאצלך לא קיים? אז אם הוא למה לא אתה?

 

[ינוקא1]

את זה ש"לא יראני האדם וחי" , ה' אומר למשה.

לידיעתך.
(שמות פרק לג')
&nbsp
כפי שאמרתי לך , כל המוארים בעולם עשו דבר מאוד פשוט - הם בסך הכל "ניקו" את החלונות של תודעתם , כך ש"אור השמש" של האינסוף יכל להיכנס פנימה.
אך הם לא באמת יצאו מהעולם הזה - הם עדיין היו בני אדם , רק שהם היו בני אדם כאלו שיכלו לקלוט אור.
&nbsp
מעולם לא היה (ולא יהיה) "מואר" כזה שיכול לתפוס את ה"שמש" עצמה כמו שהיא.
וכשאדם מואר באמת , הוא גם תופס זאת בבירור

&nbsp
זה נכון ש"אור השמש" הזה שה"מואר" תופס , היה פעם חלק מהשמש ומבחינה מסוימת כשאתה תופס אור , אתה תופס חתיכה קטנה של "שמש" , אתה תופס חתיכה קטנה של אינסוף.
&nbsp
אבל אין מה להשוות בין קצת "להשתזף" באור לבין לתפוס את האינסוף \ השמש כפי שהיא.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[מודטחדש]

האם אלהים התגלה למשה?

האם משה שהה במחיצתו של אלהים? שמע את דבריו? ראה את מראהו?

 

[ינוקא1]

אין לאלהים גוף או דמות הגוף.

&nbsp
לכן התורה אסרה על הכנת פסלים וכדומה :
&nbsp
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה.
תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם.
תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. ....."
&nbsp
עם זאת , התורה עשירה בדימויים כלפי האל , של "יד ה'" , "עיני ה'" , קול ה' וכו' וכו'.
&nbsp
גם כאן , המדובר בדרגות של התגלות.
כפי שכתבתי , משה ניקה את חלונות תודעתו , וממילא נכנס לתוכם אור.
האור הוא ההתגלות של האל.
לכן גם פניו של משה האירו עד שבני ישראל פחדו לראותו , ומשה היה צריך לשים עליהם כיסוי בד.
&nbsp
אך בכל אופן ה' כותב למשה , שהוא יכול לראות רק את התגלותו בדרגה מסוימת , דרגת האחור ולא דרגת ה"פנים" - ומנמק "כי לא יראני האדם וחי".
&nbsp
יש גבול עד כמה יכול האדם לסבול התגלות מעין זו.
וכמה שמשה היה גדול והגיע עד הקצה האפשרי לאדם , גם הוא לא יכל להגיע אל האינסוף כפי שהוא.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[מודטחדש]

עכשיו אני מוצא טעם

במה שאתה כותב. יש 2 צורות להבנה של המלה "אלהים". אלהים האישי ואלהים הלא-אישי. מהרישי, בספרו מסביר את זה היטב. את אלהים האישי, ניתן לדמיין, לראות, לחוות, ליהנות מזיוו או לפחוד מחרון אפו. אלהים הלא אישי, הוא מוחלט, לא משתנה, נצחי, אינסופי... בו ניתן להתנסות בשקט של המדיטציה.

 

[ינוקא1]

יש אלהים אחד (=ההוויה)

ויש אור המתפשט ממנו.

את אלהים עצמו , ההוויה עצמה , אי אפשר לחוות כפי שהיא :
אתה כמו גרגיר חול לעומת כדור הארץ , כדור הארץ הוא כמו גרגיר לעומת השמש , השמש היא כגרגיר חול לעומת הגלקסיה , הגלקסיה היא כגרגיר חול לעומת היקום ...... והכל אפילו לא כגרגיר חול לעומת ההוויה.

אך את האור המתפשט מההוויה , אתה יכול לחוות בהתאם למיקומך בעולם , ובהתאם לכמה ניקית את עצמך - וכאן החוויה היא אכן אישית.

 

[מודטחדש]

שוב, לא רק לימוד ליבה

גם הבנת הנקרא לא עובדת מי יודע מה. לא כתבתי שיש כמה אלהים. מה שכתבתי זה שיש "2 צורות להבנה של המלה "אלהים". אני מאחל לך שיום אחד תלמד מדיטציה טרנסנדנטלית, וכבר בישיבה הראשונה שלך תחשוב "ואללה, צדק מודטחדש. יש אפשרות לחוות את ההוויה האינסופית." עד אז, מה שיהיה לך קל יותר, קרא את הספר the Science of Beinf and the Art of Living של מהרישי מהש יוגי. זה יסביר לך מעט יותר על כך. בעוד כמה חודשים תצא מהדורה חדשה גם בעברית, למי שאנגלית לא הייתה במקצועות הליבה אותם למד.

 

[ינוקא1]

אם יש לך שתי צורות להבנה של המילה שמש

"שמש אישית" ו"שמש לא אישית" , אז יש לך "אלהים אישי" ו"אלהים לא אישי".....
&nbsp
מבחינתי יש שמש , ויש את האור המתפשט ממנה.
יש את ההוויה , ויש את האור המתפשט ממנה.
&nbsp
פשט'ס ?
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

שניכם טועים, כרגיל

יש רק צורה אישית סובייקטיבית להבנה של כל דבר שהוא.
ולגבי האל הטרנסנדנטי- ממילא אי אפשר להבינו. אפשר רק לדעתו בדרך השלילה.
גם המונח "אינסוף" הוא ידיעה שלילית- שאין לו סוף.
אבל המושג אינסוף, להבדיל ממושג האל הטרנסנדנטי, יכול לחול על מושאים.
אפשר לומר "אינסוף גבינה" ותהיה לזה משמעות (לא סבירה אבל בכל זאת משמעות בשפה) אבל אי אפשר לומר "אל גבינה" ושזה יחול על האל הטרנסצנדנטי (אפשר לומר "אל גבינה" ולהתכוון לאליל).
כך שבפסוקי היוגה של פטנג'לי היוגה היא התהליך שעיקרו הוא "מדיטציה באינסוף" (פטנגלי מפרק אותו להרבה שלבים מקדימים ושלבים נגזרים מאוחרים אבל העיקר הוא מדיטציה באינסוף).
מדיטציה באינסוף היא ההליך המקביל למה שהיוונים קראו "ראיית אידאות".
האידאה נתפסת בכלי החשיבה האנושיים בצורה פחותה. היא מובנת באמצעות החשיבה.
כך שיוגה היא למעשה הפרקטיקה של הפילוסופיה האפלטונית. היא התהליך של נתינת ביטוי לאינסוף, דרך מדיה קונספטואלית וחשיבתית.

 

[ינוקא1]

יש לאל

תואר חיובי אחד - "הויה".
&nbsp
כך שאינני מסכים איתך שניתן להבינו רק על דרך השלילה.
יש אומם את "לא יהיה לך אלהים אחרים" , אך לפני זה יש "אנוכי ה' אלוהיך".
&nbsp
מצד שני , השלילה והחיוב באל "מאוחדים" ודבוקים זה לזה :
כי אם תשלול ותשלול את כל הצורות המחשבתיות והאחרות מהאל , אז בסופו של דבר תגיע להגדרה חיובית אחת - הוויה.
&nbsp
לא הבנתי כל כך מה אתה רוצה בקטעים באמצע , אך עם הסיום אני מסכים בחום :
&nbsp
יוגה (=הגות) , היא אכן הפרקטיקה של הפילוסופיה האפלטונית , וכשאני מדבר על יוגה אני מדבר גם על מוזיקה וגיאומטריה , למשל , שאפלטון עצמו השתמש בהן כפרקטיקה.
&nbsp
הרעיון של היוגה האמיתית הוא "זיכוך" של הצורות והמושגים יותר ויותר , עד אינסוף.
ובדרך זו , נוצרים "צינורות" תודעתיים , מהחומר הפיזי ומהמושגים ה"מגושמים" , ועד למושגים הנאצלים ביותר - האידאות.
&nbsp
ועדיין , כל זה הוא אור השמש.
אך השמש עצמה נשארת ותישאר בלתי מושגת.
&nbsp

 

[lightflake]

שלושתכם טועים

ומאיפה הבאת שיוגה - הגות ?
&nbsp
האלוהים לא אמור להיות מושג כיוון שהוא אחד, אם יש רק אחד שהוא הכל אין מישהו שרוצה להשיג משהו, כל זה זה רק חלק מהאשליה לכן כל הדיונים וההתעמקויות שכתבת מיותרים לחלוטין, זה לפרט את החלום, אתה לא הראשון שנופל במקום הזה, השאלה אם יש לך איזה טריק שיכול להוציא אותך כל פעם מחדש מהמקומות האלו או שאתה רק מעמיק לתוך האשליה ... כרגע אתה באופציה השניה (מבלי לשים לב לזה בכלל).

 

[ינוקא1]

לגבי ההתחלה , צודק.

הבאתי את זה מאיזשהו ספר , אך בוויקיפדיה מוגדר כך (ובפירוש השני מתאים , גם למה שהתכוונתי) :

"המילה "יוגה" הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוג', Yuj שמשמעותה להתאחד, להצטרף ומהמילה יוק, Yoke שמשמעותה בסנסקריט עול[1] ובהשאלה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם."

ולגוף דבריך :

אם אתה שם לב , אתה סותר את עצמך :
כי אתה מנסה להשתמש בהגיון שלך כדי לסתור את יכולת ההשגה באל , בעוד ההגיון שלך איננו אלא אשליה , לדעתך.
ובמילים אחרות : אולי כן יש מישהו "שרוצה להשיג משהו" , אלא שהגיונך מוטעה ?


והאמת היא שכבר עניתי לטיעון שלך (גם אם הגיונך נכון) :

אין לי יכולת השגה בשמש , כן יש לי יכולת השגה באור היוצא מהשמש.
אותו דבר , אין לנו יכולת השגה באלהים עצמו , יש לנו יכולת השגה באור ובזיו היוצא ממנו לתוך העולם.

וכך אמרו חכמינו :

"העולם הבא--אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה."

המילה "הארה" או "מואר" משמעותה שמישהו אחר מאיר אותך.
וזה מדויק :
כי המשמעות של ההתפתחות היא לאפשר לאור האלוהי להיכנס פנימה.

וזה כן "איחוד" מבחינה מסוימת : כי כפי שאור השמש היה פעם "חלק מהשמש" , וכשאתה נוגע בו אתה מקבל טיפת "שמש" אליך , כך גם האור האלוהי.
אך אל השמש עצמה , ההוויה כפי שהיא "במקומה" , אף אחד לא יכול להגיע.

 

[lightflake]

הבאת הדגמה מצויינת למה שכתבתי בסוף