"למה"

קבס2000

New member
"למה"

רציתי לפתוח דיון, שחלק מהתשובות אליו כנראה ברורות, אבל אני רוצה לדעת מה אתם חושבים, נראה לי שדיון כזה הוא חשוב. קראתי את ההודעה של "רוצה להיות אני", ומאד התרגשתי ממה שהוא כתב.. נזכרתי באותן שאלות שאני שאלתי גם בערך בכתה ט'.. רציתי להוסיף על זה עוד כמה שאלות, לרשותכם. מאיפה נובע הפחד והשנאה לבעלי נטיות מיניות? מה העומק של הדברים? איך זה להיות נער או נערה הומו או לסבית בחברה בישראל? אתם רואים סביבכם בעיות דומות לבעיה ההומו-לסבית? יש לזה פתרון? מה אתם חושבים שאפשר לעשות בעניין? האם אתם פועלים לשינוי המצב? קצת שאלות 'חפרניות' (אני שונא את המילה הזאת) אבל אני מקווה שתתיחסו לזה ברצינות. זה דברים שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. חייבים. לילה טוב.
 

קבס2000

New member
עוד אחת-->

אתם מקשרים את זה לעוד דברים שקורים בחברה בישראל?
 

gooligay

New member
דעתי...

ההומופוביה בדר"כ נובעת מפחד מהשונה, זה לא שלמישהו באמת מפריע אם תשכבי אם בנים או בנות אבל עצם כך שאת שונה ממה שהוא וממה שהוא רגיל אליו יגרום לפחד וכתוצאה מכך גם לשנאה. סטרייטים באופן טבעי מאוד מורגלים ליחסים הטרוסקסואלים. רוב הילדים גדלו עם שני הורים שהם הדוגמה הראשונית והטובה ביותר ליחסים הטרוסקסואלים, הם קראו אגדות שבהן הנסיך תמיד מציל את הנסיכה, צפו בתוכניות טלויזיה לילדים שאין בהן הומוסקסואלים ועוד ועוד. היחסים ההטרוסקסואלים הם הנורמה, הם הדבר הרגיל וכל דבר שונה מכך הוא סטיה ואיום. תוסיפי לכך את המושג האיום של ה"קהילה" ואת השיווק הלא מוצלח שלה ושל מצעדיה ותקבלי אלף ואחת סיבות לשנוא הומוסקסואלים. החברה הישראלית בנויה מכמה וכמה רבדים. החברה היא חברת מהגרים ובעלת מיעוטים רבים ותרבויות שונות. אם למשל אדם אחד הגיע מארה"ב וחי כל חייו בת"א אני מאמין שהוא יותר חשוף וכך גם יותר יקבל את נושא ההומוסקסואליות מלמשל אדם שמשפחתו הגיעה מתימן. לא, זו לא גזענות אלא השוני בין התרבויות כמובן שישנם יוצאים מן הכלל אבל סך הכל החברה מכילה את שני הסוגים ועוד הרבה דברים באמצע. אני למשל כשיצאתי מהארון זכיתי לתגובות מאוד חמות מצד החברים ובבית ספר (ואני לומד בסביבה די אשכנזית) ודווקא אמא וכל הצד שלה שמגיעים מבית תימני ודתי לשעבר מקבלים את זה פחות טוב עד הכחשה גמורה. בכל אופן, לכל נער מצפה דבר אחר בעת יציאתו מהארון אין איזושהו כלל בעניין, כל אחד חי במקום שונה עם ערכים שונים וחשיפה כזו או אחרת לעניין וכך גם דעתו עשויה להשתנות בהתאם. אני לא חושב שמצב החברה ההומו-לסבית שונה ממצב כל המיעוטים בארץ. יש שיגידו לך שהערבים צריכים למות ויש שיגידו שבוא נחיה בהרמוניה ואוטופיה... כל אחד מגיע עם חשיפה שונה לנושא, שמע דעות שונות ונכח במקרים שונים כך גם כל אחד שונה בדעתו מן האחר. כמו שאמרתי ההומופביה נובעת מפחד מהשונה ומהסטיה מהנורמה וכך בדר"כ אנו לא נקבל בטבעיות כל מיעוט שהוא בחברה, אך חשיפה נכונה לנושא, חינוך נכון ובכלל התייחסות פלורליסטית הם הפיתרון לכך. אני חוזר ואומר שמצב הקהילה לא כל כך נורא כמו שמציגים אותו. מצד אחד באמת ישנם חרדים בירושלים שלא הייתי רוצה לפגוש בסמטה חשוכה (או בכלל) ומאידך, ישנם אנשים הטרוסקסואלים שפועלים יותר ממני או מכל אחד כאן לקבלה שלנו בחברה, כך ישנם גם סוגי הומוסקסואלים מצד אחד יש את זה שילבש בגדים צמודים וצעיפים ורודים ומצד שני יש את אלה שיראו "סטרייטים" לחלוטין. קשה מאוד לגרום לחברה לקבל את כל נושא ההומוסקסואליות ואת כל האנשם שמתקשרים אליו באשר הם אך הכל נובע מחינוך נכון, חשיפה נכונה באמצעי התקשורת ואולי סוף סוף עשייה של מצעדים או כל דבר אחר בצורה נכונה ולגיטימית שבאמת תצדיק את מטרתה. אם להיות קצת יותר פרטני אז ספרי וסדרות ילדים שמכילים דמות הומוסקסואלית, מפגשים בבית ספר או חשיפה תמידית לנושא ההומוסקסואליות,בסדרות טלויזיה קצת לצאת מדמות ההומו הטיפוסית ולהראות עוד צדדים בקהילה ודברים בסגנון. ישנם אלפי דברים שאנו יכולים לעשות רק צריך את הכח האנושי, את המוטיבציה ואיזשהו אירגון שסוף כל סוף יקח על עצמו את ההנהגה של זה. סה"כ אני כהומוסקסואל שאין לו ממש ברירה אלא להיות חלק מה"קהילה" די נדחה ממנו. בקהילה הזו לא כמו בקהילות אחרות בעולם או בקהילות של מיעוטים אחרים קורים דברים מזוויעים. ובעצם ההגדרה של הקהילה כקהילה אנו מאבדים מכל מה שאנחנו אי פעם ניסינו ליצור. הדבר הטבעי הוא שהקהילה תהיה מקושרת באופן ישיר לאגודה ולבית הפתוח, בפועל הדבר היחיד שעולה לך בראש כשאומרים קהילה או התיאטרון או הווקס.
 

קבס2000

New member
אפשר להוסיף ולשאול

(אני בן דרך אגב) האם המאבק שלנו צריך להיות מאבק פרטני וסקטוריאלי, או שהוא צריך להיות חלק ממאבק יותר כולל? חבל לי שאני לא מגיבים, אני חושב שזה דיון חשוב. אני חושב שיש פה בעיה יותר עמוקה ויותר חמורה מחוסר קבלת השונה וכתוצאה מכך פחד ושנאה, חוסר קבלה זה הוא נגזרת של הבעיה היותר גדולה שעליה אני אפרט בהמשך.. אם יש לכם תהיות.. תגיבו.
 

gooligay

New member
ושוב דעתי...

כולנו מקווים לחיות יום אחד בחברה פלורליסטית שבדיוק כמו ברחוב סומסום אחמד הערבי יגור בבית השכן ובדירה ממול יגור בוריס הרוסי עם אטה האתיופית... להפוך את החברה לפלורליסטית זהו תהליך מורכב ביותר ולא תמיד מועיל ונכון. המאבק בהומופוביה שכמו שהוא נראה כיום אינו מצליח במיוחד ולא בגלל שאין את האמצעים או הכח אלא בגלל שהשיטה אינה נכונה. לפי דעתי אין שום צורך בהפיכה של המאבק למאבק כולל, כאשר המאבק הוא פרטני הוא מקבל כח גדול יותר ואולי התייחסות שונה, אנחנו לא באים להשתלט על העולם ולהפוך את כל האנשים לחברותיים וסוציאליסטיים אלא במעט לשפר אותו כדי שאנחנו נוכל להתקבל בחברה כאחד העם ולא כעם אחד (ז"א ה"קהילה"). מה שהקהילה צריכה הוא ניתוב נכון של הכח והאמצעים ושיקום של דרך הפעולה כי לפי המאבק האחרון לעשיית המצעד בירושלים לא רק שיש לנו פער ענק ואנו מתחילים מנקודה נמוכה יותר מלכתחילה במאבק מול הדת והשילטון אלא גם שהאזרח הקטן לא בדיוק תומך ומקבל אותנו. ומהי אותה בעיה גדולה לדעתך?
 
למעלה