הורים...
אני באמת מנסה להבין את הסוגיה הזו של הורים חרדים המסוגלים לנטוש את ילדיהם (גם אם לא נטישה פיסית) בגלל שדרך הילד אינה תואמת לחינוכם.
יש פה הורים רבים, אנא האירו את עיניי- עד כמה אהבתכם תלויה בדבר??
ערכתי שיחה כזו (חצי גלויה) עם הוריי..ואמי המסורה עד מאוד (באמת לא חושבת שיש עוד אמא שאוהבת כמוה)- טענה שלעיתים כאשר הילדים פוגעים בהורים הכאב החזק גורם לנקיטת אמצעים..
תשובתי היתה: הרי הפגיעה היא לא בך אישית (המצב אינו יריקה בפנייך וכד'..שאת זה אני יכולה להבין..)
-להפך אני עוד מסוגלת לשים חולצה סגורה עד הסנטר בבית למענך...
אבל פשוט הדרך שלי בחיים שונה מדרכך.., כואב , אבל עד כדי כך שאהבתך פוחתת (או נפחתת) ??
יש לי הסבר שבניתי לעצמי ...אבל מעניין אותי מאוד מה אתם חושבים??.
ניצלתי את העניין לשאול משום שאני שמה לב שכל הצעדים בדרך ליציאה נתקעים בעקבות הרצון לא להכאיב (ובשבילם זה יהיה חתיכת סכין חדה)
ופוליקר- לעיתים נדמה ששיריו נכתבו על חלקנו, מזדהה עם השיר הנ"ל..ועם עוד
אחד המתקשר..
