למי מתחשק להתפלפל?

[עומר בריגר]

למי מתחשק להתפלפל?

יש משהו שמציק לי כבר שבועות. בואו נדבר קצת על אהבה, ועל העבר... בואו נחשוב רגע על כוחו של נדר. מה קורה בין שני אנשים שיצרו ביניהם קשר? קשר אנרגטי, קשר של אהבה? מתי הוא מתפוגג, והאם בכלל? הרי אפשר לשער, שמי שיצרו ביניהם קשר אנרגטי, מתגלגלים ביחד מחיים לחיים. מה קורה, כשהקשר מפסיק להיות נוכח בהווה? מה קורה, כשאחד מבני הזוג חי את ההווה כשהוא קשור אנרגטית לעבר, לקשר, או לשותף שלו? האם הוא קשור לאדם? או שהוא קשור לעצמו, לתקופה אחרת בחייו? ושאלת השאלות - איך זה משפיע על השותף לקשר, כשהוא מתעקש להמשיך ולהחזיק את הקשר, לחיות בעבר? ואם שניהם משחררים, האם באמת אפשר לשחרר קשר כזה? אם הוא יופיע שוב בגלגול אחר, האם בגלגול הזה הוא באמת נותק? אולי כשהוא מסיים את תפקידו כאן? האם יכול להיות שהוא סיים את תפקידו בשביל אחד השופתים ובשביל השני לא? ואם ככה, האם אחד נשאר תקוע שם, והשני ממשיך לחיות את חייו ושוכח, עובר הלאה? מה המחשבה שלכם בעניין? מה החוקיות פה, לדעתכם?

 

[Curious]

עומר, מדהים...../images/Emo143.gif

לא הייתי מנסחת זאת יותר טוב זו שאלת השאלות של חיי. 2 נשמות תאומות הנפגשות בגלגול זה, ואחת מהן חדלה מלהתקיים בגלגול הזה... והן מחוברות בקשר אנרגטי חזק....שנותק נוכח מציאות החיים הללו בלבד... האם ייפגשו שוב בעתיד? או בדרך כלשהי בהווה..האם יצליחו לגשר על המימדים...? צר לי לאכזב, אך אני בעצמי מחפשת לכך תשובה וכל תשובה שאתן לא תהיה מבוססת, אלא תהיה תוצר של תקווה ואמונה... אני מרגישה טוב עם לחיות בעבר הווה ועתיד גם יחד. זה מחזק אותי, מעצים, מעשיר והופך את צעדיי למדודים מושכלים ומשמעותיים.... שאלה מרתקת ביותר...אולי נמצא לה כאן תשובה יחדיו, או לפחות "נתפלפל" בתקווה לכך שהטוב והנכון ביותר יקרה. שבת מוארת לכולם Curious נ.ב. מעניין, האם ניתן לקיים יותר ממפגש אחד בין 2 נשמות תאומות שיצמח לתוך אהבה בגלגול אחד...מה דעתכם?

 

[עומר בריגר]

לחיות בעבר..

מצד אחד - כולנו יודעים שזו תקיעות, בהגדרה. מצד שני, כולנו בעצם ביטוי של חוויות העבר. אנחנו מה שעשינו, מה שאכלנו... אז אולי יש פה איזו בעייתיות? ועוד דבר - לא הבנתי את השאלה האחרונה, לגבי יותר משתיים. האם את שאלת אם אפשר כאילו יותר מנדר אחד כזה? או נדר אחד עם יותר מאדם אחד? האם יכול להיו תשיש לך שתי "דלתות פתוחות" כאלה? ניראה לי שברור שכן. מה שבעיקר מטריד אותי, זה אם יש לך כזו דלת פתוחה, ובהנחה שהשותף/פה שלך עירניים אנרגטית, מה הם מרגישים? האם זה מגיע אליהם? האם הם יכולים להתנתק? האם הסיבה לזה שהשארת את הדלת פתוחה תופסת גם עליהם בהכרח, וזה אומר שגם אצלהם "הדלת פתוחה"?

 

[Curious]

לעניין החיים בעבר ותקיעות

פעם חשבתי, שמדובר בסוג של תחיות, מעין אכיזה במשהו שכבר לא קיים, שעשויה לעכב את ההתקדמות לעבר העתיד. עם השני הבנתי, שנפלה בחיכי זכות, להיות מסוגלת להתחבר כך אל העבר, לינוק ממנו ידע והבנות, להתעשר, להחכים ולראות את ההווה והעתיד לעומק. זה מקל ומקשה גם יחד כמו כל דבר מורכב בחיים. עם זאת, לא רואה בכך גורם מעכב, ההיפך גורם מאוד מקדם ומעצים, ביחוד בעידן החדש המממשש ובא, עידן שבו יהיה על האנושות לבצע מעבר. ולתחושתי, אנשים שלא מחוברים לדבר, וביחוד לעבר שלהם לא ישרדו את המעבר.

 

[עומר בריגר]

תנאי הכרחי -

בתנאי שהנדר, הרגש היה משותף. אם היתה התאהבות חד צדדית - זה לא נחשב לדעתי...

 

[Curious]

כוונתי הייתה לנדר משותף

ובדיעבד כשאני חושבת על זה, אני נזכרת שנדרנו נדר במפורש. אני אישית גם נשאלתי, האם אני אהיה שם לא משנה מה ולמרות הכל והשבתי כן, שתמיד אהיה שם (משעשע, זה אפילו התבצע ברומא בקרבת מה לוותיקן, זה עלה לי בהקשר של האירואים הקארמתיים שהתרחשו על אדמת איטליה). והקשר היה קשר של אהבה גדולה וחיבור הדדיים.

 

[night mistress]

אמת שאלת השאלות..

אגב, עניתי לך לגבי הכלךבה שלי למטה, אני אשמח אם תתיחסי.. קשר קארמתי הוא אחד הקשרים הכי חזקיםשקיימים, יש אנשים שאת רואה וממבט ראשון יודעת שהם היו קשורים אלייך גם בעבר ואת מכירה אותם שלא מהיום.. אני מאמינה שהם חוזרים על מנת לסגור מעגל.. לא תמיד זה קל. כשהכרתי את החבר הקודם שלי הרגשתי ככה, ממבט ראשון, לא יכלתי להתנתק ממנו ולא יכלתי להרפות,לא הייתה דקה שהוא לא ליווה אותי במחשבות.. וכשהוא נעלם (ואני אומרת נעלם כי הוא באמת נעלם אחרי שסיפרתי לו שיש לי סרטן-כיבה את הפון ונעלם טוטאלית בלי לומר מילה) ניסיתי ללמוד מזה משהו, למזלי היו לי צרות גדולות יותר מאהבה נכזבת, כךשההתמודדות עם האובדן שלו הייתה שולית, על אף הכאב.. אבל להתגבר עליו אני לא אתגבר לעולם, כי אני לא מאמינה שקיים גבר אחר שקשור בגורלי מלבדו.. הוא תמיד יהיה אותו אחד שאני אתהה לגביו "מה היה אם.." אבל מצד שני הפרידה הזאת לימדה אותי רבות על עצמי ועל הפרדת המציאות מהדימיון,ניסיתי להתפתח מזה, ולא לחשוב מרובע.

 

[עומר בריגר]

אז את חושבת שהוא עשה את התפקיד שלו

בחיים האלה בשלמות? או שאת מאמינה שעוד תיפגשו, בחיים אחרים, או אולי באלה?

 

[Curious]

אני חושבת

שהוא עשה את תפקידו כאן, ומאמינה שאנחנו נפגש. מאוד מאמינה במפגש בזמן הנכון ובמקום הנכון, ומקווה שהפעם נצליח לממש את החיבור במלואו בלי ניתוקים וטרגדיות.

 

[night mistress]

אני מאמינה שניפגש שוב..

אבל אני באמת מקווה שלא

חח

 

[Curious]

תגובה מעניינת

גם אני חשבתי כך. עם זאת, הכל תלוי בנסיבות. נקווה שבפעם הבאה הנסיבות יהיו יותר מוצלחות ויאפשרו את מימוש מלוא הפוטנציאל החיובי של החיבור עבור שני הצדדים.

 

[דגנית]

אויי עומר, איזו שאלה קשה.

שואלת את עצמי גם כן.. תוהה.. אין לי תשובות ואולי כאשר יש קשר נשמתי בין שתי דמויות כאשר אחד ממשיך הלאה והשני נתקע אז פה.. פה בדיוק הבחירה שלנו. היכולת שלנו לבחור בין משהו אחד למשהו אחר. הרצון של האדם השני לבחור. והנשמות... יחכו לזמן אחר להיפגש, לעת אחרת, למקום אחר, אולי תקופה אחרת. ואולי.. צריך לשמור מקום קטן בלב, את כל האנרגיה של הקשר לרכז שם ולשחרר. כדי להמשיך הלאה.. לקשר האמיתי, של האהבה הנכונה המתאימה לכאן. לעכשיו. הלוואי והיו לי תשובות הבנות לעצמי

 

[עומר בריגר]

האם זו בחירה?

ואולי זו בריחה? או שאולי הקשר ממשיך למלא אותנו, גם כשהשותף כבר לא שם, בעצם? אני לא בטוחה שזו בחירה... אני יודעת על החיים האלה שלי, שאני נתקלת בקושי בגלל נדר שעשיתי בעבר, בחיים קודמים. אולי יחסים מסוג זה הם גם נדר שעובר מגלגול לגלגול?

 

[Curious]

אני לומדת

על סמך נסיוני שיש משהו בדבריך יתכן ומדובר בחיבור מגלגולים קודמים, סוג של חוזה שנכרת, או סוג של תיקון שהתבצע או לא... מאוד קשה לדעת בכלים של כאן ועכשיו, כאשר הכלי החזק ביותר הוא אינטואיציה וידע אינהרנטי. מה שמרגיש לי בטוח הוא שאנחנו עוד ניפגש. כי מדובר בסוג מאוד מסוים של חיבורים. עם זאת, אני לא חושבת שהוא צריך לעכב... הוא צריך להעצים ולחזק אותנו בדרכינו. מחיבורים כאלו לומדים המון וכל מפגש גם אם לעיתים הוא טראומתי הוא גורלי ומשמש מתן חשוב, סוג של סימן דרך, אוצר שניתן בדרך זו או אחרת. למדתי שאין צורך לפחד, להתעצב או לראות בכך עיכוב, גם אם אובייקטיבית נכון לכאן ועכשיו אכן נוצר סוג של עיכוב אך ברמה הגבוהה יותר מדובר במשהו עוצמתי יותר שנועד לקדם ולפקס בדרך האישית.

 

[דגנית]

עומר, לפעמים בחירה ולפעמים בריחה..

ולפעמים אין ברירה.. כי בצד השני של קשר יש עוד מישהו ולפעמים.. זה לא תלוי בנו. ומה אם את נדרת נדר, שכבל אותך ואותו אבל הנדר שלך.. לא משפיע עליו. והאם יש דרך לשחרר את הנדר הזה. שחררי אותו.. הרפי ממנו. בטלי אותו.

 

[דגנית]

ועוד מחשבה..

אולי הנדר לא הופר הוא רק הושם בצד לתקופת מה לגלגול או כמה לתקופה של שיעורים וחוויות אחרות ובינתיים האהבה קיימת ברובד אחר אולי של זיכרון עתיק אולי של מחשבה אולי רמיזה קטנה של אהבה אולי היכרות לסיום שיעור נקודתי של כאן ועכשיו לסגור משהו לפני שממשיכים הלאה לחוויה הבאה כדי שפעם או בפעם הבאה שתפגשו ותתחברו הנדר יושלם אם הוא לא הושלם אז באותו גלגול כנראה שאין לו טווח והוא יושלם כאשר יגיע זמנו ובינתיים.. לומדים דברים חדשים אחרים חווים חוויות מעצבות ומלמדות כדי להגיע שלמים למקום בו צריך להיות.

 

[עומר בריגר]

ומה אם...

נדרתי נדר בגלגול קודם, שאני בכלל לא זוכרת ממנו היום? אני לא מאמינה שאפשר להרפות מנדר. צריך למצוא דרך להתיר אותו... לא?

 

[דגנית]

עומר.. הנשמה יודעת..

אם התעוררה המחשבה כנראה התעורר הרעיון כנראה התעורר הנדר כי התעוררו המחשבות כי משהו לא נפתר וצריך.. לסגור, לפתור, לקיים.. והשאלה אם יש נדר כזה 'חזק' ברמה כזו של נשמה, ולא ברמה של.. גוף פיזי, אדם.. שנודר מעכשיו לעכשיו.. יש פה שאלה שמסתובבת במקום בו אין זמן.. שם ופה ופה ושם.. ואם את חושבת.. שיש נדר.. שנדרת משהו פעם שמרפיע עכשיו חשבי.. מדטי.. תעלי את הרגע ההוא ומצאי לו פתרון שחררי אותו השתחררי ממנו

 

[עומר בריגר]

ושוב, הגענו לאותה נקודה

שאנחנו בעצמינו כל כך הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו יכולים לתפוש...

 

[דגנית]

כי אנחנו, או הנשמה שלנו, כבולה

אם אפשר לקרוא לזה כך בתוך גוף פיזי ואם תרצי בתוך מוח שמשתמש במקרה הטוב בעשרה אחוז מהיכולת שלו.. כלומר באחוז קטן מהיכולת של הנשמה שהיא חלק ממשהו גדול הרבה יותר.. זה מסתכל. זה לופ.. זה מופשט זה הרבה מעבר לתפיסתינו כמו שקשה לתפוס את המופשט של מהו אלוהים, והרי.. הניצוץ שלנו.. הוא הנשמה.. הוא חלק מהגדול יותר.. אז איך נתפוס את יכולותיה וגודלה.. לופ אינסופי על ספירלה למעלה למעלה בדרך.. לתובנות, הבנות, הארות.. תשובות. לאט לאט..