לנסות או לוותר מראש?

[dorit128]

לנסות או לוותר מראש?

היי,
מאז שסיימתי את התואר אני עובדת בסטרט אפ די קטן ולא מזמן קיבלתי הצעה מאוד אטרקטיבית עבורי מחברה מסויימת, הלכתי למספר ראיונות וכעת הם אמורים לעשות לי תחקיר . לצערי, לפני כ12 עברתי טפיול פסיכולוגי (לא פרטי) ואינני רוצה לעלות את זה בראיון מחשש שזה יפסול אותי. בעבר כבר עברתי תחקיר רק ברמה יותר נמוכה בהרבה ולא סיפרתי את הפרט הזה גם מפאת הסיבה להיפסל. יחד עם זאת התקבלתי לתפקיד. לדעכם מפני שרמת התחקיר יותר גבוהה הם באמת יאמתו כל פרט רפואי שאני אומרת, כי אני די בטוחה שהבעיה שסבלתי ממנה בעבר עלולה לפסול אותי ועדיף לי מראש לוותר.

 

[Lhuna1]

לא הבנתי מה היתרון של לוותר מראש

אם זה תחקיר בטחוני לא הייתי משקרת.
אם יפסול אז יפסול. יכול להיות שאת טועה. אבל מה תרוויחי אם לא תנסי?
&nbsp

 

[dorit128]

כי זה תהליך גם ככה לא נעים

אם אספר על הטיפול אני בטוחה כמעט במאה אחוז שזה יפסול אותי. בנוסף, אני בטוחה שיש להם את העותק של התחקיר הקודם שבו לא סיפרתי את העניין הזה, אבל אז זה כנראה לא עניין אותם כי רמת התחקיר הייתה נמוכה.

 

[hookedatwalla]

היי

עצה שלי, לספר הכל.
יכולים לא לעלות על זה, אבל למה לקחת סיכון.
גם אם לא סיפרת לפני כן, תניח קלפים על השולחן, תגיד שלא היה לך נעים, מקבלים את זה - כולנו בני אדם שלא בדיוק בא לנו לספר הכל בפעם הראשונה.
הרבה יותר נעים לעלות על זה בחדר ממוזג בשיחת חולין שמדברים על החיים מאשר לעלות על זה בפוליגרף עצמו ולצאת דובר שקר.
דרך אגב, אפשר לצאת דובר שקר בפוליגרף הראשון ולעבור בשני, הכל עניין של האם זה מעניין אותם, מה שעליו נכשלת. אם לא תגיע לפוליגרף, אז סבבה עברת והכל טוב ויפה, אבל אם מגיעים לפוליגרף, יגלו את השקר, מילאת את המסמכים ? האם כל מה שמילאת במסמכים אמת ? אופס, לא ? המכונה יודעת

 

[Lhuna1]

אז השיקול הוא חוסר נעימות מסויימת מול משרה אטרקטיבית

לי נראה שהייתי מנסה להתגבר על חוסר נעימות קל וזמני בשביל הסיכוי למשרה שאני מעוניינת בה.
אבל אי אפשר לעזור לך באמת להכריע (במיוחד שאנחנו אפילו לא יודעים לא מהי המשרה ולא מה היתה הבעיה האישית).
&nbsp
אני במקומך כן הייתי הולכת, ובמקרה ששואלים אותי על נושא שאני לא מעוניינת לדבר עליו הייתי עונה בשיא הבטחון והנחמדות (בלי מרמור) "זה עניין אישי" וסוגרת בזה את העניין. יפסלו אותי - אז שלום ותודה על ההזדמנות. לא קרה אסון. אבל הייתי משאירה להם את ההחלטה ולא מניחה מראש הנחות.
&nbsp
&nbsp
[הערה: שוב, ההנחה שלי שמדובר באמת בתחקיר של התעשיה הבטחונית או משרה בעלת רגישות דומה. אם זה סתם "מבחן אמינות" של חברה פרטית והעניין לא רלוונטי למשרה אני לא בטוחה שבכלל הייתי מספרת כי זה באמת לא עניינם.]
&nbsp

 

[alien life form]

למיטב ידיעתי ואני מנסייג שזה לא מהווה מקור סמכותי

משרד הבריאות מחזיק רישום רק של מי שהתאשפז בבי"ח פסיכיאטרי. אם נפגשת עם פסיכולוג, בלי קשר למסגרת, זה בינך לבין אותו פסיכולוג או פסיכולוגית ולא העניין של אף אחד, כולל לא של המדינה. אם נפגשת עם פסיכיאטר, זה עקרונית גם לא עניינם אבל זה יעלה אם תוותרי אל החיסיון הרפואי. יש לזכור שהרבה פעמים פסיכולוגים מפנים מטופלים לפסיכיאטר רק כדי שיוכלו לקבל טיפול תרופתי שעוזר במהלך הטיפול הפסיכולוגי, לפעמים מדובר בחרדות שיכולות לשבש את מהלך החיים כמו פחד מטיסה, פחד מקהל ועוד דברים שלא מעניינים לשום סיווג. יש לי חברה שמתחרפנת אם היא צריכה להעביר פרזנטציה מול 3 אנשים ומעלה או בפני זרים. היא צריכה כדור כל בוקר כדי שתוכל לבצע את התפקיד.