lake, חמודה.. אל תהיי כל כך פסימית..
טוב, אז בואי נסביר לך קצת: למה לחיות? -למה? בגלל שאנחנו כאן וזה המצב. את יודעת איך כתוב במשנה במסכת אבות? כתוב "על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון".. זאת אומרת אנחנו נולדים בעל כורחינו בלי שאף אחד ישאל אותנו אם זה נחמד או מתאים לנו, וגם בסוף אנחנו מתים בעל-כורחינו. אף אחד לא מתייעץ איתנו מתי "לקחת אותנו". בנאדם פתאום "הולך" ונגמר הסיפור, בלי הרבה שאלות . ועל כורחינו אנחנו בסוף נותנים דין וחשבון לאלוהים. אחרי מאה ועשרים.. (או כמו שאת רוצה, אחרי 18. כמו אצלך.. -ככה כתוב הגיל בכרטיס שלך, אם זה נכון).. תשמעי, החיים זה לא דבר בהכרח סבבה ונחמד. כמו שיש משפט שאומר "החיים זה לא קייטנה". את בטוח מכירה את זה, נכון?.. זה החיים. נולדנו וכעת אנחנו צריכים לחיות. זה מה יש ועם זה צריך להתמודד כמו שאומרים. אני פעם שמעתי מישהו שאמר : אם החיים נותנים לך לימון -אז תעשה ממנו לימונדה. את יודעת מה? זאת אחלה עצה!! אני כה עושה. למה לסבול? אני לא אומרת שרע לי בחיים, אבל אני אומרת שאם כבר החיים "מגישים לימון" לבנאדם אז למה לו לסבול אם אפשר לנסות לשפר את המצב? "לעשות לימונדה" מה שנקרא.. את שואלת בשביל מה לחיות מותק, את כבר יוצאת מתוך נקודת הנחה שהחיים לא יפים ואין בשביל מה להישאר כאן. אוקיי, נגיד עכשיו שהחיים לא יפים. שיא הכיעור. מי אמר לך שהלאה זה גם מה שיהיה? את כעת נמצאת בהווה, לא בעתיד. ומה יהיה בעתיד את לא יכולה לדעת. גם אני לא יכולה לדעת (ועוד אני ממש מכשפה במיסטיקה וכל זה.. ) הלוואי שהייתי יודעת, הייתי עושה ים של כסף מלהגיד לאנשים עתידות.. וז הדבר היפה גם בעתיד, שהוא כמו חידה. כמו סוד.. אנחנו חיים ולא יודעים פתאום איזה דברים יפים יקרו לנו.. תאמיני לי, גם לי בחיים היו מצבים מה זה חרא שהייתי מתפללת לאלוהים שיעשה טובה ויקח אותי. ועוד אחר כך הייתי מתבעסת שהוא לא לקח אותי כי הבנתי שהוא כנראה לא צריך אותי.. עוד בעסה על הבעסה שכבר הייתה לי.. אני יודעת מה את עוברת. זה מבעס. אני לא אומרת שלא.. והנה את שואלת אחר כך בהמשך השירשור הזה אם יש מצב להשיג איזה זריקת הרדמה.. נו, באמת!!.. אוקיי, ונגיד שעכשיו הייתה לך זריקת הרדמה, את באמת היית מזריקה את זה לעצמך? תחשבי ממש ממש חזק ותעני את התשובה לעצמך. את יודעת מה? אפילו לא ככה, נגיד שעכשיו את היית כאן על ידי ולי הייתה זריקת הרדמה ואני הייתי "מתנדבת" להזריק לך אותה, את רוצה להגיד לי שאת היית עכשיו ככה שוכבת לך בנחת וסבבה ומפשילה את השרוול ומחכה להרגיש את המחט?.. וואי וואי וואי!!.. תאמיני לי איך שהיית רואה את המחט את היית בורחת עד לקצה השני של העיר!! להגיד זה קל, אבל לעשות זה כבר דבר אחר, תאמיני לי. ומה יהיה אחרי שנגיד היית מתה? את יודעת איך בנאדם שמתאבד נראה? ראית פעם? וואי וואי!! אלוהים ישמור.. איזה דבר זה.. כל החורים שבגוף נפתחים וכל מה שיש בגוף יוצא החוצה.. (אני לא רוצה להגעיל, אבל אני חייבת לפרט לך: פשוט מאוד מהפה יוצא רוק ומהאף נזלת, והבנאדם מתמלא פיפי וקקי, כי גם זה מקומות שנפתחים. ) זה מראה הכי נורא שאף בנאדם לא היה חולם שיראו אותו ככה. מה את חושבת?! את לא שוכבת שם כמו סינדרלה עם איפור. זה הדבר הכי נורא שהיית מאחלת לשונאים שלך שיראו אותם בכזאת סצינה!!.. ומה אחר כך? מי שמתאבד אסור לקבור אותו בבית הקברות כרגיל. יש בחוץ מקום שנקרא "מחוץ לגדר". כן.. שם קוברים את כל מי שאסור לו להיקבר בבית הקברות כמו כל בנאדם נורמלי. נו? את רוצה שאחרי 120 יקברו אותך כמו כלב באיזה מקום לא כמו כולם?? ומה את חושבת, זה נחמד לבני משפחה ללכת שם לבקר את הבנאדם שהתאבד? זאת הרגשה הכי חרא שיכולה להיות!! כן.. ואחרי זה.. כשהבנאדם שהתאבד עומד למשפט לפני אלוהים: מה את חושבת, הוא עושה לו פוצי-מוצי ומרחם עליו ומכניס אותו לגן עדן? או שאולי את חושבת שאיזה מלאך חמוד בא ומרים אותו על הידיים ומושיב אותו באיזה כורסא יפה בגן עדן? .. לא ולא!! ממש לא!! הבנאדם הזה מקבל עונש הכי חמור מאלוהים! הוא אפילו לא נכנס לגהינום איפה שבן-לאדן נמצא. אפילו לא לשם מכניסים אותו! הוא הולך למקום שמטרטרים אותו מקצה אחד של העולם לקצה השני. ככה כמו בטניס שזורקים את הכדור מאחד לשני? אז ככה יש מלאכים רעים שזורקים אותו מצד אחד של העולם לצד השני כמו כדור טניס.. ואחרי שגמרו לזרוק אותו (זה לוקח יותר משנה, אני מבינה בדברים האילה כפרה..) מצד לצד וכשהנשמה כבר נראית כמו סמרטוט מרוב טילטולים -אז מה את חושבת קורה?.. לא, לא מכניסים אותו לגן עדן. ממש לא.. תאמיני או לא אבל מיליון אחוז מורידים אותו שוב לעולם הזה. הוא פשוט שוב נולד באיזה מקום לאיזה אנשים חביבים.. לכי תדעי למי ואיפה.. את רוצה ככה? אם נגיד היית מתאבדת, בכל מצב מחזירים אותך אחר כך לכאן. ועוד לכי תדעי באיזה מקום. וואי וואי וואי, אללה יוסתור.. אולי פתאום תיוולדי לאיזה טאליבן באפגניסטן?.. סליחה?! -כן, כן.. אף אחד לא מבטיח לך שתרדי כאן בישראל. את יורדת לעולם הזה. אלוהים מחליט לאן. (אמרתי לך שאנחנו נולדים בעל כורחינו. זאת הכוונה מאמי שלי..) איי, אימא'לה! ואם פתאום תיוולדי באיראן ותצטרכי לכסות את הפנים ואת הידיים עם כפפות שלא יראו לך שום חלק בגוף? -איכס!! או נגיד תיוולדי בסין לאיזה משפחה ענייה שעובדים בשדות של המלח. מייצרים מלח. כן, יש כאילה. כל היום עובדים בשביל חצי דולר. ככה תצטרכי לדרוך עם רגליים יחפות על המלח כל יום 10 שעות והרגליים כבר יישרפו לך מהמליחות. רוצה? וואלה.. את מבינה? נשמה מתוקה, תאמיני לי ככה או ככה המצב לא משהו.. בגלל זה אני חושבת שאת צריכה לנצל את ההזדמנות שלך כאן שנולדת בארץ נורמלית לאנשים נורמלים וכל הבעייה היא שיש לך כמה בעיות בחיים האילה. לכולם יש. תחשבי מה היה אם היו לך את אותן בעיות אבל בנוסף לזה הייתץ עכשיו חיה בטורה-בורה (באפגניסטן) ולובשת בורקה כזאת שמכסה מכף רגל עד ראש.. הא?.. לא יותר טוב המצב של עכשיו? -זה מה שאני אומרת לך. החיים נתנו לנו לימון -אנחנו צריכים להכין ממנו לימונדה. תאמיני לי אם תראי איזה צרות ובלגאנים יש לאנשים אחרים את תשמחי שהחיים שלך אשכרה תותים על ידם. תאמיני לי, אני יודעת מה אני אומרת.. תשמעי, גם לגבי זה שאת לא לוקחת הכל כמובן מאליו ולא הולכת אחרי כולם כמו עדר, זה דבר מצויין! גם אני ככה!! מי אמר שצריך ללכת אחרי כולםֱ? למה נראה לך שאני מקבלת את הכל כברור ומובן והולכת אחרי העדר? -על הז** שלי העדר והרועה של העדר גם. אני לא חושבת שזאת בעייה. להיפך, את לדעתי בנאדם מיוחד ומדהים (כמוני.. חה..חה..חה.. -אני רצינית. נשבעת לך!) הלוואי וכולם היו ככה. אני יודעת שהבעייה הזאת קיימת. לצערי אנחנו חיים בתוך עדר די משעמם. זה לא דבר חדש. ואת אומרת שכשתמצאי סיבה טובה לחיות עבורה אז את תרצי לחיות.. תאמיני לי, עדיף לנו לחיות כאן ועכשיו מאשר מה שתיארתי לך. את לא צריכה סיבה טובה, את צריכה לברוח ממציאות זוועתית שבטוח תקרה לך אם תתאבדי. הסברתי לך, אני עובדת עם הדברים האילה. אני חיה את העולם של הרוחות 24 שעות ביום מאמי!!.. וזה שהעתיד לוטה בערפל.. נו, ברור.. זה חלק מהיופי שבעניין. בשביל זה הוא עתיד ולא הווה. תתארי לך איזה בעסה זאת הייתה אם הוא לא היה לוטה בערפל? אשכרה בעסה.. נגיד שהיית עכשיו רואה ככה כמו שביל של כל מה שצריך להיות לך.. איזה חבר יהיה לך ואם תריבו, ועל מה ואם בסוף תיפרדו או שתישארו יחד לתמיד.. ומתי תתחתני וכמה ילדים יהיו לך.. ואיך יקראו להם, ואיפה תגורי, ולאיזה בית-ספר הם ילכו.. הכל הכל הכל!! לא בעסה?.. תאמיני לי זה ברכה משמיים שהעתיד "לוטה בערפל". אני לא הייתי רוצה לדעת את הכל מראש. זה מוציא את כל הכיף. שבת שלום חמודה!!.....................
