לסמוך על עצמך

[להבה ירוקה]

לסמוך על עצמך ../images/Emo20.gif

אני לא תמיד סומכת על עצמי. לא בכל דבר. במשך שנים התרגלתי לחשוב שההחלטות והבחירות שלי הן גרועות, ושהאימפולס שלי סוחב להרס עצמי, ולכן, כשמגיעה החלטה מבפנים - אני לפעמים נלחמת בה, ומנסה לשנות אותה. לדוגמא, לצאת עם מישהו, להרגיש אינטואטיבית שזה לא זה, ובכל זאת להמשיך לצאת איתו, ואז הנפש שלי מתחילה לצעוק הצילו, כי מה לעשות, אני לא מאלה שיודעים להתפשר. אז איך מבינים שדי, שיש תקופה חדשה, שהכל בסדר וההחלטות בריאות ויש על מי לסמוך?

 

[אפרתs]

זה לא עניין של להבין

לדעתי, כמו שהחיים לימדו אותך ואת הגדלת לעשות ולימדת את עצמך שלא לסמוך על עצמך ככה את צריכה להתחיל ללמד את עצמך שכן. ואיך? 'פשוט' כך, להתחיל להקשיב לאינטואיציה וללכת אחריה. יהיו טעויות בדרך, ללא ספק. יהיו מפלות ובורות שאליהן האינטואיציה המפקפקת שלך תוביל אליהם אבל יהיו גם הצלחות ומקומות שאליהם תגיעי רק בזכות עצמך ותתגאי ותיהי מסופקת. כי ככה זה, את תתרגלי לאט לאט לדעת מה נכון ומה לא ואיך לא להתפשר. ההחלטה שתצמח מבפנים תתבסס כל פעם על הניסיון הקודם ותהא מוצקה ויציבה יותר. את היום נמצאת במקום יותר חזק כך שגם מפלות של תעיה שכזו לא יותירו אותך למטה, אלא את תדעי שזה מגיע ממקום שלומד מחדש לסמוך על התחושות הפנימיות והרצון שלך. בוקר טוב

 

[מלאכי עליון]

החלטות ובחירות גרועות :-\

שנים חשבתי כמוך, שכל החלטה וכל בחירה שלי וכל דבר שעושה הוא מוטעה, עד שהשנה כשהתחלתי ללמוד- הבנתי שכל החלטה שאני עושה יש לה סיבה, היא מביאה אותי למקום מסוים, היא מלמדת אותי וגם היא טעות, עדיין יוצאים נשכרים מאותה טעות כי לומדים. אחותי כל כך הרבה שנים ועודנה עושה כך, מאוד ביקרותית כלפיי, מבחינתה כל החלטה/מעשה/בחירה שלי הוא מוטעה כי הדרך שלה היא הנכונה והקובעת לדעתה. שנים התעצבנתי, שנים נלחמתי בהתנהגות, ולשמחתי השנה למדתי פשוט להגיד "בסדר" ולהחליט בעצמי כי האינטואיצה שלנו לא סתם מביאה אותנו למקומות שונים, שאולי נראים לנו כטעויות, אבל דווקא יכולים להתברר כלא.

 

[BellA עלמה]

גם אני כזאת שלא סומכת על עצמי

ותמיד צריכה אישות מבחוץ שההחלטה שלי בסדר אצלי זה קשור לביטחון עצמי נמוך. איך משנים? נראה לי שעם הזמן אתה לומד שאתה יכול להגיע להחלטות טובות וחיוביות. ואתה לומד לסמוך על עצמך.

 

[BellA עלמה]

*אישור*

 

[magenta73]

פשוט מבינים....

אין לי משהו אחר להגיד, כי אני שם. אחרי סיפור עם האנגלי. הבנתי כ"כ הרבה על עצמי. ראיתי את המעגל שאני נמצאת בו, אמרתי לו יפה שלום ותודה, וזהו. לא רוצה בו יותר. ואני מאמינה. בעצמי. שזהו. שהגעתי לרמת המודעות המספקת בשביל להבין את ההרס העצמי ולא לשמוע לו יותר. וכן לשמוע לבטן. לא לשמוע לקולות שרצים בראש. אפילו בעזרת מדיטציה והרגעות.

 

[להבה ירוקה]

לכולכם

כן. אז כנראה שפשוט מבינים. התשובות של כולם מסתדרות לי בראש עם תהליך של קבלה עצמית. אולי לסמוך על עצמך זה חלק מקבלה עצמית. לאסוף עוד ועוד החלטות שהיו בריאות ונשאו תוצאות מוצלחות, זה משהו שיכול לעזור, במידה ובאמת מתרגלים לפרגן לעצמך. חשיבה חיובית, הקיצור.