לני קרביץ
- פותח הנושא חולוני
- פורסם בתאריך
הניבלונגים
New member
אם להתעלם מזה שזה לא שייך לפורום
לא שמעתי ממנו שום דבר שיגרום לי להגביר את הווליום ברדיו, או לא להעביר תחנה או ערוץ בטלוויזיה, בעיני לפחות הוא ממש לא מעניין
לא שמעתי ממנו שום דבר שיגרום לי להגביר את הווליום ברדיו, או לא להעביר תחנה או ערוץ בטלוויזיה, בעיני לפחות הוא ממש לא מעניין
האלבום הראשון שלו, Let Love Rule
מ-89, ממש נחמד לדעתי. עזוב את זה שהוא לא מקורי (ולי האמת כבר לא הכי איכפת ממקוריות, במילא את המקוריים אפשר לספור על יד אחת כיום), אבל הוא נשמע באלבום הזה כאילו ג'ון לנון עושה Fאנק. כמה שירים שמומלץ לנסות: Sittin' on Top of the World Let Love Rule I Build This Garden for Us Does Anybody Out There Even Care Mr. Cab Driver
מ-89, ממש נחמד לדעתי. עזוב את זה שהוא לא מקורי (ולי האמת כבר לא הכי איכפת ממקוריות, במילא את המקוריים אפשר לספור על יד אחת כיום), אבל הוא נשמע באלבום הזה כאילו ג'ון לנון עושה Fאנק. כמה שירים שמומלץ לנסות: Sittin' on Top of the World Let Love Rule I Build This Garden for Us Does Anybody Out There Even Care Mr. Cab Driver
תעבור לCurtis Maifield
אם אני מאיית נכון. זה גיטריסט מתחום הפאנק בשנות השבעים שמאוד השפיע עליו. אם כבר אז כבר. לניבל' אי אפשר לכתוב בגדול בראש הפורום לא להזכיר אמנים משנות השמונים ומעלה. זה יחסוך טרחה לגבי חדשים ומטרידים. הקבועים כבר יודעים (פחות או יותר)את מי החריגים לכלל זה.
אם אני מאיית נכון. זה גיטריסט מתחום הפאנק בשנות השבעים שמאוד השפיע עליו. אם כבר אז כבר. לניבל' אי אפשר לכתוב בגדול בראש הפורום לא להזכיר אמנים משנות השמונים ומעלה. זה יחסוך טרחה לגבי חדשים ומטרידים. הקבועים כבר יודעים (פחות או יותר)את מי החריגים לכלל זה.
הניבלונגים
New member
חולוני היקר
(אני מקווה שהפעם הצלחתי לכתוב את השם נכון), לא רק שהוא לא חדש נדמה לי שהוא יותר ותיק כאן ממני. אין פה הרבה שירשורים לא קשורים והמדיניות שלי היא לראות אם הם מתפתחים ולאן ובהתאם להחליט מה לעשות איתם.
(אני מקווה שהפעם הצלחתי לכתוב את השם נכון), לא רק שהוא לא חדש נדמה לי שהוא יותר ותיק כאן ממני. אין פה הרבה שירשורים לא קשורים והמדיניות שלי היא לראות אם הם מתפתחים ולאן ובהתאם להחליט מה לעשות איתם.
לטעמי אלבום טוב
כאחד ששומע בעיקר פרוג וכמעט לא מתארח כאן אלא בפורומי הפרוג נותר לי להסכים עם החולוני על איכות התקליט let love rule. קניתי אותו בתקופה שחשבתי שהפרוג נגמר בתחילת שנות התשעים לפני פרוץ האינטרנט ומאד אהבתי. שירים בנויים היטב, בלדות מוצלחות וקולו של לני קרביץ מושלם. מומלץ מאד לטעמי. יונתן
כאחד ששומע בעיקר פרוג וכמעט לא מתארח כאן אלא בפורומי הפרוג נותר לי להסכים עם החולוני על איכות התקליט let love rule. קניתי אותו בתקופה שחשבתי שהפרוג נגמר בתחילת שנות התשעים לפני פרוץ האינטרנט ומאד אהבתי. שירים בנויים היטב, בלדות מוצלחות וקולו של לני קרביץ מושלם. מומלץ מאד לטעמי. יונתן
הניבלונגים
New member
למה זה קשור לפרוג?
זה קשור לפרוג כמו שזה קשור לפורום הזה (כלומר ממש לא...)
זה קשור לפרוג כמו שזה קשור לפורום הזה (כלומר ממש לא...)
HelterSkelter1
New member
זה לא,וגם ניתן להבין מההודעה שזה לא
הניבלונגים
New member
ועל כך תמהתי
זה כמו לכתוב למרות שבדרך כלל אני גולש בפורומי פולקה... טוב לא משנה, זה סתם תחושה שלי שהרבה אנשים שמאזינים בעיקר לפרוג חושבים שזה סוג של תעודת איכות, כלומר אני מקשיב לפרוג סימן שאני מבין במוסיקה.
זה כמו לכתוב למרות שבדרך כלל אני גולש בפורומי פולקה... טוב לא משנה, זה סתם תחושה שלי שהרבה אנשים שמאזינים בעיקר לפרוג חושבים שזה סוג של תעודת איכות, כלומר אני מקשיב לפרוג סימן שאני מבין במוסיקה.
הניבלונגים
New member
תמיד היה מוזר לי העניין הזה
כקורא נהלב (אבל לא משתתף) בפורומי פרוג ברחבי הרשת (וכמאזין נהלב לפרוג קלאסי משנות השבעים אגב), אני שם לב לשני תופעות בקרב מאזיני פרוג שאני לא ממש מבין ויחודיות בעיקר להם: הראשונה היא המחשבה שפרוג זה סגנון מוסיקאלי עליון באיזו מידה על סגנונות אחרים (בעיקר משאר סגנונות הפופ או הרוק) והשניה היא העיסוק האובססיבי כמעט בתחומי הג'אנר והגדרתו. נראה לי ששני התופעות קשורות זו בזו בצורה מסוימת, חובבי פרוג נוטים לראות ברוק הפרוגרסיבי מין ענף מודרני של המוסיקה הקלאסית המשתמש גם בכלי נגינה של רוק ולא כענף של רוק, המושפע בין השאר מג'אז, פולק ומוסיקה קלאסית, התפישה הזו, שלטעמי לפחות היא תפישה מוטעית, גורמת לכך שהם נוטים לזלזל בסגנונות מוסיקאליים אחרים ולנסות להגדיר כל הזמן מה זה פרוג בשביל להכיל בתוך הג'אנר רק דברים שמתאימים להגדרה שבעינהם מציבה אותו מעל שאר הסגנונות. אני רוצה להבהיר שאני לא מדבר כמובן על כל המאזינים לסגנון אלא למין תחושה שאני מקבל כשאני קורה את כיתבהם של חלק מחובבי הג'אנר (וגם חלק מדברי יוצריו)
כקורא נהלב (אבל לא משתתף) בפורומי פרוג ברחבי הרשת (וכמאזין נהלב לפרוג קלאסי משנות השבעים אגב), אני שם לב לשני תופעות בקרב מאזיני פרוג שאני לא ממש מבין ויחודיות בעיקר להם: הראשונה היא המחשבה שפרוג זה סגנון מוסיקאלי עליון באיזו מידה על סגנונות אחרים (בעיקר משאר סגנונות הפופ או הרוק) והשניה היא העיסוק האובססיבי כמעט בתחומי הג'אנר והגדרתו. נראה לי ששני התופעות קשורות זו בזו בצורה מסוימת, חובבי פרוג נוטים לראות ברוק הפרוגרסיבי מין ענף מודרני של המוסיקה הקלאסית המשתמש גם בכלי נגינה של רוק ולא כענף של רוק, המושפע בין השאר מג'אז, פולק ומוסיקה קלאסית, התפישה הזו, שלטעמי לפחות היא תפישה מוטעית, גורמת לכך שהם נוטים לזלזל בסגנונות מוסיקאליים אחרים ולנסות להגדיר כל הזמן מה זה פרוג בשביל להכיל בתוך הג'אנר רק דברים שמתאימים להגדרה שבעינהם מציבה אותו מעל שאר הסגנונות. אני רוצה להבהיר שאני לא מדבר כמובן על כל המאזינים לסגנון אלא למין תחושה שאני מקבל כשאני קורה את כיתבהם של חלק מחובבי הג'אנר (וגם חלק מדברי יוצריו)
HelterSkelter1
New member
תגובה
"המחשבה שפרוג זה סגנון מוסיקלי עליון באיזו מידה על סגנונות אחרים": אני לא חושב שזה נכון, אבל אני מקבל את אותה התחושה של אנשים פה, למשל, שחושבים שרוק קלאסי זאת מוסיקה איכותית יותר מפופ (נגיד פופ מסחרי של ימינו - MTV וכדומה) ולדעתי הם חושבים ככה ובצדק, רק שגם לזה כיביכול אין סיבה. מה לעשות שפרוגרסיב זה בדרך כלל ז'אנר שמכיל מוסיקה מורכבת יותר מהרוק הממוצע, וזאת עובדה ברוב המקרים. אם מישהו מתנשא בגלל העובדה הזאת מעל הרכבי רוק שהם לא פרוג - זה כבר משהו אחר. יש אנשים (אני חלקית ביניהם) שאוהבים את המוסיקה שלהם מורכבת ומאתגרת יותר ממה שללהקות רוק מסויימות יש להציע, אז הם יאהבו אוטומטית פרוג ולא רוק "רגיל". זה לגיטימי ואני לא רואה בזה התנשאות. זה לא אומר שחס וחלילה אי אפשר להינות מדברים אחרים שהם לא פרוג, להיפך, וזה לא אומר שאי אפשר להינות משני הז'אנרים גם יחד. ה"עיסוק האובססיבי" בהגדרת הפרוג הוא לא אובססיבי, אבל הוא נכון לדעתי, בעיקר בגלל שההגדרה עצמה היא לא מושלמת ומדוייקת - חוצמזה אני לא נתקלתי באף אחד שלא משייך את הפרוג-רוק לז'אנר הרוק, ועוד חוצמזה אחד - בפורום הזה למשל התעסקו לא פחות בהגדרת המושג "רוק קלאסי" או "אגדת רוק" (והאמת, המונח "אגדת רוק" הוא מגוכח ומתנשא לא פחות).
"המחשבה שפרוג זה סגנון מוסיקלי עליון באיזו מידה על סגנונות אחרים": אני לא חושב שזה נכון, אבל אני מקבל את אותה התחושה של אנשים פה, למשל, שחושבים שרוק קלאסי זאת מוסיקה איכותית יותר מפופ (נגיד פופ מסחרי של ימינו - MTV וכדומה) ולדעתי הם חושבים ככה ובצדק, רק שגם לזה כיביכול אין סיבה. מה לעשות שפרוגרסיב זה בדרך כלל ז'אנר שמכיל מוסיקה מורכבת יותר מהרוק הממוצע, וזאת עובדה ברוב המקרים. אם מישהו מתנשא בגלל העובדה הזאת מעל הרכבי רוק שהם לא פרוג - זה כבר משהו אחר. יש אנשים (אני חלקית ביניהם) שאוהבים את המוסיקה שלהם מורכבת ומאתגרת יותר ממה שללהקות רוק מסויימות יש להציע, אז הם יאהבו אוטומטית פרוג ולא רוק "רגיל". זה לגיטימי ואני לא רואה בזה התנשאות. זה לא אומר שחס וחלילה אי אפשר להינות מדברים אחרים שהם לא פרוג, להיפך, וזה לא אומר שאי אפשר להינות משני הז'אנרים גם יחד. ה"עיסוק האובססיבי" בהגדרת הפרוג הוא לא אובססיבי, אבל הוא נכון לדעתי, בעיקר בגלל שההגדרה עצמה היא לא מושלמת ומדוייקת - חוצמזה אני לא נתקלתי באף אחד שלא משייך את הפרוג-רוק לז'אנר הרוק, ועוד חוצמזה אחד - בפורום הזה למשל התעסקו לא פחות בהגדרת המושג "רוק קלאסי" או "אגדת רוק" (והאמת, המונח "אגדת רוק" הוא מגוכח ומתנשא לא פחות).
הניבלונגים
New member
הרבה יותר
אני אתחיל מהסוף, אם מישהו חושב שיש מין דבר אוביקטיבי כזה שקוראים לו "אגדת רוק" או סגנון מוסיקאלי יחודי שאפשר לקרוא לו רוק קלאסי (אלא אם מחליטים לקרוא לרוק אנד רול של שנות החמישים רוק קלאסי ואז המונח מאבד את משמעותו המתנשאת), הרי שבעיני לפחות הוא נמצא בפורום הלא נכון, אין כאן לפחות כבר הרבה זמן דיונים על גבולות "הרוק הקלאסי", משום שבשלב כלשהו הגענו פה להכרה שפשוט אין דבר כזה והדבר מקבל ביטוי במהות הפורום שבתקנון הפורום וגם אם היה דיון כזה הרי שהוא היה די יחודי לפורום ונבע משמו. קשה להשוות זאת לדיונים האין סופיים על מהות הרוק הפרוגרסיבי וגבולותיו. ולגבי ההתחלה אני מקבל את מה שאמרת, אני רק חושב שיש הבדל מהותי בין פופ של שנות השמונים התישעים והאלפיים לפין רוק או פופ של השנים 64-79 אני מוכן לפצוח במאמר מורכב בנושא אבל נדמה לי שההבדלים ברורים הן מבחינת התוכן המוסקאלי והן מבחינת תעשיית המוסיקה כולה.
אני אתחיל מהסוף, אם מישהו חושב שיש מין דבר אוביקטיבי כזה שקוראים לו "אגדת רוק" או סגנון מוסיקאלי יחודי שאפשר לקרוא לו רוק קלאסי (אלא אם מחליטים לקרוא לרוק אנד רול של שנות החמישים רוק קלאסי ואז המונח מאבד את משמעותו המתנשאת), הרי שבעיני לפחות הוא נמצא בפורום הלא נכון, אין כאן לפחות כבר הרבה זמן דיונים על גבולות "הרוק הקלאסי", משום שבשלב כלשהו הגענו פה להכרה שפשוט אין דבר כזה והדבר מקבל ביטוי במהות הפורום שבתקנון הפורום וגם אם היה דיון כזה הרי שהוא היה די יחודי לפורום ונבע משמו. קשה להשוות זאת לדיונים האין סופיים על מהות הרוק הפרוגרסיבי וגבולותיו. ולגבי ההתחלה אני מקבל את מה שאמרת, אני רק חושב שיש הבדל מהותי בין פופ של שנות השמונים התישעים והאלפיים לפין רוק או פופ של השנים 64-79 אני מוכן לפצוח במאמר מורכב בנושא אבל נדמה לי שההבדלים ברורים הן מבחינת התוכן המוסקאלי והן מבחינת תעשיית המוסיקה כולה.
הצדק אתך בוס
כמי שחטף שטיפה מאחד מחברינו הצעירים שמצא יותר מדי "פרוג" באוסף שלי (נושא שהפך לת'רד בעצמו) אני יכול להעיד כאן קבל עם ועולם, שכוונתי לא היתה אף פעם ליצור אוסף של "פרוג" אלא אוסף של מה שאהבתי פעם ומה שלמדתי לאהוב אחר-כך. אם המוסיקה מרתקת, אני אוהב ויש לא מעט יוצרים שלא עשו "פרוג" לשם "פרוג" אבל המוסיקה שלהם מרתקת מאד בעיני, ואתן שתי דוגמאות: אחת של Jethro tull. בדי.וי.די. המומלץ שלהם, Living with the past עומד איאן על הבמה עם הגיטרה המיניאטורית שלו (גם כן נושא לדיון) ומספר לקהל: "היינו כל דבר לכל אחד (ולמי שעוסק בנצרות המשפט הזה רב משמעות) היינו להקת בלוז, להקת בלוז רוק, להקת רוק אומנותי, ואפילו להקת פרוגרסיב רוק. כן, כן, אי אז בתחילת שנות השבעים היינו להקת פרוגרסיב שעשתה אלבומי קונספט (את זה הוא צועק כשהכתובת Concept album מופיעה בגדול על המסך מאחור והקהל מתגלגל מצחוק). ועכשיו אנחנו נשמיע לכם יצירה אחת כזאת - לא אל תבהלו, רק 8 דקות ו20 שניות - Thick as a Brick!!!". גם איאן הגדול שאף אחד לא יכול לטעון כלפיו שהמוסיקה שלו לא מורכבת ומאתגרת, לא לקח כל-כך ברצינות את המושג פרוגרסיב רוק. והדוגמא השנייה היא של אהובי Dave Cousins מייסד ומנהיג ה Strawbs, שבמשך שנים עשה ועושה (ושהאל יתן לו הרבה בריאות להמשיך לעשות) מוסיקה שמיימית. בראיון שנערך איתו ברדיו לקראת ההופעה המתוכננת של הלהקה בפסטיבל הפרוג בנירפסט - ניו ג'רסי בחודש מאי הקרוב, הוא נשאל איך זה ליצור מוסיקה כל-כך מורכבת עם כל כך הרבה שכבות ולא ליפול לקלישאות של בית בית פזמון בית פזמון. קאזינס ענה שהוא רואה ביצירה הנאה. הוא לא מתכנן לסבך אותה ולהרכיב אותה אלא לעשות אותה יותר Subtle שאינני יודע איך לתרגם את זה נכון לעברית. אני חושב שכוונתו היתה, לרדת לעומק ולנסות להוסיף עוד תו כאן, עוד צליל נסתר כאן, עוד עיטור כאן וסילסול כאן. הרי זה כל העניין בליצור מוסיקה, אומר קאזינס, והייתי משתעמם עד מוות אם הייתי חוזר על אותה נוסחא במשך 35 שנה. זה כל העניין. פרוג לשם פרוג, לא מאמין ללהקה שעושה את זה. אם המוסיקה היא מורכבת ומאתגרת, מלודית והרמונית ועם זאת מלאה בסודות קטנים שמגלים אותם גם אחרי אלף שמיעות - אני אוהב, בין אם זה פרוג ובין אם זה לא פרוג. להקה שמתאמצת בכל יכולתה לחכות את Genesis או את Rush או את Gentle Giant אני מוותר - כבר אשמע את המקור. יקי
כמי שחטף שטיפה מאחד מחברינו הצעירים שמצא יותר מדי "פרוג" באוסף שלי (נושא שהפך לת'רד בעצמו) אני יכול להעיד כאן קבל עם ועולם, שכוונתי לא היתה אף פעם ליצור אוסף של "פרוג" אלא אוסף של מה שאהבתי פעם ומה שלמדתי לאהוב אחר-כך. אם המוסיקה מרתקת, אני אוהב ויש לא מעט יוצרים שלא עשו "פרוג" לשם "פרוג" אבל המוסיקה שלהם מרתקת מאד בעיני, ואתן שתי דוגמאות: אחת של Jethro tull. בדי.וי.די. המומלץ שלהם, Living with the past עומד איאן על הבמה עם הגיטרה המיניאטורית שלו (גם כן נושא לדיון) ומספר לקהל: "היינו כל דבר לכל אחד (ולמי שעוסק בנצרות המשפט הזה רב משמעות) היינו להקת בלוז, להקת בלוז רוק, להקת רוק אומנותי, ואפילו להקת פרוגרסיב רוק. כן, כן, אי אז בתחילת שנות השבעים היינו להקת פרוגרסיב שעשתה אלבומי קונספט (את זה הוא צועק כשהכתובת Concept album מופיעה בגדול על המסך מאחור והקהל מתגלגל מצחוק). ועכשיו אנחנו נשמיע לכם יצירה אחת כזאת - לא אל תבהלו, רק 8 דקות ו20 שניות - Thick as a Brick!!!". גם איאן הגדול שאף אחד לא יכול לטעון כלפיו שהמוסיקה שלו לא מורכבת ומאתגרת, לא לקח כל-כך ברצינות את המושג פרוגרסיב רוק. והדוגמא השנייה היא של אהובי Dave Cousins מייסד ומנהיג ה Strawbs, שבמשך שנים עשה ועושה (ושהאל יתן לו הרבה בריאות להמשיך לעשות) מוסיקה שמיימית. בראיון שנערך איתו ברדיו לקראת ההופעה המתוכננת של הלהקה בפסטיבל הפרוג בנירפסט - ניו ג'רסי בחודש מאי הקרוב, הוא נשאל איך זה ליצור מוסיקה כל-כך מורכבת עם כל כך הרבה שכבות ולא ליפול לקלישאות של בית בית פזמון בית פזמון. קאזינס ענה שהוא רואה ביצירה הנאה. הוא לא מתכנן לסבך אותה ולהרכיב אותה אלא לעשות אותה יותר Subtle שאינני יודע איך לתרגם את זה נכון לעברית. אני חושב שכוונתו היתה, לרדת לעומק ולנסות להוסיף עוד תו כאן, עוד צליל נסתר כאן, עוד עיטור כאן וסילסול כאן. הרי זה כל העניין בליצור מוסיקה, אומר קאזינס, והייתי משתעמם עד מוות אם הייתי חוזר על אותה נוסחא במשך 35 שנה. זה כל העניין. פרוג לשם פרוג, לא מאמין ללהקה שעושה את זה. אם המוסיקה היא מורכבת ומאתגרת, מלודית והרמונית ועם זאת מלאה בסודות קטנים שמגלים אותם גם אחרי אלף שמיעות - אני אוהב, בין אם זה פרוג ובין אם זה לא פרוג. להקה שמתאמצת בכל יכולתה לחכות את Genesis או את Rush או את Gentle Giant אני מוותר - כבר אשמע את המקור. יקי
HelterSkelter1
New member
תגובה
ז'אנרים כידוע הם לא חומות או גדרות שכולאות את המוסיקאים ואת הקהל. הם נועדו לעזור ולהתמצא במוסיקה. אני לא מאמין שיש אף להקה אחת מלהקות הפרוג הגדולות של שנות השבעים שעשו פרוג לשם פרוג, ואני יודע שישנן כמה להקות שמאוד לא אהבו את הגדרתן כפרוג (קינג קרימזון, פראנק זאפה הנרי קאו, פינק פלויד וכו' וכו'). זה טבעי שאמן רוצה להיות חופשי ושלא יגדירו אותו כל הזמן תחת אותה כותרת. אבל פה בדיוק הפספוס שלכם - בגלל שההגדרות הומצאו רק כדי להקל ולהתמצא טוב יותר, הן אינן חוסמות אף להקה (לא חסרות דוגמאות ללהקות שפעלו במספר ז'אנרים שונים) מלעשות איזו מוסיקה שהיא רוצה - וזה טבעי שאיאן אנדרסון צוחק על הגדרת ג'ת'רו טאל כפרוג - הרי הוא מוסיקאי שיוצר את המוסיקה שהוא רוצה ליצור ואוהב ליצור, המונח "פרוג" מיועד בעיקר לקהל המאזינים ולתקשורת - אף אחד לא כבל ולא ייכבול את מר. אנדרסון לעשות פרוג ע"פ שבלונה לכל ימי חייו, המונח פרוג לא מגביל את אנדרסון מבחינה מוסיקלית - להיפך. ויקי, אתה מגדיר את זה נכון מאוד - "אני יכול להעיד כאן קבל עם ועולם, שכוונתי לא היתה אף פעם ליצור אוסף של "פרוג" אלא אוסף של מה שאהבתי פעם ומה שלמדתי לאהוב אחר-כך. אם המוסיקה מרתקת, אני אוהב ויש לא מעט יוצרים שלא עשו "פרוג" לשם "פרוג" אבל המוסיקה שלהם מרתקת מאד בעיני" עם זה אני מסכים במאה אחוז, וזה הטיעון הכי טוב לכל אותם אלו שטוענים שכל מאזיני הפרוג מגבילים את עצמם ושומעים פרוג רק בגלל שזה פרוג (כדי להוכיח כביכול את עליונותם המוסיקלית על פני אנשים שלא שומעים פרוג וכו').
ז'אנרים כידוע הם לא חומות או גדרות שכולאות את המוסיקאים ואת הקהל. הם נועדו לעזור ולהתמצא במוסיקה. אני לא מאמין שיש אף להקה אחת מלהקות הפרוג הגדולות של שנות השבעים שעשו פרוג לשם פרוג, ואני יודע שישנן כמה להקות שמאוד לא אהבו את הגדרתן כפרוג (קינג קרימזון, פראנק זאפה הנרי קאו, פינק פלויד וכו' וכו'). זה טבעי שאמן רוצה להיות חופשי ושלא יגדירו אותו כל הזמן תחת אותה כותרת. אבל פה בדיוק הפספוס שלכם - בגלל שההגדרות הומצאו רק כדי להקל ולהתמצא טוב יותר, הן אינן חוסמות אף להקה (לא חסרות דוגמאות ללהקות שפעלו במספר ז'אנרים שונים) מלעשות איזו מוסיקה שהיא רוצה - וזה טבעי שאיאן אנדרסון צוחק על הגדרת ג'ת'רו טאל כפרוג - הרי הוא מוסיקאי שיוצר את המוסיקה שהוא רוצה ליצור ואוהב ליצור, המונח "פרוג" מיועד בעיקר לקהל המאזינים ולתקשורת - אף אחד לא כבל ולא ייכבול את מר. אנדרסון לעשות פרוג ע"פ שבלונה לכל ימי חייו, המונח פרוג לא מגביל את אנדרסון מבחינה מוסיקלית - להיפך. ויקי, אתה מגדיר את זה נכון מאוד - "אני יכול להעיד כאן קבל עם ועולם, שכוונתי לא היתה אף פעם ליצור אוסף של "פרוג" אלא אוסף של מה שאהבתי פעם ומה שלמדתי לאהוב אחר-כך. אם המוסיקה מרתקת, אני אוהב ויש לא מעט יוצרים שלא עשו "פרוג" לשם "פרוג" אבל המוסיקה שלהם מרתקת מאד בעיני" עם זה אני מסכים במאה אחוז, וזה הטיעון הכי טוב לכל אותם אלו שטוענים שכל מאזיני הפרוג מגבילים את עצמם ושומעים פרוג רק בגלל שזה פרוג (כדי להוכיח כביכול את עליונותם המוסיקלית על פני אנשים שלא שומעים פרוג וכו').
ההבדל בין הרצוי למצוי
תשמע, אתה צודק בזה שפרוג הוא חלק מהרוק והוא מושפע ממוסיקה קלאסית, פולק, ג'אז ואולי גם ענפים אחרים במוסיקה. באופן אישי הייתי רוצה לראות בפרוג כמוסיקה קלאסית שיש בה גם כלים חשמליים. או מוסיקה קלאסית שאינה קפואה בימי גאוס בסוף המאה ה- 19. הייתי רוצה לשמוע כיוון רומנטי-קלאסי (כמו גריג, סינט סאנז או צ'יקובסקי) עם כלים חשמליים מודרנים גיטרות, מלטרונים, באסים, אורגן חשמלי וכו'. להקות כמו יונברס זירו, אפטר קרינג, בירדזסונגז או המאפינז מתקרבות לתחום הזה אבל הן בדרך-כלל יותר קלאסי מודרני מאשר קלאסי רומנטי. באוזני רוחי, קונצרט בו יש תזמורת שכוללת כלים חשמליים היא מעין אידאל פרוגי. הרבה מלהקות הפרוג מנגנות רוק כבד מידי, או בלוזי מידי, או מוסיקת מעליות. הבשורה הגדולה לא באה לעולם עם הנאו פרוג, שאומנם הוא לא כבד אבל פופי. איני מסכים לקביעה הפסאודו מדעית שרוק מתקדם = קלאסי + רוק. רוב להקות הפרוג רחוקות מעולם הקלאסי, אולי רחוקות יותר מידי והן כלואות ברוק.
תשמע, אתה צודק בזה שפרוג הוא חלק מהרוק והוא מושפע ממוסיקה קלאסית, פולק, ג'אז ואולי גם ענפים אחרים במוסיקה. באופן אישי הייתי רוצה לראות בפרוג כמוסיקה קלאסית שיש בה גם כלים חשמליים. או מוסיקה קלאסית שאינה קפואה בימי גאוס בסוף המאה ה- 19. הייתי רוצה לשמוע כיוון רומנטי-קלאסי (כמו גריג, סינט סאנז או צ'יקובסקי) עם כלים חשמליים מודרנים גיטרות, מלטרונים, באסים, אורגן חשמלי וכו'. להקות כמו יונברס זירו, אפטר קרינג, בירדזסונגז או המאפינז מתקרבות לתחום הזה אבל הן בדרך-כלל יותר קלאסי מודרני מאשר קלאסי רומנטי. באוזני רוחי, קונצרט בו יש תזמורת שכוללת כלים חשמליים היא מעין אידאל פרוגי. הרבה מלהקות הפרוג מנגנות רוק כבד מידי, או בלוזי מידי, או מוסיקת מעליות. הבשורה הגדולה לא באה לעולם עם הנאו פרוג, שאומנם הוא לא כבד אבל פופי. איני מסכים לקביעה הפסאודו מדעית שרוק מתקדם = קלאסי + רוק. רוב להקות הפרוג רחוקות מעולם הקלאסי, אולי רחוקות יותר מידי והן כלואות ברוק.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.