למה חייבים שתהיה כל

[galgal21]

למה חייבים שתהיה כל

הזמן צמיחה?
נניח שהצמיחה תהיה בגודל של הריבוי הטבעי בלבד כלומר הצמיחה לנפש תהיה אפס. מה רע אם יהיה מצב כזה לאורך זמן אפילו לאורך זמן של 100 שנים?

 

[ai22]

צמיחה היא אינדיקציה שהמשק מתייעל.

מצליח לייצר יותר מוצרים ויותר טוב.
הממשלה מצליח לגבות יותר מיסים ולספק לציבור שירותים יותר טובים (חינוך, בריאות), במחיר נמוך יותר ואף חינם.
זה אומר שרמת החיים עולה - ורמת חיים עולה אומר שחיים יותר טוב.
וחיים יותר טוב - זה טוב.
אבל זה יכול להיות שקר - כי ניתן לייצר צמיחה ע"י שקיעה בחוב או המנעות מחיסכון פנסיוני מתאים.


חלופה אחרת - היא המרת חלק (או כל) הצמיחה, בהעלאת איכות החיים באופן שלא משתקף בתוצר
למשל אם המדינה מספקת חינם שירות שקודם נדרש עליו כסף.
אבל דבר כזה אפשר לעשות זמן מוגבל - אחרי זה ערך המיסים יורד, ונתקעת עם שירותים שלא משתפרים 50 שנה (מה שקרה בקובה)
הבעיה נובעת גם מחוסר יכולת לתמחר נכון מוצר שניתן חינם - מה שגורר חוסר יעילות.


ניתן לעשות זאת באמצעות שיעבוד הצמיחה לטובת הפחתת חוב (שתגרום לצמיחה מוגברת כשיפסיקו להפחית את החוב).
או בונה תשתיות לאומיות נדרשות (כאלו שבעתיד הרווח מהן יעלה על שווי ההשקעה).
שזה דבר מאוד רצוי במידה ויש עודף בכסף וחוסר בהשקעות רווחיות במגזר הפרטי.

 

[galgal21]

כלומר אם הצמיחה לנפש היא אפס אז

עדין הכל בסדר (רמת החיים לא עולה ולא יורדת)?

לא הבנתי מה זה "שיעבוד הצמיחה לטובת הפחתת החוב". האם כוונתך שבמצב כזה מקטינים את הצריכה וזה גורם להפחתת החוב אבל גם לחוסר צמיחה?

למה אם המדינה מספקת חינם שירות שקודם נדרש עליו כסף גורם לכך שערך המיסים יורד?

 

[ai22]

מצב שבו יש קיפאון ברמת החיים אינו מצב בריא

יש הנחות (מבחינת הפנסיה והמדיניות הממשלתית למשל) שז יפגע בהן קשות,
וזה אומר שמדובר בחברה מאובנת וקפואה - שלא מצליחה לחדש.

לכן הצעתי מודלים אחרים:
למשל - אם מבינים מה הצמיחה הצפויה, מעלים מיסים באופן שמפחית או מבטל את הצמיחה, ואת הכסף מעבירים לאמצעים שיגרמו לצמיחה ברת קיימא (למשל צמצום החוב)
אז יתכן ויהיה אפילו עשור ללא צמיחה - אבל אחריו (כשהמדיניות תיפסק) המשק יהנה מצמיחה מואצת.

בשירות פרטי אנשים משלמים כסף ומקבלים שירות - וזה אומר שניתן לגבות מע"מ ומס חברות.
אם השירות מולאם - המיסים הללו לא כנראה ישולמו ותצטרך למצוא מקור אחר לכסף. בתי ספר למשל לא משלמים את המיסים הללו.
אם האיכות שלו תרד למרות שמדובר בתשלום פחות מיסים (די נפוץ) אז מדובר בכסף שהלך לאיבוד על ניהול לא יעיל.

 

[galgal21]

נניח לרגע שהצמיחה לנפש היא אפס וגם

הגידול באוכלוסיה הוא אפס:
נניח גם שזה נמשך לאורך זמן רב (למשל 100 שנים).
במה המדיניות הממשלתית או הפנסיה אמורות להיפגע?
אם אני לא טועה אז במקרה כזה אנשים שיחיו בעוד 100 שנים יחיו באותו מצב שלנו מכל הבחינות.

 

[ai22]

השאלה היא האם אתה חי באי בודד או לא

באי בודד שבו אין צמיחה ולא מודעים לעולם - בסוף כולם יקבלו כמעט כל דבר.
אבל אם רואים שיש מדינות אחרות, ובהן איכות החיים עולה - אנשים יעזבו.
בדיוק כמו שקרה בקיבוצים ובקובה.

אם אין גידול באוכלוסייה ואין צמיחה - הפנסיות מתארגנות אחרת.
הן יותר צנועות, או לחלופין מפרישים אליהן יותר מלכתחילה.
הבעיות הן תמיד שהעולם משתנה. לא ניתן להניח שהעולם יישאר קפוא ומאובן 100 שנים.
אבל לצורך הפשטות, תמיד מניחים המשך של המצב הנוכחי. אחרת לא ניתן לתכנן.

 

[Kayben]

תוספת קטנה לצמיחה ריאלית

הצמיחה צריכה לכסות את האינפלציה וגם את הגידול בנפש.
שמכניסים את שני הפקטורים האלה מגלים שמדינות רבות לא צומחות, להפך מתכווצות באופן יחסי בתוצר.

 

[galgal21]

לפי מה שאמרו לי כאן בפורום:

הצמיחה מחושבת ע"י הגידול הנומינלי בתוצר פחות האינפלציה.
אבל יש גם דבר נוסף שרציתי לדעת: האם חלק מהצמיחה נובע משכלולים טכנולוגיים כמו מחשבים חזקים יותר, אינטרנט מהיר יותר, מכוניות משוכללות יותר וכו'? במקרה כזה אם הצמיחה לנפש היא אפס אז יש צמיחה שלילית במוצרים הבסיסיים והחיוניים יותר.

 

[ai22]

אכן הצמיחה היא נטולת אינפלציה.

בנוסף, קיים גם מדד ה"צמיחה לנפש".

מדד המחירים לצרכן מהווה השוואה משנה לשנה.
לכן - קובעים באופן רב שנתי את הקטגוריות (בשנת 2007 לפי מה שאני יודע),
אבל המוצר עצמו הוא המוצר באותה קטגוריה שקונים באופן ממוצע באותה שנה
אם המחשב הממוצע בשנה שעברה היה core-i3 (שמחירו ירד) והשנה זה core-i5 יקר מעט יותר
אז למרות שהמחשב השתפר האינפלציה תעלה.
באופן דומה - אם לפי 50 שנה דירת 2 חדרים הייתה מקובלת, והיום דירות 4 חדרים הן הממוצע - זה יראה כאילו המחירים עו, בזמן שבפועל המוצר עצמו השתפר.
לכן גם מניחים שאינפלציה של 1-3% היא דבר טבעי שנובע מהשיפור באיכות המוצרים שהציבור רוכש.