למכור
- פותח הנושא jess11
- פורסם בתאריך
חוכא האִטלולי
New member
אכן, אחרי שווא נח.
כך לפחות מצאתי במספר ספרי לימוד העוסקים בתורת הצורות. ההסבר שלהם לכך שהשווא הזה איננו שווא מרחף, הוא שהמקור הנטוי שבראשו ל'(לשבור, למכור, לשפוט וכד') הוא מילה לעצמה, שאף יוחד עבורה שם - שם הפועל - ואין להתייחס אליו כאל ל' השימוש + מקור נטוי. ומכיוון שהתנועה במילה זו (למכור וכו') היא תנועה קטנה, חיריק, השווא שאחריה הוא שווא נח לכל דבר, כלומר אותיות בג"ד כפ"ת שאחריו, מקבלות דגש.
כך לפחות מצאתי במספר ספרי לימוד העוסקים בתורת הצורות. ההסבר שלהם לכך שהשווא הזה איננו שווא מרחף, הוא שהמקור הנטוי שבראשו ל'(לשבור, למכור, לשפוט וכד') הוא מילה לעצמה, שאף יוחד עבורה שם - שם הפועל - ואין להתייחס אליו כאל ל' השימוש + מקור נטוי. ומכיוון שהתנועה במילה זו (למכור וכו') היא תנועה קטנה, חיריק, השווא שאחריה הוא שווא נח לכל דבר, כלומר אותיות בג"ד כפ"ת שאחריו, מקבלות דגש.
דווקא היה פה כנראה
שווא מרחף פעם. צורות המקור הנטוי מצרפות אליהן אותיות יחס (בכל"ם), וכשאות היחס בשווא נוצר רצף שוואים נעים, כפי שציינת: בִּשְפֹט, כִּרְאוֹת וכדומה. העניין הוא שצורות המקור הנטוי בלמ"ד (והן בלבד) נתפסו כבר בעברית העתיקה (כנראה בימי בית שני) כחלק מנטיית הפועל, עם הלמ"ד שבראשן. לכן כבר בניקוד של בעלי המסורה יש דגש קל בעי"ן הפועל (אם היא בגדכפ"ת כמובן) בצורות כאלה, ובעברית של היום על אחת כמה וכמה. אגב, השווא הראשון ברצף השוואים הנעים המתפרק לא הופך בהכרח לחיריק, אלא לתנועה קטנה. זה יכול להיות גם פתח, סגול או קמץ (קטן).
שווא מרחף פעם. צורות המקור הנטוי מצרפות אליהן אותיות יחס (בכל"ם), וכשאות היחס בשווא נוצר רצף שוואים נעים, כפי שציינת: בִּשְפֹט, כִּרְאוֹת וכדומה. העניין הוא שצורות המקור הנטוי בלמ"ד (והן בלבד) נתפסו כבר בעברית העתיקה (כנראה בימי בית שני) כחלק מנטיית הפועל, עם הלמ"ד שבראשן. לכן כבר בניקוד של בעלי המסורה יש דגש קל בעי"ן הפועל (אם היא בגדכפ"ת כמובן) בצורות כאלה, ובעברית של היום על אחת כמה וכמה. אגב, השווא הראשון ברצף השוואים הנעים המתפרק לא הופך בהכרח לחיריק, אלא לתנועה קטנה. זה יכול להיות גם פתח, סגול או קמץ (קטן).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.