למה...

למה...

למה הדתי לאומי חושבים שהם דתיים? הם בעצם עושים מה בא להם. שומרים שבת. (לא בהכרח, יש פעמים שבהם הטלויזיה תפעל על שעון שבת..כי אי אפשר לפספס את התוכנית של הילדים...). הם גם יאכלו כשר (הרבנות , חלב נוכרי זה סתם החמרה..וכשר זה כשר בעצם...),הם מתפללים כמונו בכונה גדולה (בזה אין לי שום התרסה כמובן)לבושם כיפה בעינהם(מותר פתוח..ומכנס תחת החצאית מוסיף צניעות ) אבל למען השם..למה אתם באמצע?? למה לוקחים את מה שנוח לכם מהיהדות? למה יהיה מותר לכם לשמוע שירים ביום החג שלכם ושלהם?? בשונה מאיתנו?!אפה ימי האבל של איסור חתונות ואיסור להיסתפר, יש לזה היתר??אם כן למה שלא נתחתן ביום החג הזה..מותר תזמורת! יום העצמאות,....היום שמעתי הרצאה..ואני יודעת שהשם נתן לנו את הארץ. אבל לא זאת הארץ המובטחת , לא חופשיים אנחנו. לא שמחים אנחנו. הקסאמים ממשיכים ליפול...ואנחנו אחרי יום כ``כ עצוב של חיילים שנהרגו חוגגים...על מה ולמה? הרי ארץ ישראל קימת יותר מ60 שנות הסבל האלה...על מה החגיגות והשימחה המזויפת הזאת?? זיקוקים חסרי מטרה על הקמת מדינה...שהולכת ומתדרדרת...מדינה יהודית קוראים לה... ואנחנו עוד לוקחים חלק בזה.. למה הזכרתי את הדתי לאומי? חסר חרדים? לא, אני לא נגדם בעיקר. אבל מפריעה לי העובדה שהם חיים בשיתוף מלא בחגיגות העצמאות. והם עצמם...חלק מאחי גוש קטיף.. ואנחנו בעצם שוכחים את בריאת העולם ``בראשית ברא..`` הבטחת ארץ ישראל ניתנה בתנאי שמירת קיום תורה ומצות מלאה!.וכמה שיותר השתדלות! ``ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו..וברצונו...נתנה להם...``. והלואי וניתחזק כולנו! נ.ב. לא כונתי לציבור הדתי לאומי החזק ...
 
בקשר לסמיכות

של יום הזיכרון והעצמאות.. את צודקת לחלוטין.. היום דיברתי עם אחת לא דתיה, ממשפחה שכולה.. היא אמרה לי שכשמגיע יום הזיכרון, שוב הגעגועים והצער עולים.. זה יום אבל בשבילם.. ואז פתאום, כאילו בכדי לרקוד על הדם.. מגיע יום העצמאות, ללא התחשבות ברגשות המשפחות השכולות.. ובקושי הם מסוגלים לסחוב זאת.. רק תביני, היכן אנו חיים..
 
מנסה להבין

ולצערי לא מבינה.. זה מאד עצוב לי ומשתתפת בכאבם ובכאב בן דודי ז``ל..ואח אימי ..
 
שלום לך . . .

הערת הערה מאד נכונה . . .אך הבעיה היא שלא אני ולא את נוכל לתת פיתרון לבעיה , הויכוח הזה הוא עתיק ושורשי , בודאי שהציבור הדתי לאומי הוא ציבור `מיקל` ומתיר לעצמו היתרים על שמאל ועל ימין , יש להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה . . .אפי` שזה ממש לא פשוט משום שלהחזיר אדם דתי לאומי זה פי מיליון יותר קשה מלהחזיר אדם חילוני , כי החילוני מודע לזה שהוא חילוני אך הדתי לאומי בטוח בצדקת דרכו , ובטוח שכך צריך להיראות יהודי . . .עכשיו לעצם הענין שאמרת שההערה שלך לא פונה לציבור החרדל``ים כביכול אז אני רוצה לומר לך שאפי` שהם הרבה יותר מקפידים וצדיקים כביכול אבל ברגע שאדם חולק על גדולי הדור אפי` בדבר קטן הוא נחשב אפיקורס ממש ואין בזה `הקלות` מה שזה זה לא דבר קטן אלא כל מהלך חייו יסודה בטעות גמורה . .ולא משנה מה גודל פאותיו או באיזה דביקות הוא מתפלל . . .גם `אחר` שהיה רבו של רבי מאיר והיה מקפיד על קלה כבחמורה רק שהיו לו גם דעות `זרות` . . .יצאה בת קול ואמרה `שובו בנים שובבים . . .חוץ מאחר` אז אל תחשבי שאם הוא מתנהג יותר בצדקות זה מכשיר אותו עם חותמת , אלא ברגע שדעתו מנוגדת לחכמי ישראל וגדולי הדור אין הבדל בינו לבין דתי לאומי עם טלויזיה בבית . כדי שתביני יותר את הענין אני ממליץ לך לקרוא את הספר של יואל אלחנן , `דת הציונות` .
 
זאת בדיוק הסיבה שיום הזכרון ויום העצמאות סמוכ

סמוכים, בשביל לחדד ולא לשכוח את הניגודיות ואת מה שמאפשר לנו לחגוג עצמאות. האבל נמהל בשמחה, והם לא מנותקים, הם קשורים בחבלי לידה וברמה רגשית והיסטורית. זה לא לרקוד על הדם, המושג לרקוד על הדם משמעותו אחרת בתכלית. לא כל מושג בשפה העברית משמעו כפשוטו... לרקוד על הדם זה משהו שנעשה בזדון, ומתוך לעג, אין כאן זדון וגם לא לעג. מה שכתבת כאן לא נכון והוא אפילו מעוות ומטעה. ולהשליך את זה על "רק תביני, היכן אנחנו חיים...", זה לקחת קוביה ולטעון שהיא טרפז רק כי היא שייכת למשפחה המרובעים.
 

jack ace

New member
סליחה

אדם שמת לו מישהו , אז ביום שאחרי פטירתו יעשה מסיבה? אולי את חושבת שהמניעים שלהם הגיוניים, אבל בעיני בני אדם זה חולני. ניסיון להראות שמוות זה כלום , מיד מעבירים להילוך אחר? זה מטורף.
 
א. נדמה לי שגם אני בן אדם

בת אדם ליתר דיוק, ובעיניי זה לא נראה חילוני, אלא חישוב מושכל ונכון של הקשר בין שני האירועים הללו, האבל על הנופלים והעצמאות. שמחה מהולה בעצב, ובעיקר יצירת קשר שריר ולא בר התרה בין שני הימים ומהותם זה בדיוק הרעיון העומד מאחורי סמיכות שני הימים הללו. ב. החיים הם קשים, אנשים שמתים בגלל מלחמות זה מטורף. ואכן זה מטורף וזה משקף את המציאות נאמנה בדיוק בגלל זה. המעבר בין עצב לשמחה עבור המשפחות השכולות הוא תמיד חד ומלאכותי, וגם את זה זה משקף. ג. זה לא ניסיון להראות שמוות זה כלום. אתה מפרש כרצונך וחושב שלזו היתה כוונת המשוררים, טעות בידיך. ד. יש לי חברה טובה מאוד, אחת הטובות שהיא אחות שכולה, והייתי אצלה ביום ד' בצהריים (למרות שביום ה' לא חגגתי), היא ניסתה לשכנע אותי לצאת איתה ועם חברים ביום ד' בערב מכיוון שאנחנו צריכים לחגוג את עצמאותנו שלשמה כל החללים קפחו את חיהם. הדעות חלוקות לכאן ולכאן, בד"כ יש דעות חלוקות בנושאים שונים. אין כאן נכון ולא נכון. על כל פתרון יהיו מקטרגים. אני דווקא חושבת שלעשות את החיבור הזה בזכות סמיכות האירועים זה נכון וחכם וכואב ומחזק את ההבנה של הקשר עבור אלו שלא שכלו את יקיריהם. ובדעה שלי מחזיקות גם משפחות שכולות, וודאי שלא כולן, וודאי שהמעבר הזה קשה וכואב לכולן. חלק מהמשפחות מחזיקות בדעתך... אף פעם ולעולם לא תהיה תמימות דעים. מה שבטוח הטיעון שלך שהסמיכות בין השניים מטרתה זדון ורוע לב, היא פשוט לא נכונה. ואין לי מושג מאיפה שאבת את הידע הזה.
 

jack ace

New member
מעניין,

אם היו עושים את זה עוד חודש זה היה מפריע למישהו? אלה שחוגגים (שנפטר להם מישהו) אחרי יום הזכרון פשוט הם אנשים קרים חסרי רגש ואכפתיות.. אני לא מבין, איך מישהו שבאמת אבל וכאוב עד עומקי נשמתו, יכול יום אחר כך לרקוד ולשמוח, אני מדבר רק על אלה שהולכים ונהנים מהארוע באמת מסיבת קיומו, סליחה זה לא יצור אנושי, פשוט לא אכפט לו ממי שמת. ודאי שבעיני היהדות זה אינו כן. יש מוסג של ירידה באבלות אבל ניתוק מוחלט ושמחה אח"כ? אונן אח"כ אבל בשבעה, אח"כ 30 אח"כ שנה אח"כ יורצייט. מספיק לרצות להדמות לגויים בית ישראל. בואו קצת נהיה בני אדם אנושיים. סליחה זאת לא דרך ישראל סבא, אולי דרך .... מודרניזציה כל שהיא, . אולי סיבה אחרת היא שבאמת אלה שחוגגים לא מחזיקים מהיום הזה באמת למשהו, אלה ליום הפטירה עצמו. ואם גם אחרי יום הפטירה, (למחמירים יום ההולדת של הנפטר גם) הם עושים חגיגה, אז שוב חוזרים למה שכבר כתבתי. כואב לי לשמוע שיש אנשים שחושבים ככה. איך זה יכול להיות? לא מאמין שיונקים ממקורות לא כשרים.
 
אני מצטערת, נואשתי מהסבר לך

אני מרגישה שאתה לא יורד לסוף דעתי או לא מבין את הדברים שכתבתי. אני גם חשה שיש בך יומרה רבה מאוד לטעון שהדרך בה אתה רואה את הדברים היא הדרך היחידה הנכונה. ובכלל, ההתייחסות שלך לחברה שלי שהיא אחות שכולה שחייה את השכול וההשלכות שלו על כל תחום בחייה רבות, לפסול את הדרך בה היא מתמודדת ושבה היא רואה את הדברים ולהגיד שלא כואב לה עד עמקי נשמתה? שלא אכפת ממי שמת??? אתה עושה לרגשות האחר בזאת עוול גדול, ובפרט לחברה שלי. ומה הקשר לגויים? זה מאוד קל להרים את הדגל ולחזקו לאדמה "כמנהג הגויים", אבל זה לא נכון בנוגע לכל דבר, ואי אפשר להתשתמש בזה לכל דבר שנראה לך נכון ולהסביר בזאת למה הוא לא כשר. ובעצם השורה התחתונה - זו ששוב חזרנו למה שאמרת- היא שאתה לא מסוגל לקבל את העובדה שמישהו אחר מרגיש וחושב אחרת בנוגע לסמיכות של שני הימים האלה.
 

jack ace

New member
יש דברים שאפשר להבין, אבל אני

מדבר מהלב, אי אפשר ככה. זה פשוט לא יתכן. וחוץ מזה את לקחת ברצינות מה שאמרתי? וגם זה לא נתפס השכל , אלא מה שאמרתי , זה מחשבה שהעולם החילוני החדיר לתוך ראשינו בלי משים, על שהפך להגיון. יש מוסגים של לא להתיאש ולדעת שהגאולה קרובה, אבל הכאב במקרים כאלה אי אפשר לדחוף אותו , ולשמוח מיד. זה מחליש את ערך המיתה בעולם. וזה אינו שייך אלינו. תשאלי רבנים גדולים על זה, ונשמח לדעת מה יאמרו.
 
שלום לכם . . .

מה שהוא טען לך זאת טענת אמת גמורה . . .רק הבעיה שאין לך תשובה ממשית אז את מנסה להביא את חברתך כטיעון שהיא כביכול איבדה אח ושמחה יום לאחר מכן . . .תגידי לי אם ערבי יאמר לך שהוא שמח יום אחרי שהרג יהודי זה יהיה ריאלי בעיניך ? לא ולא ! ואת יודעת למה ? כי בעיניך הוא לא שפוי ורוצח נאלח . . .אך משהו שהתרגלת איליו שנה אחרי שנה שזה מנהג של גוים ומוטעה ביסודו לחלוטין בזה תמצאי את כל ההצדקות האפשריות אפי` אם הם הזויות . ותקראי את הספר `דת הציונות` של יואל אלחנן כדי להבין יותר את הרקע לדברים שרשמתי .
 
לקח לי זמן לענות כי היה לי היום מבחן

הטענה הזו שהחברה שלי היא דוגמה יחידה, ושלכם האמת היחידה והנכונה, היא מעט הוזה. לא לכם האמת עם כל הכבוד. הטענה שבכוונה קישרו בין יום הזכרון ליום העצמאות בשביל להכאיב ולהמעיט בערך הנופלים זו טענה מטופשת. זה אינטרס של מוסד המדינה לקשור בין שני הימים האלה בשביל להטמיע באנשים רגשות של לאומיות והקרבה, וליצור את הקשר המאוד ברור שאנחנו כאן כמדינה בזכות ולא בחסד, בזכות דם שהוקרב. שהקשר בין הדם לבין קיום המדינה הוא לא שרירותי. ושהאבל מהול בעצב, ויותר מכך שהחיים של אלו שנשארים מאחור ממשיכים. כואבים, עצובים אבל חיים. קישור שמדבר מעט על ההיסטוריה של הקשר יום הזיכרון ויום העצמאות. אגב יש לי חברה שאבא שלה אמר לה שפעם היתה גם צפירה בערב לציון סיום יום הזיכרון אבל היא בוטלה בשנות ה-70 נדמה לי בגלל שזה היה מעבר חד מידי ליותר מידי אנשים. אתה טוען שהמדינה הרגה בזדון את חי יליה וגם חוגגת על הדם שלהם? אתה קולט עד כמה הזויים הדברים שלך? ואני מוצאת את כל ההצדקות האפשריות? אתה מודע עד כמה דבריך הזויים ומופרכים? בחי'י.
 

jack ace

New member
ד"א תעברי על

ההיסטוריה היהודית החילונית, לגבי " מה שבטוח הטיעון שלך שהסמיכות בין השניים מטרתה זדון ורוע לב, היא פשוט לא נכונה. ואין לי מושג מאיפה שאבת את הידע הזה." כולל הספר החילוני שפורסם בסרט של "שופר" על הרצל ותביני לבד. וגם "שרופי הכיבשנים מאשימים" יש לי פה אם את רוצה. וגם המעשה שהיה כשהם עזרו ליהודים בשואה היתה הוראה מפורשת לא לקחת זקנים רק נערים , ואז בקום המדינה הם שרו שיר של מסירות נפש "לרך ולזקן אנו פה חומת מגן" (- אני אוהב את השיר) בטח מגן , אתם נהזקנים בגללינו שרפים שמה .
 

jack ace

New member
עוד דבר

אני כשנפלתי קצת הרבה למדתי את העולם החילוני כאחד משלהם ומאמין לכל מה שהם אומרים. והאמנתי, היום בשובי מדרכי הלא כל כך כשרה, כבר למדתי את האמת הכואבת.
 
למה לא התכונת לדתי לאומי החזק??

הם גם חוגגים את עצמאות המדינה,הם גם משרתים אותה וגם אומרים הלל. אז ככה,הזרם הדתי לאומי כ``כ רחב שזה לא לענין להכליל אותו.יש את הזרם האותנטי שהם הדתיים לאומים החזקים.הם האמת והשאר סיפור אחר לדוג` המזרחי כולל בתוכו חובשי כיפה סרוגה שאין להם קשר לדתי לאומי(כאלה שהתחזקו קצת,שמו כיפה אבל לא שחורה כי הם לא דוסים..)ואנחנו מכלילים את כולם יחד.זהו שזה לא נכון. ולגבי המדינה- את חושבת שמצב היהודים היה טוב יותר בגולה??הוא היה פי כמה גרוע. לסבא שלך היתה בחירה כשקמה המדינה אם לעלות לכאן או לא והוא בחר לעלות.על זה חוגגים..
 

jack ace

New member
יום שבו בורא

עולם חייך לנו, אבל השם ירחם למה בעומר? עם חופשי? איפה? בפלאסטין? איפה? הכל חרתה. יותר טוב מהגלות נכון, אבל טובחים בנו יומם ולילה, ובקרוב גם על ירושליים. (אני משם)
 
למה קוראים עם חופשי?

האם אין זה ברור שאנו בגולה?שעשיו שונא ליעקב וגם שגלות ישמעל היא הגלות הקשה ביותר?אני לא חושבת שהמדד להצלחת המדינה הוא השלום מסביבנו.הרי מהרגע הראשון שהכרזנו על עצמאות הכרזנו גם על מלחמה עם הפלסטינאים ובכל זאת רק האדמו``ר מסאטמר היה היחיד שהתנגד למדינה.כל הרבנים שמחו ובהזדמנות העלה את לשונם המדויק.אחרי 60 שנה של חופש,נולדנו במדינה שאנו לא מעריכים,שכחנו איך זה היה להיוולד בארופה המנוכרת ובין הגויים. חברה זה שהמושלים לא שומרים תומ``צ לא שולל את זה שמצבנו טוב יותר מאי פעם ואם תרצו תוכלו לעבור על ההסטוריה
 
המשך

ולגלות שזו התקופה שאיפשרה התקדמות רוחנית עצומה לעם הזה. ובהזדמנות זו-גם רע לבוחרים ברע. אז מדוע אנו מסתכלים רק על הרע? איך עולם הישיבות היה פורח אם לא היה לנו כאן מדינה? אני בספק אם הוא היה מתפתח כמו היום ויש הרבה נקודות נוספות להעלות. לסיכום- התועלת הרוחנית שהביאה בשורת המדינה גדולה וכבדת משקל.מדוע מגמדים את הטוב ומבטלים אותו ואילו את הרע מקצינים??
 
למעלה