אצלי הקש ששבר את גב הגמל
היה דווקא הנקודה הזאת. או הזאתי כפי שנהוג לומר. א) הסתכלתי על הבחורים בישיבה שבה עבדתי בזמנו. הם היו חבר'ה גסי רוח, רשעים ורעי-לב שאת כל האנרגיות שלהם קיבלו מהשפלת הזולת. מי שהיה נוח להפגע וקשה לפגוע (המתקרא בלע"ז חנאנ"ה), הפך במהרה למטרה קלה ללעג וקלס, וכל שהפגיעה נעשתה בקהל רחב יותר - הרי זה משובח. במילים קצרות: מידות טובות לא היו להם. ואני מדבר בהכללה כי על תופעות אנושיות תמיד נדבר בהכללה. באותה תקופה ניטשה מלחמה עזה בין החבדניקים בטורונטו לבין הליטוואקעס. אמנם כשאני באתי לשם זה כבר התחיל לדעוך, אך עדיין זה עמד באוויר. ואז שאלתי את עצמי שאלה כנה: היאך זה שאותם חבר'ה שאין ספק שהם לא יישמו פירור מתורת חב"ד (לא מוח שליט על הלב, לא ביטוש הנפש הבהמית, לא אתכפיא סטרא אחרא, לא "והנה ה' ניצב עליו", לא הסתכלות על נפש יהודי אחר כעל חלק ממכלול אלוהי); לא יישמו ערך בודד מהערכים שבעיניי היו מהותה של חסידות חב"ד וערכים שנורא האמנתי בהם; איך זה שפתאום באיזשהו מאבק שלכאורה הוא לא ממש עקרוני, כמו נניח לחלק את ה"קובץ הערות" שהישיבה הוציאה בכולל הליטאי או לא, פתאום כולם אחוזי רגש חב"די עז ומתווכחים המה במלוא הלהט?! בשלב זה ניסחתי מושג בעולם הפסיכולוגי של עצמי וכיניתי אותו "אלמנט ההישארות". לא רציונל יש כאן וגם לא מיני-רציונל. נטיה נפשית פשוטה הדוחפת אותך להמשיך ולהאמין במה שאתה כבר מכיר. המערך האינטלטואלי של האדם ימשוך אותו לחשוב בכיוון שבו הרגילו אותו. הוא יפתח תיאוריות, יתווכח, יוכיח ויפרוך, והכל בלא ידיעתו שאת היעד אליו הוא מנסה להגיע קבעו עבורו אחרים. זווית ראיה זו, גם סידרה לי היטב סוגיה אחרת שהטרידה אותי. הסתכלתי סביב על החרדים דימינו. מדוע 95 אחוז מחסידי גור נשארים חסידי גור ולא הופכים להיות חסידי בעלז? ומדוע 95 אחוז מהנולדים בחסידות בעלז תומכים בצד של חסידות בעלז במאבק נגד מכנובקא? בחור חב"די עושה "מהפך רציני" וממשפחה נורא משיחיסטית עובר צד למנחה הלא-משיחיסטי, ואפילו שובת מידיי שבת מברכים ב"אוהל" של הרבי. לכאורה מהפך עז, אך עדיין השינוי הוא במרחב נורא מצומצם - חב"ד. מדוע? מדוע אחוזי העוברים מדת לדת (גיורים, התנצרות, התאסלמות וכו') לא מגרדים את אחוזי החוזרים בתשובה בדת ספיציפית גופא. נניח את אחוזי החוזרים בתשובה "אצלינו ביהדות". התופעה הכל כך נראית לעין שכיניתי אותה "אלמנט ההשארות" המשיכה לספק הסברים נרחבים לכל כך הרבה תופעות. במלים פשוטות: המקום בנפש האדם שגורם לחילוני גמור לחזור בתשובה אך לא להתנצר, הוא בעצם אותו מקום בנפש האדם שגורם לבחור ליטאי לשנוא את חב"ד בתקופה בה היתה קיימת מתיחות. זאת אותה נטיה להתקדם ולהתפתח במה שאתה כבר קיים בו. אי לכך, כפי שאף אדם חכם לא מתנער מנטיות פסיכולוגיות שהם נחלת המין האנושי, אין לנו שום בעיה לשייך את אותו "אלמנט השארות" לאנשים הכי חכמים שאנו מכירים.