לספר לא לספר...

[אקס בריבוע]

לספר לא לספר...

בהמשך לסוגיה שהעלתה מאגי על פתיחת "תיבת פנדורה" בפגישה ראשונה או בקירוב לה. נכון של"תיבת פנדורה" יש קונוטציה שלילית אבל זה לא בהכרח כך, זאת יכולה להיות רק מעין הצהרה של "זאת ההיסטוריה שלי". עד כמה אם בכלל כדאי לעשות זאת? האם אתם מצפים שבן/ת הזוג יעשו כן? במסגרת או לא של השאלות מעלה - האם יש גם לספר או הייתם מצפים שיספרו לכם על המצב הכלכלי העכשוי? (בהמשך לשאלה שהעלה סימפטי בזמנו)והאם לדעתכם יש לכך משקל בהחלטה על המשך קשר? סליחה מראש אם השאלות שלי נשמעות כמחקר, לא זאת המטרה ואינני עוסק בזה, המטרה היא לקרוא תגובות/דעות וללמוד מנסיונו של כל אחד/ת מכם/ן.

 

[אשה מההרים]

תלוי מה ../images/Emo12.gif

הפרטים שנראים לי חשובים בפגישה הראשונה (אם לא התבררו קודם לכן), הם: מקום מגורים ומצב משפחתי. שאר הפרטים מתבררים או לא, במהלך השיחה הראשונה. אין לי "תיבות פנדורה", כך שאיני מתלבטת אם לשתף בהם מייד את בן זוגי. ובקשר ל"תיבות פנדורה" של הפרטנר - בכנות, איני יודעת מה לענות על כך. לא כעסתי כשההוא לא גילה לי מייד שיש לו בן עם תסמונת דאון, או שהאחר מובטל כבר שנה, או שהשלישי היה בטיפול פסיכיאטרי וסבל מדכאונות. אני משאירה זאת לאדם השני לבחור אם לשתף או לא. איני רוצה להחליט במקומו. אבל - פעם יצאתי לדייט לאחר שיחות אחדות באודיגו ובטלפון. הגבר שפגשתי - היה נמוך מאד מאד, נכה בצורה קשה ברגליו, צולע באופן בולט למדי. תהיתי אם היה עליו ליידע אותי לפני הפגישה. מה דעתכם/ן?

 

[אקס בריבוע]

לדעתי...כן

טוב את דעתי כבר אמרתי בשרשור הקודם, מן ההגינות היה עליו לספר, לא כולם מוכנים להתמודד עם מוגבלויות מכל מיני סוגים, יש שיכולים וזה לא מפריע להם כלל, לדעתי חייבים לידע ולהשאיר לנו את ההחלטה עוד לפני הפגישה.

 

[אקס בריבוע]

בנוסף...

מה שקורה באתרי ההכרויות למשל... לשים תמונה מלפני 20 שנה, תמונה של מישהי אחרת (כן, גם זה כבר היה), לאמר שאת רזה או שמנה, נמוכה או גבוהה וכו'. נכון שלא צריך לרדת לפרטי פרטים אבל לכל אחד/ת יש את ההעדפות שלו/ה, זכותו/ה של כל אחד/ת לעשות סינון מוקדם.

 

[אשה מההרים]

אנחנו חוזרים לנושא ה"אמת בפירסום"

יש הבדל בין שקר ובין הסתרת מידע. להפחית מהגיל - זה שקר. ודבר זה אינו מקובל עלי בכלל. לא לספר על מצב כלכלי קשה - אין בזה שקר. לגבי נכות - אני מבינה את הגבר ההוא, אני מניחה שספג דחיות בפעמים שסיפר על מצבו טרום פגישה. כנראה קיווה שאישיותו המלבבת (בלי ציניות. הוא אכן אדם חביב) תגבר על חזותו החיצונית.

 

[אקס בריבוע]

צודקת, "אמת בפירסום" במידה מסוימת

לא לספר אינו שקר, זאת הסתרה, ויכולים להיות לכך מיני נימוקים שמהם אפילו לגיטימים במקרים מאד מסוימים, האם יהיו כאלו שפרטים מסוימים חשובים להם מאד? כן, בהחלט יהיו. שקר כפשוטו הוא "דבר שמספרים ואינו נכון" והוא תמיד לא טוב. לגבי חשיפה של מצב כלכלי - נושא חשוב ואם אני שומע אותו חוזר ועולה מכל עבר כנראה שיש כאן איזה בעיתיות שהיא מעבר לדעתי בנושא שאותה אומר בהמשך. תודה ולילה טוב

 

[נסיכת הכוכב]

רק אמת אפילו אם היא עשויה להבריח

אני בדרך כלל מספרת את האמת על הבעיה שלי ולכן שואלת האם אתה מעשן , כי לי בעיות נשימה בחברת מעשנים ובקשר למראה אני תמיד אומרת את האמת שאני חתיכה אמתית לא חטובה אלא חטיבה מובחרת ואני משקיעה במתנה לא באריזה שלה לכן שלא יצפה לאישה מטופחת ומקושטת או להציג את הסכרת כמתוקה עם הוכחה מדעית תמיד מביא גל של צחוקים וככה האמת עוברת עפ קריצה שגורמת לצחוקים ולהומור כמו שאני חיה

 

[Meri היחידה]

לדעתי.....יש פרטים

שחשוב מאוד ליידע מראש בכדי למנוע הפתעות ואי נעימות.קרה לי שהגעתי לדייט והאיש הגיע 10 ד' מראש והמתין. כשנכנסתי לבית הקפה קם לברכני לשלום והתישב.הספקתי לראות שהוא גוץ ונמוך [על בעית המשקל והדיאטה ידעתי מראש]כשהסתיימה הפגישה ראיתי שהוא נכה.ואז הבנתי למה הגיע מראש. ברור ממה נובעת ההסתרה אבל לא חכם להסתיר פרטים שבלאו הכי יראו מיד.

 

[Yaara77]

שאלות קשות או חיבוקים רכים ?

אני מאמינה שעבור רובנו, "צרורות פנדורה" שעל המדף הם עול קשה ומעיק שאותו נפרוק מעל כתפינו באנחת רווחה ברגע הראשון האפשרי. הרי פנינו מועדות לזוגיות, לקירבה ולאהבה, ואיכה יצמחו אלו ויפרחו כאשר צרורות צרורות של "סודות" מוטלים בינינו ? "צרורות" אלו, "תיבות פנדורה" ברובם, מוגנים בחומות של פחדים מפני הבלתי צפוי כאשר נגלה אותם לאהובינו. מעניין: "חומות" אלו אפשר לרסק, בשאלות נוקבות, או למוסס, בחיבוקים רכים. בגילנו, צלקות החיים מחסמות את קירות ההגנה בפני ריסוק. ובכלל - מי רוצה רסיסי חומה מרוסקת על יצוע חייו ? לאושרנו, היכולת להתמוסס נוכח חיבוק אוהב, כזה שבא מהלב, לא תימוג לעולם. ואז הכל נעשה פשוט: לפתוח, לפרוק מהלב אהדדי, ולהתמוסס אהדדי. ואם לא יקבלונו כמות שאנחנו ? על זה כבר כתב גתה, והביא אקס בריבוע בפנינו: "האיש שחסרונותיה של הנפש האהובה אין מעלות בעיניו - אינו אוהב". או אז - עדיף להיפרד מוקדם וביושר, מאשר מאוחר ועל-העוקם. מה שקובע, בסופו של דבר, הוא לא מספר הגברים שאיתם "הצלחתי לצאת". קובע האחד היחיד והמיוחד שיתאים לי, יאהבני, ואותו אוהב עד אין קץ.

יערה

 

[אשה מההרים]

אהבתי את הגישה הרומנטית שלך, יערה

לוּ כולם היו כאלה - העולם היה יפה יותר. אולם אנחנו לא לבד. ובחוץ לפעמים קר ואפור ולא כל כך ורוד ומואר. אם הייתי הולכת רק עם נטיות ליבי - אני חושבת שהגברים היו קצת נבהלים

 

[Yaara77]

ספר שקיבלתי בהשאלה

מאבאשלי בן ה-89 (עד 120): ספר הפאראדוקסים, של מקס נורדאו הדפים קצת מצהיבים, שכן הספר נדפס הרבה לפני שנולדנו. התוכן די כבד, ומועיל לפני השינה. אבל הצלחתי לקרוא פרק ראשון "אופטימיות או פסימיות". ובין המסקנות אחת ששייכת לכאן ואתרגם לעברית מדוברת

"גישתנו הבסיסית לחיים היא אופטימיות. קל לנו להיות מציאותיים ואפילו פסימיים באשר לתוכניות ומחשבות הזולת, אבל כשלעצמנו - הגישה היא אופטימיות". עכשיו גם אני מבינה אותי

חיוכים יערה

 

[Meri היחידה]

זה בדיוק הענין

" מי רוצה רסיסי חומה מרוסקת על יצוע חייו "