למיניטס
למיניטס או בשמה העברי מכמורת היא דלקת בקרומים הפנימים של הפרסה (למינה). הדלקת יכולה להיות חדה או ממושכת, לתקוף רגל אחת או יותר ואפילו את כל ארבע הרגליים. סיבה: מזון קר או משקה קר המגיע לפה הסוס לאחר אכילה מאומצת, אכילה רבה או גסה מידי של שעורה או של קליפות אבטיח, ריצה ממושכת על מצע קשה, עבודה קשה של סוס בלתי מאומן וכן הרעלת דם בעקבות דלקת רחם או שלשול חריף. בכל המקרים והסיבות שהוזכרו יש תגובה אלרגית או גירוי עצבי על וורידי הדם הקשורים לפרסה ומשום כך מצטברים נוזלים בין הפרסה ובין עצם הפרסה. סימנים: התופעות הן פתאומיות וחדות חום הגוף עלול לעלות עד 41 מעלות צלסיוס תוך כדי האצת הדופק והנשימה. לעיתים הכאב כה חזק שהסוס גם מזיע. צורת העמידה של הסוס היא מאוד טיפוסית - אם הרגליים הקידמיות נפגעו הוא מציב אותן הרחק ככל שהוא יכול לפנים כך שהמעמס יפול על החלק האחורי של הפרסות. הרגליים האחוריות נוטות אז קדימה, מתחת לגוף, בכדי לשאת בעומס מירבי. אם הרגליים האחוריות הן אלה שנפגעו, הסוס מציב אותן לפנים בכדי להקל על הכאב ובה בשעה הוא מזיז את הרגליים הקדמיות אל מתחת לגופו כדי שישאו בעומס מירבי. סוס כזה ממאן לזוז ממקומו. סוס שכל רגליו נפגעו נראה כאילו הוא רוקד על רגליו, או דורך על גחלים. כל לחץ קטן על הפרסות גורם לו לכאבים. במקרים קלים הכאב נעלם לאחר 10 ימים. במקרים קשים, המצב נמשך והמחלה אינה נעלמת לגמרי. במקרים הקשים, הנוזלים שחדרו אל התחום שבין הלמינה ובין עצם הפרסה גורמים לעצם הפרסה להסתובב ולקצה שלה לפנות כלפי מטה. קצה זה נוטה לחדור דרך הסוליה של הפרסה ולגרום לכאבים מתמידים ולדלקות. הדלקות גורמות לטבעות ולעיוות המבנה של הפרסה. הטיפול: יש להזריק מיד קורטיקוסטרואידים לשריר הסוס. יש הממליצים להקיז מן הסוס עד ליטר דם ולספוג אגב כך את הנוזלים שהופרשו מהלמינה אל תוך הרווח שבפרסה. אפשר להעמיד את הסוס בתוך שלולית בוץ כדי לקרר את מקום הדלקת ולהקל על הסוס את העמידה. אם עצם הפרסה התהפכה או הסתובבה יש לפרזל את הפרסה בהתמדה ובעיקשות כך שהעצם תחזור למצבה הנכון. במקרה החד והפתאומי יש להשבית את הסוס מעבודה למשך 10 ימים ולהאכיל אותו במשך שבוע אך ורק בחציר.
למיניטס או בשמה העברי מכמורת היא דלקת בקרומים הפנימים של הפרסה (למינה). הדלקת יכולה להיות חדה או ממושכת, לתקוף רגל אחת או יותר ואפילו את כל ארבע הרגליים. סיבה: מזון קר או משקה קר המגיע לפה הסוס לאחר אכילה מאומצת, אכילה רבה או גסה מידי של שעורה או של קליפות אבטיח, ריצה ממושכת על מצע קשה, עבודה קשה של סוס בלתי מאומן וכן הרעלת דם בעקבות דלקת רחם או שלשול חריף. בכל המקרים והסיבות שהוזכרו יש תגובה אלרגית או גירוי עצבי על וורידי הדם הקשורים לפרסה ומשום כך מצטברים נוזלים בין הפרסה ובין עצם הפרסה. סימנים: התופעות הן פתאומיות וחדות חום הגוף עלול לעלות עד 41 מעלות צלסיוס תוך כדי האצת הדופק והנשימה. לעיתים הכאב כה חזק שהסוס גם מזיע. צורת העמידה של הסוס היא מאוד טיפוסית - אם הרגליים הקידמיות נפגעו הוא מציב אותן הרחק ככל שהוא יכול לפנים כך שהמעמס יפול על החלק האחורי של הפרסות. הרגליים האחוריות נוטות אז קדימה, מתחת לגוף, בכדי לשאת בעומס מירבי. אם הרגליים האחוריות הן אלה שנפגעו, הסוס מציב אותן לפנים בכדי להקל על הכאב ובה בשעה הוא מזיז את הרגליים הקדמיות אל מתחת לגופו כדי שישאו בעומס מירבי. סוס כזה ממאן לזוז ממקומו. סוס שכל רגליו נפגעו נראה כאילו הוא רוקד על רגליו, או דורך על גחלים. כל לחץ קטן על הפרסות גורם לו לכאבים. במקרים קלים הכאב נעלם לאחר 10 ימים. במקרים קשים, המצב נמשך והמחלה אינה נעלמת לגמרי. במקרים הקשים, הנוזלים שחדרו אל התחום שבין הלמינה ובין עצם הפרסה גורמים לעצם הפרסה להסתובב ולקצה שלה לפנות כלפי מטה. קצה זה נוטה לחדור דרך הסוליה של הפרסה ולגרום לכאבים מתמידים ולדלקות. הדלקות גורמות לטבעות ולעיוות המבנה של הפרסה. הטיפול: יש להזריק מיד קורטיקוסטרואידים לשריר הסוס. יש הממליצים להקיז מן הסוס עד ליטר דם ולספוג אגב כך את הנוזלים שהופרשו מהלמינה אל תוך הרווח שבפרסה. אפשר להעמיד את הסוס בתוך שלולית בוץ כדי לקרר את מקום הדלקת ולהקל על הסוס את העמידה. אם עצם הפרסה התהפכה או הסתובבה יש לפרזל את הפרסה בהתמדה ובעיקשות כך שהעצם תחזור למצבה הנכון. במקרה החד והפתאומי יש להשבית את הסוס מעבודה למשך 10 ימים ולהאכיל אותו במשך שבוע אך ורק בחציר.