לספר מה שבלב...
מגיל 10 עד 13 הייתי מציירת טאזמאניה ודיסני יום אחד זה נעלם אמא שלי זרקה. בגיל 13 נטשתי את סוגי הציור האלו ועברתי אט אט למאנגה, הצלחתי להיות טובה בסוג האנימה הזה ואספתי הרבה יצירות שלי בתיק עבודות. בגיל 15 וחצי היה מקרה לא נעים מאמא וברחתי להורי אבי בחג שני של פסח 2002, הדפסתי תמונות במחשב של סוגי אנימה קשים מאוד לציור בשביל דוגמא. צאת החג חזרתי הביתה כמו שסבי הבטיח לאבי, רציתי להוסיף לתיק העבודות את כל התמונות אני מרימה את המיטה פותחת את ארגז המיטה ולא רואה את תיק העבודות. התברר שאבא זרק לי ושוב בלי אמצעים התחלתי מהתחלה היה לי קשה להיפרד מהאוצר שהיה לי. תמיד היו קוראים לי את כל מה שהייתי יוצרת בעצמי
מגיל 10 עד 13 הייתי מציירת טאזמאניה ודיסני יום אחד זה נעלם אמא שלי זרקה. בגיל 13 נטשתי את סוגי הציור האלו ועברתי אט אט למאנגה, הצלחתי להיות טובה בסוג האנימה הזה ואספתי הרבה יצירות שלי בתיק עבודות. בגיל 15 וחצי היה מקרה לא נעים מאמא וברחתי להורי אבי בחג שני של פסח 2002, הדפסתי תמונות במחשב של סוגי אנימה קשים מאוד לציור בשביל דוגמא. צאת החג חזרתי הביתה כמו שסבי הבטיח לאבי, רציתי להוסיף לתיק העבודות את כל התמונות אני מרימה את המיטה פותחת את ארגז המיטה ולא רואה את תיק העבודות. התברר שאבא זרק לי ושוב בלי אמצעים התחלתי מהתחלה היה לי קשה להיפרד מהאוצר שהיה לי. תמיד היו קוראים לי את כל מה שהייתי יוצרת בעצמי