מעניין מה שאת אומרת
ואשמח להברה קטנה מה זה נקרא "בחור שלא ויתר על האופציה להיות תלמיד חכם גם אם הוא לא לומד כרגע" אז מה כן הבחור עושה????? מדוע עצם ההחלטה לעבוד מוריד אותו בדרגה?? אשמח להסבר מועיל. אני גרה באיזור שכולם פה זוגות צעירים פלוס ילד או שניים ורוב הבחורים פה היו בחורים מצויינים בשידוכים, משפחות טובות,למדניים .. בקיצר כל המעלות הטובות שאומרים על בחור בשידוכים. רבים מהם די שורפים את הזמן בכולל. יש כאלו שמנסים לחפש את עצמם בכל מיני עובודת מזדמנות ומחפשים כל מיני חלונות הזדמנות לעסוק בכל מיני דברים, אין מה לעשות. לתפעל בית צריך כסף וכסף לא גדל על העצים וקצת קשה לנהל בית עם משכנתא פלוס ילידם מ2000 שח שהוא מקבל בכולל. לא שחלילה אני מורידה בערך הלומדים הרציני באמת, אבל באמת, אבל לצערינו הם יחידים. לו תבואי ערב אחד לישיבה קצת יזעזע אותך לראות מה עושים הלמדניים המובהקים, קצת אחרת ממה שאת מדמיינת לעצמך. ולכן אני חושבת שבחור שיצא לעבוד ועדיין קובע עיתים לתורה באופן רציני ועיקבי, אם הוא עדיין שומר על המנטליות החרדית שלו ולא מתפרחח ולא עושה שטויות- הוא פשוט בוגר יותר ואיכותי מבחור ישיבה שלא לומד רציני אבל נשאר בישיבה כי - "מה אני אלך לעבוד" איזה עול יש לו על הראש? כלום! הוא עושה מה בא לו, קם מתי בא לו, אוכל, יוצא , מטייל וכל זה בלי למסור דוח לאף אחד.והרבה פעמים (אני כמובן לא מכלילה) קשה להם יותר להסתגל לנישואין שפתאום יש עול מסויים, מה שהוא לא הכיר עד עכשיו. אבל אם כמובן את חושבת ככה- בהצלחה לך ורק סיעתא דישמיא בהכל