למי שמחפש עוד סיבה להפחתת קלוריות מהתפריט

[avi5199]

למי שמחפש עוד סיבה להפחתת קלוריות מהתפריט

http://www.israelhayom.co.il/article/300885

לפי הכתבה נמצאה תרופה שמאטה הזדקנות עוזרת לחידוד המחשבה ושיפור הפעילות ועוד...
מה שקשור לפורום הזה זה שהחוקרים אומרים שהתרופה מחקה את מה שקורה כשמפחיתים קלוריות מהתפריט ...
עוד סיבה להפחתת קלרויות !?
נו זה לא ממש מאמר מדעי, וזה גם לא מהעיתון הכי אמין במדינה (אני לא בטוח שיש בכלל עיתון אמין במדינה) ...
אבל בכל זאת זה עידוד למי שמחפש עוד סיבה להפחית קלוריות .

 

[Ron W]

כנאמר כשהבטן מלאה הנפש יגעה ועוד בהנחה שיש תפריט

לפי הרושם שמתקבל מעצם חופש הבחירה כמה ומה לאכול הגישה שאין תפריט...
מבחינתי תפריט יומי והכנת המרכיבים הוא א'ב' שהופך להרגל לכל עונה.

 

[avi5199]

רק הערה בקשר למונחים דייטה ותפריט כפי שאני רואה אותם :

יש לי הרגשה שכל פעם שאומרים תפירט או דייטה ישר חושבים על דייטת הרזיה עם תפריט שסופרים בו את הקלוריות, אבל כשאני כותב דייטה ותפריט אני בדרך כלל לא מתכוון לזה אלא למונחים האוניברסליים :
דייטה - כלל סוגי המזון באופן כללי שבן אדם נוהג לאכול.
תפריט - כלל סוגי מזון שאדם אוכל, והכמות מכל סוג הוא אוכל, ובפרק זמן מוגדר ( ביום = תפריט יומי , בשבוע =תפריט שבועי).
דייטה- זה לאו דווקא דייטת הרזיה, ולאן דווקא דייטה קבועה או מוגדרת .
ותפריט: לאו דווקא תפריט קבוע ומוגדר מראש או תפריט כמו במסעדה.
כלומר כל יצור עלי אדמות אוכל דייטה מסויימת, ולכל יצור עלי אדמות יש את התפריט שהוא אוכל.

למשל :
לתרנגולות שלי יש דייטה שכוללת תערובת מטילות פלוס שאריות אוכל מהמטבח ומרעה חופשי עשבים, חרקים, ותולעים.. .
התפריט היומי שלהם זה - 100 גרם תערובת מטילות ליום לתרנגולת , ושאריות מזון שכולל את כל החומר האורגני מהמטבח, ומרעה כפי רצונם.

 

[ורדה דודי]

אבי, מה שכתבת נכון לגבי כולם

זה ברור שתפריט ודיאטה אילו מושגים אוניברסלים.
שים לב, שכל אחד מסתכל מהמקום שבו הוא נמצא.
אתה מדגים ע" דיאטה ותפריט לתרנגולות שלך.
חולה לב ע"י דיאטה ותפריט לחולי לב.
אדם שנמצא בתת משקל ע"י דיאטה ותפריט השמנה.
אז קבל צפירת הרגעה

 

[Ron W]

תפריט הוא תוכנית אכילה מראש לא בדיעבד שהיא סך צריכת המזון

מקובל ורצוי שתפריט לא יהיה קבוע לצורך גיוון והתאמה לפעילות
אבל כשהוא לא מתוכנן מראש ז הממש לא תפריט אלא סיכום במקרה הטוב
לרוב הסובלים מהשמנה אין אפילו מודעות מה וכמה אכלו במשך היום
כלומר אפילו סיכום ראוי לא נמצא. כמובן שעדיף וקל לתכנן מראש ולסמןV על כל ארוחה.
שאריות המזון לתרנגולות הן דוגמא לאכילה שאינה תפריט וגם לא סיכום או הערכה.

אם האוכל הוא מה שבונה אותנו, אכילה ללא תפריט מתוכנן דומה לבניית בניין ללא
רשימת כמויות... קומה אחת יוצקים עודף מלט והרצפה עקומה.. ביום אחר חוסכים בברזל
והמרפסות קורסות, או מעמיסים על התקרה והיא שוקעת ואז דיאטה להרוס את מה שבנינו,
או להלביש על הבניין ברזנטים שיסתירו את הבניה העקומה

 

[avi5199]

רק רציתי להבהיר מה הפרוש בשפה שלי למונח הזה.

אני מדבר על תפריט גם בעבר לדוגמה : "בשבוע שעבר אכלתי תפריט שכלל שתי פרוסות לחם בארוחת ערב וקפה בבוקר."

 

[קשר חדש]

מסכימה איתך וגם עם אבי

תפריט הוא משהו שמחליטים בו מראש מה לאכול.
לדעתי תפריט לא חייב לכלול כמויות. אם אני אומרת שאני אוכלת בצהריים עוף, אני לא חייבת להוסיף כמות.
רוב האנשים השמנים לא יודעים להגיד בודאות מה הם אכלו באותו היום. לא מתכננים. ואם הם מתכננים הם לא עומדים בתכנון (כלומר, עומדים אבל יש הרבה חריגות ותוספות).
למרות זאת, אם מדברים על משהו שמישהו כבר אכל, אפשר לשאול מה כלל התפריט שלך? גם אם זה לא היה מתוכנן מראש.

 

[Ron W]

מה ז"א לא חייב כמויות?

תפריט זה כמו תקציב הכמות חשובה אפילו יותר מהתוכן..
אם תאכלי עוף/לחם אז או רבע או חצי או שלם יכול לשנות את כל התמונה..
לא אומר שצריך לשקול על הגרם אבל אם לא נציין כמות אין כמעט שום משמעות לתוכן
אפילו להצלחה של בישול או אפיה נדרשת לפחות פרופורציה כמותית בין המרכיבים.
לפעמים ההבדל בין רזים ושמנים, מתחיל בהגדרה של מנה. במצטבר זה חריגות בניה

 

[קשר חדש]

אצל מי שאוכל לפי רעב ושובע אין משמעות לכמות

נניח בצהרים אתה אמור לאכול עוף וסלט ירקות.
ואתה לא מתכוון לצאת רעב אחרי הארוחה הזו וגם לא מתכון להתמלא באופן לא נעים.
מה המשמעות של רישום כמות העוף בתפריט? אם יהיה רשום רבע עוף אז תסיים את הצלחת? אם תסיים את רבע העוף ותשאר רעב, תפסיק לאכול או תיקח עוד תוספת?

 

[Ron W]

המשמעות תהיה שהמאזן הקלורי לפי תחושה

ואז נדרש שהתחושה שלך תתאזן למאזן קלורי שלילי.אם המטרה בכלל לרזות...
התחושה נוטה בד"כ לאכול יותר כדי לא לרזות אלא אם ההשמנה החלה לפני זמן קצר מאוד.
לכן המציאו דיאטה/תפריט המבוסס על הגבלה קלורית זה הא'ב' לדעתי.
המשמעות שבסופו של יום נקבל שלל מרכיבי תזונה לתחזוקה של הגוף תוך ניצול חלק ממאגרי השומן.
רק במצב של חולי או התאהבות שהיא מחלה בפני עצמה.. הנטיה הטבעית לאכול פחות.

כשאני מקבל מנה בצלחת אני מוודא שכמות הפחמימה לא מופרזת או שמנה מדי ואם כן מותיר בצלחת.
אי אפשר לאכול לפי רעב/שובע גם מאחר והשובע בכל מקרה מתאחר. בתפריט מסתגלים לתחושה ולא אוכלים לפיה.

 

[קשר חדש]

יכול להיות שאתה צודק לגבי הק"ג האחרונים

אם בדכ הייתי מתפוצצת מאוכל ועכשיו אני מפסיקה בשובע נעים, אז בהכרח אני בגרעון קלורי. לא צריך לספור כמויות בשביל זה. אם בעבר הייתי אוכלת גם כשאני לא רעבה מתוך רעב ריגשי וטריגרים והיום כמעט ולא, כבר המון קלוריות ירדו.
יתכן שכאשר יש מעט ק"ג לרדת המצב שונה. אין לי מושג. אני לא שם.

 

[Ron W]

הקובע בהכרח הוא מבחן התוצאה

בד"כ נדרשים מעט ק"ג לרדת כדי לוודא שהגרעון שלילי
אם רזית כבר מס ק"ג כאמור התחושה שלך בהכרח נכונה ומכוונת על שובע מופחת (נעים)-
ציינת שהכנת לעצמך אוכל לקחת לעבודה זו גם הגדרת גודל המנה מראש.
אפשר לגלות גמישות אבל לדעתי קשה הרבה יותר להסתמך על תחושה
שדורשת הקשבה תמידית.

 

[קשר חדש]

אני עובדת במקום עם זמינות גבוהה מאד לקניית אוכל/לאכילת

אוכל נוסף.
ארוחת צהריים אצלנו היא בופה חופשי. אומנם הבאתי אתמול אוכל, אבל בסביבות 16 לא הספיק לי הפרי שהבאתי, ולקחתי עוד פירות מהעבודה. הלחמניה של ארוחת הערב הספיקה לי, אחרת הייתי קונה עוד.
אני לא אוהבת להיות רעבה. וכשאני רעבה ולא אוכלת, אני יודעת שכשאני אוכל פעם הבאה, ייקח לי הרבה יותר זמן ומשמעותית הרבה יותר אוכל, כדי להגיע לשובע. kagome ציינה את זה גם בשירשור אחר והזדהתי. בגלל זה טענתי בשירשורים קודמים, שלגבי תחושת רעב בזמן גרעון קלורי, יש חשיבות גדולה לא רק לכמות הקלוריות הנאכלת, אלא גם לפיזור האוכל על פני היום.
אני יודעת מבעלי, שאצלו אם הוא מרגיש את הרעב ומתעלם, או אוכל סוכריית מנטוס אחת, אז תחושת הרעב עוברת לו. כמו שיש אנשים שקצת קר להם או קצת חם להם וקשה להם להתמודד עם זה, והם מתלוננים נון סטופ (לעצמם או לאחרים), ואחרים שמבחינתם זה לא נורא. הרגישו קצת חם/קר, אם אין להם מה לעשות עם זה, הם ממשיכים הלאה.

 

[avi5199]

לפעמים גם אני מתעלם מהרגשת הרעב וזה עובר לי

אבל בזמן האחרון לא כלכך מציק לי הרעב בין הארוחות.
באופן כללי בימי עבודה רגילים (חוץ מסופי שבוע) אני אוכל תפריט די קבוע , כל יום באותן שעות אותו דבר, כולל הנישנושים ולא נוגע בכלום מעבר לזה. (פעם מזמן חישבתי את הקלוריות של התפריט הזה ואני יודע כבר בראש איפה מותר לי לחרוג , איזה מנה מותר לי להחליף באיזו מנה, ומה לעשות כדי לתקן את החריגה בלי לחרוג יותר מידי )
אני לוקח בתיק קבוע שני תפוחים וארבעה גזרים וזה הנישנוש שלי בין הארוחות .
הגעתי כבר למצב שלא מתחשק לי כל מיני דברים אחרים, שכנעתי את עצמי שאני לא אוהב ולא אוכל הרבה מאכלים משמינים ולא בריאים שאהבתי בעבר, והיום גם כשאני רואה את המאכלים האלה למשל קרואוסנים עוגות קצפת וגלידות... אני לא מתיחס אליהם בכלל כאל אוכל - (למשל כשאני יושב בישיבה בעבודה ועל השולחן קרואסונים ועוגה שבעבר לא היתי עומד בפניה היום אני אני מתיחס אליה כאל דבר שלא ראוי לאכילה - כאילו שזה עוגה מבוץ. )
מצד שני אני נהנה מאד מהארוחות הדיטטיות שלי , חוש הטעם שלי התחדד , והרבה פחות מלח ותבלינים ובלי שמן בכלל. ירקות מאודים בלי כלום שפעם נראו לי תפלים לחלוטין היום הם מאד טעימים לי . אני אוכל סלט ירקות טריים בלי תיבול בכלל וזה טעים לי מאד.
וזה לא שאני לא אוכל בכלל מאכלים מבושלים ומתובלים , אני אוכל גם וגם , כל צהריים אני אוכל עוף או בשר מבושל אפוי (עם העור ועם השומן ) מבושל\אפוי \מטוגן עם שמן ומלח ותבלינים... אבל רק מנה אחת כזאת, מוגבלת בגודלה, ולייד זה המון ירקות גם חיים וגם מאודים.

 

[Ron W]

מזדהה לגמרי עם השנוי ביחס ללא ראויים לאכילה

למרות ששברתי מהגישה, עדיין קל לי מאוד לחזור ולהתעלם מעצם ההרגל הארוך.
עשויות מבוץ זה דימוי נפלא ..
לפעמים עוזר דמיון מודרך קצר, איך אני אחוש אחרי אוכל שמן ומתוק =
כבדות ובחילה ומנגד איך אחוש מחוזק מחלבון לצד ירקות עשירים בנוזלים כמו סלט טרי.
עור של עוף אפילו מתובל ופריך נהגתי להסיר, היום אני מתפשר ומוריד רק את החלק העבה.
פעם נחרדתי מקצת שמן זית על סלט, היום אני מבין שהוא חיובי, או מוסיף מעט טחינה גולמית.

 

[avi5199]

לדעתי אם רוצים לשמור משקל או לרזות חייבים להפסיק את הארוחה

לפי הראש ולא לפי הרגש.
הרגשת השובע באה הרבה אחרי הארוחה ולכן חייבים לאכול כמות ידועה מראש ולא להתפתות ליותר ולא לחכות להרגשת שובע .
עדיף לאכול פחות ולחכות שעה אחרי הארוחה ואז אם ממשיכים להיות רעבים לאכול עוד משהו .
אני לוקח לעבודה מנה קבועה בגודלה, ואוכל הכל עד הפרור האחרון, ולא מרגיש שבע מייד אבל אחרי כחצי שעה - שעה אני מרגיש שבע למדי. - מנסיון אני כבר יודע בדיוק כמה אוכל לקחת, וכמה אני צריך לאכול כדי לא להיות רעב בהמשך היום. אבל אני לא מרגיש את זה בסוף הארוחה בסוף הארוחה אני מרגיש שיכלתי לאכול עוד מנה כפולה מזאת..
בערב באופן די קבוע אני מרגיש לפעמים עדיין רעב בסיום הארוחה, אבל כשעה אחרי זה, אני מרגיש עומס בבטן כאילו שאכלתי יותר מידי, ואני חייב לעשות איזו פעילות כדי "להוריד את האוכל" אחרת זה מפריע לי להרדם.

 

[ורדה דודי]

יכול להיות שאתה אוכל מהר?

20 דקות לוקח לשינוי ברמת השובע להתקבע.
יכול להיות שאצל כל אדם זה מעט משתנה.
מי שאוכל מהר, לועס מעט או כל ביטוי שמעיד על מהירות מסיים את האוכל לפני שהפיולוגיה "מתעדכנת"

 

[avi5199]

20 דקות צריך לחכות מסוף הארוחה

למשל ארוחת צהריים אני אוכל בדיוק בחצי שעה כי זה זמן ההפסקה בעבודה, אז אני אוכל 30 דקות צריך להוסיף עוד 20 דקות מסיום הארוחה עד שבאמת ארגיש שאכלתי מספיק או לא מספיק... כלומר בערך 50 דקות עד שעה מתחילת הארוחה ... ורק אז אם נשארים רעבים לאכול עוד משהו.

 

[ורדה דודי]

לא מדוייק

קיימים רצפטורים שונים שכל אחד מהם ח
ש שינוי מהרגע שהוא מתחיל.
זה מתחיל בהתחלת הארוחה כי אז מתחיל המתח בקיבה,
הפרשת הורמונים שונים, שינוי במדדים שונים בדם כולל רמת סוכר.
לכן זה כ - 20 דקות מהתחלת הארוחה.

 

[avi5199]

זה לא מדע מדוייק , ותלוי בהרבה משתנים

כמו סוג האוכל הערכים הגלוקמיים וכנראה שגם שונה אצל כל אחד.
בכל אופן השורה התחתונה היא שרצוי להיות מודעים לענין הזה של זמן התגובה הארוך.
ולכן רצוי למי שרוצה לאכול פחות לאמץ פטנטים כמו לאכול לאט ו\או לאכול כמות קטנה ולחכות, לפצל ארוחות לארוחות קטנות בהפרשי זמן, ולא לצפות להרגשת השובע לפני שמסיימים את הארוחה.
היה לי חבר בעבודה שדיטנית אמרה לו לאכול צלחת מרק צח, ולצאת מחדר האוכל ולחזור רק אחרי רבע שעה ולהמשיך לאכול, ורק כך הוא הצליח לשמור על הדייטה ולרדת.