למה יש הרים ?

[lmatan1]

מר KK הנכבד אני לא חייב לך שום ידע

פרדוקס זה התקשורת בינינו ואקסיומה זה כל מה שיש בתוכנת הלוגיקה שלך ואין שום קשר בינה ובן האמת האידיאלים שבחרת מדעתך היו איכות הסביבה מוסר,וחיי אנוש, אלה הם דברים שאתה מוכן להלחם עליהם שהם מקודשים בעינך שאתה מוכן למסןר את נפשך עליהם. אמת היא השם השני של אלוהים והאקסיומה של התאוריה שאתה מחזיק בה בכלל לא מתקרבת לאמת אדם נלחם עבור עצם הלחימה ללא הבנת המטרה אינו יותר מאשר ברברי למה התכוונת ברברי במה אתה יותר מוצלח מאחד שהוא ברברי

 

[kk221]

מה זה ברברי אתה יודע?

תפתח מילון, תקרא את פירוש המילה ברברי ותבין. אגב, לא במקרה המילה ברברי ולברבר דומות. מה שאתה עושה בבירבוריך זה ברבריות. קראתי עכשיו בהודעה אחרת שלך שאתה לא יודע אנגלית. אם כך למה אתה משתמש בכל כך הרבה מילים לועזיות שאתה לא מבין? אתה מתייחס לאקסיומה של התיאוריה שאני מחזיק בה - מה היא אותה אקסיומה? אשמח שתאיר את עיני. מכיוון שברור לי שלא אקבל ממל תשובה עינינית, ראה זאת כסוף הדיון מבחינתי. תודה ושלום, למה באת הלום?

 

[ל נ צ ח]

"תוודא" אביך החכם ממך אמר,ואתה לא.

נוח לך להאשים אותי באיומים מה שלא נכון. אני מציג האמת. האמת היא החוק כל חוקות-שמים ממנה. האמת לצערי כוללת בה את הגיהינום בעולם-המתים אני מציג את האמת ללא הכזב שנוח לך ולאנשי הכזב להיאחז בו. האמת מורה לי להזהיר וחלילה לא לאיים מי שמאיים זה מי שמאחל רע, חלילה לא אני מאחל רע לאיש, מי שמאיים הם המאחלים רע מליבם כי הם פוחדים הם החלשים המאויימים מהאמת שבאמת שמאיימת גם עליי החזק ולא רק עליהם. גבר מתמודד איתה ולא נגדה כבת-יענה התומנת ראשה בחול. וזכור!!! על תנפנף בעובדות כוזבות תוודא קודם שהם האידאלים שלך נכונים. נ.ב: מראשית דרכי בפורומים הבהרתי שאיני מאיים אלא מתריע:

* סייברדין: אולי עכשיו תבין סיבת התראתי אליכם ! * 20/10/1999 8:49 לנצח ----------------------- *ספר יחזקאל פרק לג * (ז) ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני: (ח) באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש: (ט) ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת: - * - * - * - * - * - * - * - * - הבנת ? - כדי להציל נפשי סייברדין, כן ידידי: "כדי להציל נפשי" ואותכם! __________________ ל נ צ ח __________________

 

[kk221]

מה ההבדל בין התראה לאיום?

ההבדל הוא סמנטי, ואתה משתמש בדמגוגיה. אם יש הבדל בין השניים, אנא הסבר אותו. אגב, אבא שלי הוא באמת אדם חכם, אז אני אפנק אותך בעוד ציטוט: "כשאתה מדבר עם אדיוט, תוודא שהוא לא עושה את אותו הדבר"

 

[ל נ צ ח]

תשאל את אבא,חכם מייד מבחין בהבדל.

ואתה מה שטוב יודע זה להקטין אותך עוד יותר כאשר אתה בוחר להקטין אותי לסלף את האמת שממני זה מה שאתה טוב טוב יודע כמו לכנות אותי והאמת שממני בשמות שנראים לך בעיניך, שמות כוזבים כי מאיש כזבים ומרמה נאמרו. שאלתך שבשורת הנושא מעידה שאינך קולט לנקרא. לטובתך ילד, למד להבין מהנקרא שכתבתי ויפה הבהרתי לך עוד בתגובתי הקודמת לזו. הנה כאן הציטוט: ""מי שמאיים זה מי שמאחל רע, חלילה לא אני מאחל רע לאיש, מי שמאיים הם המאחלים רע מליבם כי הם פוחדים הם החלשים המאויימים מהאמת שבאמת שמאיימת גם עליי החזק ולא רק עליהם."""

 

[kk221]

אתה טועה, כמובן

אתה אומר שמי שמאיים הוא זה שמאחל רע לאיש, וזה פשוט לא נכון. האם הורה שמאיים על בנו בעונש מאחל לא רע? בוודאי שלא. אין צורך בכוונה רעה על מנת לאיים. רק בחוסר הבנה של מניעי האדם. האם עכשיו ברורה לך טעותך? קח טיפ לחיים - תמיד עדיף להסביר מאשר לאיים.

 

[kk221]

ועוד טעות

אתה אומר שחכם מיד מבחין בהבדל, אבל גם הטיפש חושב שהוא מבחין בהבדל, אז איך החכם ידע שהוא באמת מבחין בהבדל, והטיפש ידע שלא?

 

[ל נ צ ח]

כאשר תהיה חכם תבין. ../images/Emo140.gif

 

[ל נ צ ח]

יש הורה מזהיר ויש הורה שמאיים

ויש הורה שמאיים ברצח. בטח אתה לא כל כך טיפש כמו שאתה מציג את עצמך שאינך מבין הגבול בין איום להזהרה. לא כך ????

 

[kk221]

פעם נוספת, אבל יותר לאט

הורה שאומר לבנו שאם הוא לא יסדר את החדר אז הוא יענש בעונש כזה וכזה, מזהיר או מאיים? מה ההבדל בין איום לאזהרה? האם אתה עדיין דבק בעמדתך שאיום חייב לכלול בתוכו את הרצון לגרום רע למאוים?

 

[ל נ צ ח]

תבין לנקרא!!!הבהרתי לך ואתה לא קולט

בטח אתה לא כל כך טיפש כמו שאתה מציג את עצמך שאינך מבין הגבול בין איום להזהרה. לא כך ????

 

[kk221]

אני שואל ברצינות

מה ההגדרה שלך לגבול בין איום לאזהרה? למה אתה לא עונה על השאלה?

 

[ל נ צ ח]

קרא מתחת לזו את שהשבתי לך. ../images/Emo13.gif

 

[kk221]

כלומר

אתה טוען שאיום חייב להכיל בתוכו רצון שדבר רע יקרה למאוים? כי אם זו כוונתך, אז אשמח לדעת מהיכן הבאת הגדרה זו.

 

[ל נ צ ח]

שוב,

בטח אתה לא כל כך טיפש כמו שאתה מציג את עצמך שאינך מבין הגבול בין איום להזהרה. לא כך ????

 

[kk221]

אני דווקא כן

אני מאד טיפש, ואני צריך שתסביר לי את הגבול בין איום לאזהרה. נראה לי שאתה מנסה להתחמק ממתן תשובה - בכל הרצינות - מה ההבדל לדעתך בין איום לאזהרה?

 

[ל נ צ ח]

ובכדי שתבין:איום זה הרצון שמאחל רע

ולהזהיר זה הרצון שלא מאחל הרע אלא מתריע מפניו. כפיש? אב הגוער בבנו שאותו הוא אוהב זה לא איום כי הוא לא מאחל את הרע לבנו. למרות שבאותו הרגע לבנו זה נשמע איום, אך זו הזהרה מאהבה וכך בכדי שהאב בנפשו אוהב את בנו. כפיש? אב שמאחל הרע לבנו זה אב רע כי רצונו האמיתי הוא שבנו יפגע או יהרג. כפיש? - חייב אני לספר לך שאבא שלי ז"ל היה הטוב-באדם, בפניו ראו את טוב-ליבו אב טוב כל כך טוב רחמן ואוהב, כל כך אוהב, ואותי הוא אהב מעל הכל. לאחר שכל משפחתו כולל שלושת בניו רופאים נספו בשואה, הוא עלה בספינת מעפילים לארץ וכאן הכיר את אמא שלי ז"ל התחתן איתה ואני נולדתי בן יחיד להוריי היקרים. היום אני רואה אותם כמלאכים טובים מהשמים אותם שלך לי אלוהים. הם היו הכל בשבילי. אבא שלי ממוצא פולני והיה לו נוהג לברך הרבה וגם לקלל וכך בעיקר למי שגרם לו רע בזדון. אני מרוב אהבתי כלפיו גם יצא שהרגזתי אותו ואז קרה שגם אותי לפעמים הוא קילל. בשנותייו האחרונות איתי יום אחד אמרתי לו ישר בפנים, אבא, אתה מקלל את הבן שלך? למה???? למה אתה רוצה שאני אמות????,למה????? למה??????? מעולם לא ראיתי את אבי לבכות, לפתע רואה אני דמעה זולגת מעיניו, הוא מסתכל עליי באהבת אין-קץ, אהבה כה גדולה שאין המילים בכדי לתער אותה, ומשיב: בני היקר, כאשר אני אותך מקלל האמת שאני אותך מברך. נישקתי אותו הוא אותי ובכינו כמו שתי ילדים קטנים, מייד הבנתי שלשונו רק עבדה עליי כי תוך-כדי בפנימיותו ברך הוא אותי. ותמיד כך היה, בליבו שלו בכל מצב של כעס כלפיי, תמיד תמיד אותי הוא ברך. ולסיום אומר לך ידידי, אמת שדבריי גם חריפים הם, חכם יבין שזאת לטובה. זה בא מאהבה, כאב אוהב גם גוער אני בך כבבניי השובבים. אמר החכם באדם: * קהלת ז * (ה) טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים:

 

[kk221]

הבנתי!

אתה טוען שבאיום חייב להתקיים הרצון לאחל רע. עכשיו, מר לנצח בן יהודה, תראה לי בבקשה מאיפה הבאת את ההגדרה הזאת של איום? האם סתם נראה לך שזאת ההגדרה, או שבאמת זאת ההגדרה של המילה? מעבר לכך, אין אדם שיודע לראות מה נמצא בתוך כוונותיו של אדם אחר, ולכן שני אנשים יכולים לומר בדיוק את אותו המשפט, רק שאחד יגיד זאת כאזהרה ואחד כאיום. אז איך הצד השני ידע אם מאיימים עליו או שמזהירים אותו? ואיך אני אדע שכשאתה מאיים באש הגיהנום בעצם אתה רק מזהיר מתוך טוב ליבך האינסופי, ולא מאיים מתוך רוע ליבך המבעבע? ואם אין דרך להבדיל בין השניים, אז בעצם אין משמעות להבדל בינהם, לא כך?

 

[ל נ צ ח]

הגדרה שמגדה, למד להבין דברי חכמים

תצא מההגדרות שמגדרות אותך בהן ולמד להבין דרך שכל טוב ולא דרך שכל שטוף-מוח מלדקדק בהגדרות מיותרות ולא מועילות להבין נכון לשכזה העניין אז תוכל להתחיל להבין גם אתה את שאני חכמים וחכמי היהדות מזמן מבינים גם לדעת מצויין ובקלות רבה את הגבול ביו הזהרה לאיום. יראת יְהֹוָה ראשית דעת חכמה * משלי א * (א) מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: (ב) לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה: (ג) לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים: (ד) לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה: (ה) יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה: (ו) לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם: (ז) יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר: אֱוִילִים בָּזו:

 

[kk221]

חבל, דווקא עד עכשיו היית בסדר

מצד אחד אתה אומר שההבדל בין איום לאזהרה הוא ברור ואם אני לא מבין אז אני טיפש, מצד שני ברגע שאני שואל מה ההבדל אתה מתחמק ופתאום אתה טוען שאני תקוע בהגדרות. ואז, אתה אומר שחכמי היהדות וגם אתה מבינים את ההבדל בין השניים ומביא אוסף פסוקים שלא קשורים לנושא אלא לכמה שאתה חכם. יפה מאד, אבל לא קשור. שוב, בצורה פשוטה - אתה אומר שההבדל בין אזהרה לאיום הוא ברור ורק טיפש לא מבחין. כלומר זה לא אני שתקוע בהגדרה, אלא אתה. אם יש הבדל, אז יש הגדרה. הרי לא יכול להיות הבדל בלי הגדרה. אז קדימה, בתור אחד שמכריז על עצמו חכם, הסבר לי מה ההבדל הכל כך ברור בין אזהרה לאיום. הרי הוכחתי לך בתגובה הקודמת(שבחרת לא להתייחס אליה לגופה) שההבדל לא יכול להיות שבבסיס האיום חייב להיות כוונה רעה. אז מה ההבדל עכשיו?