לעיתים

הרעיון הוא שהמוח אינו יכול להבחין

אם היית מבחין בין קליפה לניצוץ אז כבר היית, מבחינה מסויימת, פקוח עיניים.
אז אותו "חוש להרמוניה" שלדעתך יעזור לך להבחין הוא כוח שיעביר אותך מחושך לאור?
למה? הרמוניה היא תפיסה מנטלית- אסתטית ומתמטית. היא פעילות חשיבתית.
אז יש לך אמונה, על עיוור, בתנועת מחשבה מסויימת, ואתה סומך עליה על עיוור, שתפקח את עיניך.
אז במה אתה שונה ממישהו בכת המ.ט, לדוגמא, שסומך על מנטרה שתביא אותו להארה? זו תנועה חשיבתית על בסיס דעה קדומה וזו תנועה חשיבתית על בסיס דעה קדומה. רק ששלך יותר מתוחכמת.
האם ההארה היא תולדה של פעילות חשיבתית? לא.
לא מנטרה, ולא חוש להרמוניה, לא שלילה ולא חיוב ולא שלילה וגם חיוב- כל אלו הן פעולות מחשבה.
דע- פעולת המחשבה תמיד מתחילה מדעה קדומה, ממסקנה מוכנה מראש.
כל החשיבה האנושית היא תנועה בתוך דעות קדומות.
הארה אינה תולדה של חשיבה.
 
הפוך

התפתחות היא תולדה של הארה.
בין אם זו דרגת הארה גבוה או נמוכה, אצלך או אצל אחרים שמשפיעים עליך, הארה גורמת להתפתחות.
אבל הארה אינה תולדה של התפתחות.
אתה יכול לשאוף להתפתחות ואולי זה יצליח לך במידה שהשפעות האור יגיעו אליך.
אבל יש לזה מגבלה- כמו שצמח יכול לצמוח רק במידה שאור השמש מגיע אליו כך תוכל להתפתח במידה שמגיעה אליך השפעת ההארה (בין אם מבפנים או מבחוץ, בכל דרגה).
המוארים בהיסטוריה כמעט אך פעם לא היו אנשים מפותחים במיוחד. זו בעצם הבעיה איתם. הם הגיעו מרקע אקראי ודיברו בשפת מוסכמות דתית של אנשים לא מפותחים. זה נתן לסביבתם דחיפה חזקה להתפתחות, אבל המערכת הרוחנית שמלכתחילה היתה מוסכמת ושימשה כשפה לא היתה בהכרח חוד החנית של ההתפתחות.
אז מבחינה מסויימת המוארים מעכבים את הקידמה התרבותית וההתפתחות של המתקדמים יותר, בנתנם כוח מחיה למערכות רוחניות אנכרוניסטיות שמשמשות את המפגרים מאחור למען יבינו בדרכם.
אני רק מציין את הדברים הללו כדי להראות שיש יחסים מורכבים בין הארה להתפתחות ולא מדוייק לטעון בפשטנות כפי שטענת- שהתפתחות מביאה להארה.
הארה היא תופעה שמופיעה בצורה אקראית באוכלוסיה, בלי קשר לדרגת השכלה, עושר, התפתחות רוחנית, אהבה, התעמלות, תזונה, מוסריות, מדיטציה, הרמוניה או כל מדד אחר שאני ואתה עשויים להעריך.
 

ינוקא1

New member
אני חושב שאנחנו מגדירים

"התפתחות" באופן שונה מעט.
&nbsp
הצמח יכול לצמוח אפילו רק מהשאיפה לאור - וכי מימיך לא ראית כיצד צמח העומד במקום אפל , מתחיל לנטות לכיוון השמש
או כיצד הגרעין הקבור באדמה עולה מעלה כדי להשיג עוד מעט אור

&nbsp
המדובר באינסטינקט טבעי , והחוש הטבעי ההתפתחותי אצל האדם (שאני קורא לו "החוש להרמוניה") הוא מאוד דומה.
&nbsp
אני ממש לא מסכים איתך עם הקביעה שה"מפותחים" בהיסטוריה לא היו אנשים מוארים.
ניוטון , איינשטיין , מוצרט , ברור לי שכל אלו היו מוארים.
בהסתכלות אנרגטית רואים שיוצא מהם אור.
איך אמר קוהלת ? "חוכמת אדם תאיר פניו".
זוהי הארה אמיתית.
הארה היא החוכמה הפנימית , המתבטאת באור פניו של האדם.
&nbsp
והחוכמה הפנימית מתבטאת בחוש להרמוניה -
אפילו אם אתה מבשל , ואתה יודע להרכיב את המתכון בצורה כזו שהכל יצא "הרמוני" , זוהי חוכמה פנימית מסוימת.
ואותו הדבר במוזיקה , ואותו הדבר במדע , ואותו הדבר בכל חוכמה אחרת.
ככל שהחוש הזה "מכוון" יותר , האדם מאיר יותר.
&nbsp
(וכמובן גם שם יש היררכיה : למשל , החוש למוזיקה נעלה מהחוש לבישול , והחוש של החוכמה האלוהית , נעלה מהחוש של המוזיקה).
&nbsp
בכל אופן : לא יעלה על הדעת אומן אמיתי שאיננו מפיץ אור

הרמוני יותר = מאיר יותר.

&nbsp
לפעמים יש מוארים שנמצאים במקומות שנראים כלפי חוץ "לא מפותחים" ונמוכים בהיררכיה החברתית , אך זה בעיקר בגלל שהחברה איננה יכולה להכיל ואיננה בשלה למסר שלהם.
עבורם זה סוג של "גלות".
(הם עצמם מפיקים מכך תועלת מסוימת , בכך שהם "מתאמנים" בלגלות את האור גם במקומות הנמוכים).
&nbsp
אבל הם מאירים בכל מקום שהם נמצאים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
כאמור אתה הופך סיבה ותולדה

הארה, בכל דרגה, מולידה הרמוניה.
את ההרמוניה הזו אפשר לתפוס ב"חוש" כלומר בחשיבה.
אבל להקיש מזה שפיתוח החוש להרמוניה יביא להארה? זו טעות הפיכת סיבה ותולדה.
טיעון אחר הוא שהחוש להרמוניה מביא להתפתחות. אבל איזו התפתחות? התפתחות יכולה להיות גם בחשיכה. בניינים ענקיים והרמוניים מאד של חשיבה בלתי אדקווטית למציאות יכולים להיבנות על בסיס שקרים. ההיסטוריה מלאה בכשפים כאלו- אידאולוגיות ואמונות שונות שהיפנטו את ההמונים וגרמו לאסונות.
הרמוניה היתה גם היתה באידאולוגיות ובאמונות האלו והחוש להרמוניה נפעם מהן, התמוגג והגיע לאורגזמה אכסטטית מהן. אז מה? הן לא הביאו אף אחד להארה, רק הטעו את כולם והעמיקו את החשיכה.
כל ההרמוניות הן בתחומי החשיבה. כשאתה משתמש ב"חוש להרמוניה" אתה עושה פעולה חשיבתית וכמו כל תנועת מחשבה יש לה דעות קדומות שמהן היא מתחילה.
כך שכל הרמוניה היא הרמוניה בין דעות קדומות.
כל ההרמוניות הן אותה ההרמוניה, הן אותו המבנה החשיבתי, אותה הגברת בשינוי אדרת. אז ההרמוניה היא רק תנועה אחת של המחשבה והיא התנועה המחברת בין תנועות. היא הקישור האסתטי בין השקר לשקר.
האם זה מביא להארה? מדוע שיביא? זה רק מביא להעמקת השקר.
זה מה שעושה החוש להרמוניה- מעמיק את החשיכה וההבלים.
 

ינוקא1

New member
זה אכן מה שעושה החוש להרמוניה

מעביר אותך מחושך לאור.
עוזר לך להיהפך למואר יותר ויותר , עד אינסוף.

ההבדל ביני לבין ההוא מהכת של המ"ט פשוט מאוד :
הוא פנאט על השיטה שלו , וסוגר את עיניו מאפשרויות אחרות.

אני יכול להיעזר בכל שיטה (כולל מ"ט אם ארגיש שזה נכון \ הרמוני יותר) , אך אדע כשיגיע הזמן לשחרר אותה בהכרת תודה ולעבור לשיטה הבאה , וגם אותה אדע לשחרר כשיגיע זמנה , ולעבור לשיטה הבאה.

וחוזר חלילה.
כך שאצלי יש שלילה ויש חיוב - הכל נכון בעיתו ובזמנו , והכל לא נכון שלא בעיתו ושלא בזמנו.
"עת לחבק , ועת לרחוק מחבק".

כפי שכתבתי לא פעם , אינני מחפש הארה אלא התפתחות.
ההארה באה כתוצאת לוואי מההתפתחות.
ומה שאני כותב , זו הדרך להתפתחות.
 

מודטחדש

New member
אז מה שאתה כותב

זה שאפשר לחוות את האור אבל לא את השמש? לחוות את ההויה או את האור שמתפשט ממנה? לגבי האלהים הלא-אישי. האם ההוויה היא "אל רחום וחנון"? אולי "ארך אפיים ורב חסד"? או "אל נקמות ה'"? כי ההוויה איננה יכולה להיות אף אחד מאלה. אז אלהים הוא הוויה? ההוויה היא אלוהות? סדר לך בבקשה את המחשבות שלך.
 

ינוקא1

New member
נכון. אתה יכול לחוות את אור השמש ,

אך לא את השמש עצמה.

ההוויה עצמה היא לא אל רחום וחנון , לא ארך אפיים ורב חסד , ולא אל נקמות.
היא פשוט הוויה - מלפני העולם , ובזמן העולם , ואחרי העולם היא אותו הדבר.

אך בני האדם שקולטים את האור ושינוייו אומרים - "עכשיו בוקר" , "עכשיו ערב" , "עכשיו צהריים" .... למרות שהשמש היא בדיוק אותה השמש בבוקר ובצהריים ובערב.

מה שהשתנה זו תפיסתינו את השמש , האור שאנו קולטים.
לכן אנחנו אומרים "השמש שוקעת" , או "השמש זורחת" .... בעוד מי שהשתנה זה אנחנו , לא השמש.

וכך על דרך זה כל השינויים אותם תיארת הם אך ורק בתפיסתינו את ההוויה , באור שיוצא ממה ובמיקום היחסי שלנו כלפיה.
לכן פעם נגיד "אל רחום וחנון" , ופעם "אל נקמות" , אך ההוויה נשארת זהה.


אך בה עצמה אין שום שינוי.
 

מודטחדש

New member
אני מבין שמה

שאתה כותב כאן, מהווה כפירה בתורה, בתנ"ך, בגמרא, במה שכתוב בסידור התפילה. לא אני המצאתי את המושגים "ארך אפיים" וכו'. אז על מי מדובר כאן? על אלהים או על משהו אחר? בהבנה שיש שתי צורות להבין את המושג "אלהים" גם זה וגם זה נכון. אמת אחת לאלהים הבלתי-אישי (ההוויה) ואמת אחרת לאלהים האישי (ארך אפיים).
 

ינוקא1

New member
אז אתה מבין לא נכון.

במקרה הזה לא חידשתי כלום.
כבר כתבו זאת לפני רבים מגדולי המקובלים.

האם השמש באמת שוקעת ? האם השמש באמת זורחת ? האם השמש בערב בצבע שונה מאשר בצהריים ?
לא. השמש נשארת אותו הדבר !
כל השינויים של זריחה , שקיעה , צבע וכו' הם רק יחסית אליך.
השינויים הם בצורה בה אתה מקבל את אור השמש ולא בשמש עצמה.

אותו דבר כאן : אפשר לתאר את ההוויה כ"אל רחום וחנון" או כ"אל נקמות" , אך ההוויה עצמה נשארת אותו הדבר , הוויה.
כל השינויים הללו והתיאורים הללו הם יחסית לצורה בה אנו מקבלים את אור ההוויה (בהתאם למיקומינו) , ולא בהוויה עצמה.
 

מודטחדש

New member
איך? ינוקא - איך?

איך משהו יכול להיות אינסופי ויחד עם זה סופי לחלוטין? אתה כותב לפעמים שהשמש ושאור השמש הן 2 ישויות שונות, ולעתים שהן אוה ישות. אז מה הנכון. שוב, נסה לעשות מעט סדר במחשבה. אבל אני יודע שלא תוכל, עד שלא תתנסה בשמש, להינות ב-200% בלי להישרף. אחרת האי-סדר הזה ימשיך לשרות בהבנה שלך.
 

ינוקא1

New member
זו שאלה קלה מאוד.

תסתכל על סנטימטר אחד - הוא סופי לחלוטין , אך יש בתוכו אינסוף נקודות.
&nbsp
אור השמש כשהיה בתוך השמש , לא יכולת להפריד בינו לבינה , אך בשלב מסוים הוא יוצא מהשמש ואתה יכול להפריד בינהם.
&nbsp
כנ"ל את הנוזליות אינך יכול להפריד מהמיים , לכאורה.
אך אם תקפיא את המיים , או תאדה אותם , פתאום תראה משהו אחר לגמרי - וזה עדיין אותו הדבר !
&nbsp
אין זה אי סדר , אלו עובדות פשוטות שכל אחד מכיר , כולן נמצאות בחיי היום יום שלך.
&nbsp
אתה מנסה להפוך את העולם ל"הגיוני" , ולכן אתה טעית בשאלותיך.
ובכך שאתה מנסה להפוך את העולם להגיוני , אתה חוסם את עצמך.
אתה חושב שקמצוץ האור שאתה מקבל זה "כל מה שיש במאתיים אחוז
"
ממילא אינך פתוח לקבל עוד.
אל האינסוף אפשר להגיע רק בגישה של ענווה.
קודם כל להבין שכל מה שאתה תופס זה קמצוץ של אור.

&nbsp
ואחר כך , להתבונן בפלאים שיתגלו בפניך - גם בתוך הדברים הבנאליים והטריוויאלים ביותר.
וגם אז , גם כשיתגלו בפניך פלאים אדירים , הכל יהיה רק קמצוץ.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

מודטחדש

New member
מלים, מלים, מלים...

מה זה "נוזליות"? אתה מנסה להסביר את מה שאתה לא מבין ב-3 מצבי הצבירה. שנכון! ב-3 המצבים מדובר על מים, אבל המים הם אישו שונה לחלוטין בכל מצב צבירה. הם מציאות שונה של אותו דבר. כמו שהחיים שלנו הם מציאות שונה של כמה מההוויה אנחנו חיים. העולם הוא מאוד הגיוני (עם או בלי מרכאות). אם אנחנו לא מסוגלים להבין את ההגיון שבעולם (או ביקום כולו), סימן שיכולת ההבנה שלנו מוגבלת. ככל שיכולת ההבנה שלנו גדלה, נבין יותר ויותר את ההגיון בכל דבר. אני לא רואה בדברים שלי משהו שיצביע על חוסר "ענווה". אני מנסה לפקוח את עיניך למציאות אותה אינך מכיר. להסיר מכשול מפניך. אבל נדמה לי שכל זה הוא ברכה לבטלה. אתה לא מוכן להיפתח למציאות שאינה מוכרת לך.
 

מודטחדש

New member
ינוקא חביבי

אנ לא מתיימר לכלום. כל מה שאני כותב כאן, שמעתי מגדולים וחכמים ממני. זה גם נשמע לי מאוד הגיוני. אשמח לשמוע איך "
בלי השיטה של מהרישי מהש יוגי אפשר לחוות
"? מהו הדבר שיביא אותך מעבר לכל יחסי אל המוחלט? התנסות בהוויה אינה נותנת ידע על "
כוכבים רחוקים , ההורים שלך ואת אחיך ואחיותיך
". רק כשאדם מבוסס בהוויה 24 שעות ביממה כל יום, יש לו הידע הזה. אז אם יש לך סבלנות, כשאהיה בהארה אומר לך את כל אלה ועוד.
 

ינוקא1

New member
אז אינך חווה את האינסוף

אינך חווה את ההוויה שכוללת את הכל , שנמצאת בכל מקום , בכל זמן ובכל תודעה.
כי אם כן היית גם מסוגל לענות לי על הדברים הללו.
&nbsp
כפי שאמרתי לך בתחילת השרשור , אתה חווה קצת אור שמגיע למקומך , וזה בסדר.
&nbsp
רק תעשה לי טובה , אל תתפור את ההוויה (האינסוף) למידותיך ולמידות השיטה שלך.
כי היא פשוט קצת יותר גדולה ומכילה .....
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

מודטחדש

New member
כמו שאומרות האופנישדות:

"אני הוא זה, אתה הוא זה וכל מה שקיים איננו אלא זה". אותו זה הוא האינסוף. ההוויה הצרופה. היא במידות שלי, שלך ושל כל מה שקיים. "השיטה שלי", אחרי אלפי שנים של בערות בהם אנשים חלמו על ההוויה, רצו הוויה, התפללו להוויה, אבל ניסו לחוות את ההוויה על-ידי ריכוז, התבוננות, ניטור החשיבה ודברים מוזרים אחרים, "
השיטה שלי
", הביאה את האנשים להתנסות המיוחדת והעצמתית הזו.
 

ינוקא1

New member
קל להגיד.

לחוות זה סיפור אחר.
&nbsp
אם אכן היית חווה שאני ואתה אותה הוויה ,היית מרגיש אותי כמו את היד שלך.
אבל אתה לא.
&nbsp
לגבי "השיטה הנפלאה מכולן" - אני קצת לא מאמין לך , אבל העיקר שזה גורם לך להרגיש טוב.
 

מודטחדש

New member
זה עדיין לא מיוצב

ב-100%, אבל חלק מהיממה שלי, אכן, אני "
חווה שאני ואתה אותה הוויה
". גם כל מה שקיים ביקום היא אותה הוויה. כמוני. קרה לי כבר כמה פעמים שזה קרה לי תוך כדי שינה עמוקה בלילה. אין כאן כל קשר ל-"
מרגיש
". זה משהו הרבה יותר עמוק מהרמה של רגש.
 

מודטחדש

New member
אתה יודע שזה לא יקרה

אדם בהארה לא מתרברב בהארה שלו. אבל נסה, אחת לשנה, לשאול אותי את השאלות שלך, ויכול להיות שיום אחד אענה לך. אז תדע שאני חי הארה מלאה.
 
למעלה