למרות שלרוב

[פפריקה היחידה 1]

למרות שלרוב

המשתתפים כאן אין ילדים, אני רוצה לשתף אתכם בחוויות שעברתי כשצפיתי בתוכנית בערוץ 10 "הבטחנו זה לזו". תוכנית שעוסקת בגירושין, בפרק זה דנו במה שעובר על ילדים להורים גרושים. לא יכולה לתאר לכם איך הבטן התכווצה לי כששמעתי איך ביטאו הילדים את הכאב שהם חוו ועדיין חווים גם אם עברו הרבה שנים. ראיתי איך זה מהצד שלהם, כמה שהכעס קיים ומתעצם כלפי הההורים והכמיהה שתמיד קיימת למשפחה של אבא\אמא\ילדים. אני זוכרת איך אח של בעלי(שגם הוא בן להורים גרושים) סיפר לי שלמרות שהגירושין של הוריו היו כשהוא היה קטן, לעולם הוא לא הפסיק לקוות שהם יחזרו להיות יחד.

 

[מוזה28]

../images/Emo141.gifכמי שגדלה במשפחה...

חד-הורית (אבי נפטר בינקותי) מבינה לליבם...

חבל שזה קורה, אך המצב ההופכי להישאר ביחד למען הילדים אינו משרת את המטרה בצורה טובה יותר. מוזה

 

[magenta73]

לי אין ילדים

אחת מהסיבות שאין לי ילדים ואני לא בזוגיות או יותר נכון לעולם לא התחתנתי זה בדיוק זה. אני לא אעביר את הילדים שלי מה שאני עברתי. אבל הכאב שלי הוא לא על זה שהם התגרשו, בסוף. הכאב שלי הוא על לקום בבוקר ולשמוע צעקות. לקום בבוקר ולראות אמא בוכה. לקום בבוקר ולראות ספה מתקפלת פתוחה בסלון... "כי אבא נוחר ולא נוח לי"... הכאב שלי הוא על זה שסוף סוף הם התגרשו והיא אפילו לא נתנה לו לקחת 4 צלחות מזדיינות שיהיה לו במה לאכול... לי טוב מאוד שהם התגרשו. הרבה יותר טוב. גם להם, הרבה יותר טוב. האמירה הזאת של "תשארו בשביל הילדים" היא מטומטמת. גם מחקרים מראים שלילדים הרבה יותר טוב גירושים שקטים עם כבוד הדדי, מאשר הורים שנשארים יחד ורבים. אחותי, כן בסרט הזה, של ניפצו לה פנטזיה ואין לה משפחה מושלמת. אז וואלה. אין לה. אז שישארו ביחד בשביל איזה פנטזיה מפגרת של ילדה קטנה שחושבת ש"ככה צריך כי ככה זה באגדות"?... לא. וזה כואב וזה קשה. כן. וואלה, החיים הם לא גן של שושנים. זה עדיף. אם אין אהבה ואין כבוד ואין נתינה ושיתוף, אין מה להיות שם. בטח לא "בשביל הילדים"...

 

[נטשה אוהבת]

../images/Emo45.gif

גם אני לא רציתי שיישארו ביחד 'בשביל הילדים', ולמרות שהייתי כבר בת 15 זה עדיין עורר תגובות לא טובות שאני לא עושה 'הכל' בשביל להחזיק אותם יחד < כן כן, ה'אשמה' תאמינו או לא נפלה על כתפיי הצנומות >, שאני לא כועסת על הצד שפירק את החבילה, שאני מעדיפה לראות אותו מאושר. היו לי ועדיין לפעמים יש לי תחושות אשם כאלו...על איך לא רציתי שיישארו יחד בכל מחיר.

 

[magenta73]

גם לי יש תחושות אשם

וזה פסיכי. אבל אני מבינה, עכשיו, שזה לא בא סתם, וזה גם כנראה בא, לפחות אצלי, מאמא שלא ממש ידעה מה זה להיות אמא וראתה כל אישה, כן, כל אישה, גם את הבת שלה, כאיום וכן הלאה... אני רואה את זה גם אצל אחותי... כנראה שיש זן כזה של מחלה... אקיצר, פולניה שלום. די לסרטים שלא קשורים אלי. יש לי מספיק סרטים של עצמי...

 

[ד נ י ת3]

רק חיבוק מתוקה שלי,

ונראה לי שתהיה לנו שיחה ארוכה על כוס הויסקי.

 

[magenta73]

אז כנראה

שנצטרך אפילו 2 כוסות... נראה לך שאמא שלך תחייה עם זה?

 

[ד נ י ת3]

אם את רוצה לערב את

אמא שלי אז שיהיה כבר חצי בקבוק ג'ק.

 

[magenta73]

חחחח

אחוות הפולניות בע"מ...

 

[ד נ י ת3]

אז נתחלק

חצי חצי?

 

[magenta73]

בכיף

 

[טמפורה]

נשמע כמעט כמו תאגיד "רצח בע"מ"

 

[ד נ י ת3]

יש דבר כזה: מאפיה פולנית

הרבה יותר מפחיד ממאפיה רוסית/מרוקאית/WHAT EVER. זה לשלוח את אמא שלי, סבתא שלי, וכל הדודות שיבואו ויעשו רגשות אשמה זה הנשק הכי קטלני שיש.

 

[טמפורה]

הכי מעניין זה מה הן עשו בגילך

כלומר זו תכונה נרכשת או שהיא באה עם הגיל. למי הן עשו רגשות אשם כשהן היו צעירות?

 

[ד נ י ת3]

../images/Emo5.gif

מזעזע אותי לחשוב על זה. לא נראה לי שאי פעם אהיה פולניה כזו, מכיוון שאני שונה. (פרצתי הרבה גבולות.. מה שלא הגיוני כשאתה בא ממשפחה פולנית) אחותי לעומת זאת.... זה כבר סיפור אחר.

 

[טמפורה]

אני מוכן לספוג בשבילך, וכך

תוכלי להמשיך. תוציאי עליי את המנה היומית נו, תשאלי למה לא התחתנתי, ותגידי לי שלשכנה שלך? אז גיסה מזיכרון? יש לו חנות ירקות עם אחד בשוק הכרמל. אז ההוא, יש לו בת משכילה שכבר גמרה תיכון והיא מסודרת יופי ולומדת קוסמטיקה. אחורי שהתנקית, תוכלי לחזור לשגרת יומך...

 

[ד נ י ת3]

נשבעת לך

לא חשבתי אפילו לשאול אותך את זה. אתה אולי פולני?

 

[magenta73]

איפה נעלמת?

געגעתי

 

[טמפורה]

כבר לא רואים אותי יותר ../images/Emo190.gif

אני קצת כמו הזמן, הולך ונעלם. אה, ועם בחורה אני לא אצא מזה לפני שאגיד גם אני, או שתזכרי את זה כל החיים....

 

[magenta73]

אה?