למה תמיד....

[יוני 17 היחיד]

למה תמיד....

למה תמיד כשהחברים צריכים אותי..אני יודע לבוא ולתת כתף..וכשאני צריך אותם רק חרא אני מקבל...למה?.... למה כשכולם בחושך ואני מוציא אותם לאור אני ניכנס לחושך משלי ואף אחד לא מוציא אותי לאור... למה תמיד אני כמו המשיח הגואל לצרות של חבריי...והם בשבילי רק השטן שמזיק?... למה אני יודע לעזור לאחרים...ואחרים לא יודעים לעזור לי?....למהההההההה?.... למה לעצמי אני לא עוזר?.... מה הפאק בעולם הזה......?..... למה אני לא יכול לקבל את אותו יחס שאני נותן לאחרים?.... אני אדם טוב (בלי להישתחצן).....אני רק עוזר כל הזמן...ותומך...ונדיב...ואני שם כשצריכים אותי.... אבל אף אחד לא בשבילי כשאני צריך אותם..... יש לי כבר כ"כ הרבה ספקות על כל החברים שלי.....אני קבור עם עצמי... בסוף יוצא שאני החבר הכי טוב של עצמי.....

 

[אילי לנצח]

קןדם כל..

כולנו החברים הכי טובים של עצמינו.. עם האנשים שאתה מחשיב לחברים ואם האנשים שאתה שם בישבילם כל הזמן, לא שם בישבילך אולי הם לא כאלה חברים ואולי אתה צריך לחפש חברים אחרים..אנשים שבאמת יהיו שם בישבילך... מה שחשוב שתבין זה שלא משנה כמה חברים שלך לא שם בישבילך..אתה תמיד צריך לעשות בישביל עצמך..לעזור לעצמך-גם ברגעים שהם שם בישבילך ובמיוחד ברגעים שהם לא שם.. בהצלחה בהמשך!

 

[יוני 17 היחיד]

תודה..

 

[probably]

טעות בידיך.

להגיד כי "כולנו החברים הכי טובים של עצמנו", זאת אמרה שגויה. אני גורס כי היא שגויה מפני שאם היית חושבת שתי שניות לפני שהיית כותבת, היית מגיעה לכמה מקרים שזה ממש לא נכון. שאנשים מזיקים לעצמם, שאנשים לוקחים החלטות שמזיקות להם, פוגעים, ועוד הרבה דברים עגומים ולא ממש "במקום". גם אם באותו הרגע הם מרגישים שזה הכי טוב להם. החבר הכי טוב שלנו, בדר"כ עוזר לנו גם ע"פ ראייה יחסית, אובייקטיבית של המצב, מה שאנחנו עצמנו לא יכולים לעשות. עם כל השאר אני מסכים כמעט לגמרי.

 

[אילי לנצח]

אמממ

אני מסכימה עם מה שאמרת אבל זה תלוי איך מסתכלים על זה. כשכתבתי את זה לא חשבתי על המקרים האלה.. חשבתי יותר בכיוון של-אני היחידה שמכירה הכי טוב את עצמי.ואני יודעת מה עושה לי טוב ומה עושה לי רע.. ולכן אני יכולה לשרת את עצמי הכי טוב.. בקשר למקרים החריגים אני מסכימה..

 

[לחייך תמיד]

אין חוק או כלל קבוע בקשר לזה,

אבל מה לעשות, מה שתיארת עכשיו קורה להרבה אנשים.. מה שהכי חשוב, זה שלא תיתן לדברים כאלה לגרום לך לומר "זהו, מעכשיו אני מניאק", כי זה הכי קל, תהיה גבר ותישאר אחלה כמו שאתה ואל תשתנה בשביל אף אחד. מי ששופט אותך באמת זה ההוא מלמעלה ולא אף אחד מפה למטה, אז היה רגוע.. שבת שלום

 

[tuphr88]

משהו שרציתי להגיד לך.

אני לא כל כך מכיר אותך אבל אם אתה רוצה אתה יכול לסמוך עלי.

 

[לחייך תמיד]

אתה בטוח ששירשרת נכון ?

 

[resputin]

אחי לימד אותי משפט אחד:

"אם יש ספק - אין ספק." עוד לפיו, חוקרים בתחום הסוציולוגיה גילו כי אדם מחליף את רוב, אם לא כל, המעגל החברתי שלו כמעט כל חמש שנים. אם החברים שלך לא נמצאים שם בשבילך, קרי הם לא ממש חברים. אני אומר תשקיע פחות במי שאתה משקיע ולא מקבל פידבק, כשהם יבינו שאין להם יותר כתף לבכות עליה רק כשנוח להם, הם ילכו למצוא "פראייר" אחר. אתה, לעומת זאת, תשאר עם כמות יחסית מצומצמת של אנשים שיודעים לתת פידבק ואולי אפילו תכיר אנשים אחרים, שאכפת להם יותר מאשר הם עצמם.

 

[probably]

אני מתקשה קלות להגיב, אך,

החיים הם עניין מסובך מורכב וסוריאליסטי לפעמים. זה נראה לך כ"כ ברור, שאם אתה נותן לחבריך עזרה---> הם גם צריכים להחזיר. המציאות הכואבת, היא שלא תמיד יש לך חברים מספיק טובים בשביל שיעשו את זה. לפעמים אתה צריך לדרוש את זה, עד שזה יגיע, ועד שזה יהפוך להיות טבעי בשבילהם לעזור לך. וזה כבר קרה לי בעבר, אני לא ממציא. למעשה, החברת נפש הכי טובה שלי, ששמה הוא ניצן, איתה עברתי את התהליך הזה. למעשה העברתי אותה. ונכון, עברו עלינו 1נה וחצי לא פשוטות עם עליות וירידות. והיום, במקרה, כי היינו יחד, היא אמר הלי "אני אוהבת אותך", "אני מוכנה לעשות בשבילך הכל" ו "אתה הבנאדם הכי טוב ששינה אותי הכי לטובה בחיים". it might worth all your work. מצב אחר: אם אינך ררוצה/אין לך כח/מפחד מלעשות וליזום ולעבור תהליך קשה, כי עליי עברו שנה וחצי מאד קשות והתמודדתי עם דברים מאד קשים שאין בכלל לתאר עם הילדה הזאת, יש לך שתי בררות טבעיות: *להשאר עם החברים "המאד טובים שלך", ולא! הם לא מספיק טובים אם הם לא מושיטים יד בעת צרה. * להחליף מעגל חברתי באופן נוקב ולהשאר עם המעט שחשובים לך מאד. בכל אופן, מקווה שעזרתי, ינאי. ושיהיה לך יום מקסים.