Looovely Girl
New member
למה זה כואב?
אני כותבת בשם המשתמש הזה כי אני לא רוצה להיות כחולה כרגע. מסתובבים הרבה אנשים שאני מכירה ב'תפוז' אבל, זה לא כל כך מזיז לי. בכל אופן, אתם יודעים שאני בת 16 בערך. אני בכיתה יא'. גרה בחו"ל כבר שנתיים בערך שמתוכם הייתי תקופה לא קצרה בישראל. כל הסיפור מתחיל משהייתי בת 14. בגיל 14 היה לי חבר. החזקנו ביחד במשך כמעט חצי שנה. נפרדנו בגלל שעברתי לחו"ל. התקופה שאחרי הייתה תקופה די קלה עבורי ודי קשה עבורו. לי היו חיים חדשים בזמן שהוא נשאר עם אותם אנשים. תקופה קלה אחרי שנפרדנו, חברות שלי היו שאלות אותי אם זה בסדר שהן מסתובבות ומתיידדות איתו. לא הייתה לי שום בעיה עם זה אז, ואין לי שום בעיה גם כיום אחרי שנתיים. כמה חודשים אחרי שעזבתי, חברה די טובה שלי סיפרה לי שהיא התאהבה בו. חשבתי שזה יחלוף לה אבל זה לא חלף.. במשך שנתיים בערך היא רדפה אחריו... האהבה כלפיו עיוורה אותה.. כמה שניסיתי וכמה שחברות אחרות ניסו להחזיר אותה למציאות, זה נכשל... שתבינו, הוא היה די מתעלל בה. מרביץ לה, משפריץ עליה מים.. כל מה שרק היה יכול... אבל היא פשוט התעוורה... היא הייתה נהנת מזה... באיזשהו שלב היא כתבה בפורום כלשהו ומכיוון שאני גולשת לפורום הזה.. זהיתי ישר על מי היא כותבת... היא כתבה עליו... אפשר להגיד שעם הזמן, השנאה שלי כלפיו גברה בעקבות היחסים ביני לבינו עד כדי כך שהרבה זמן התחרטתי על מה שקרה בנינו... אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, כי אם היה אפשר, ממזמן הייתי מוחקת את כל ההיסטוריה שלי איתו... בקיצר נחזור לקשר שלי עם החברה... לפעמים הייתי מתכתבת עם החברה עד לתוך הלילה שלה.. ניסיתי להכניס בה קצת ריאלטי אבל לא הצלחתי... לפני שבוע, היא טסה לפולין. אתמול, שבוע אחרי שהיא טסה, התכתבתי איתה. היא סיפרה שהיא לא בכתה וחשבה שמשהו לא בסדר אצלה. ניסיתי להגיד לה שזה בסדר כי כל אחד מקבל את זה שונה.. אני מאמינה שזה קצת עזר.. ואז היא הייתה צריכה ללכת.. לפני שהלכה, היא זרקה ככה "יש לי בשורות בשבילך". חשבתי שאולי סוף סוף היא שכחה ממנו או משהו אבל לא, טעיתי.. הם הפכו לזוג לפני שבועיים שמתוכן היא הייתה שבוע בפולין.. כאן נכנסות הרגשות שלי... מהרגע שהיא כתבה את זה, הרגשתי מעיין דקירה בלב... אני לא יודעת איך להסביר את זה... כי מצד אחד אני שמחה בשבילהם כי סוף סוף היא קיבלה את מה שהיא רצתה ומצד שני, הוא האקס שלי.. מישהו שפעם אהבתי.. אני מרגישה שמחה ונבגדת בו זמנית.. למה זה כואב לי? הרי אני יודעת שאני לא מרגישה אליו כלום. אני בכלל לא בקשר איתו מאז יום כיפור. איתה אני גם כן בקושי בקשר... הייתה תקופה שהיינו חברות טובות... עברנו ביחד המון... החל מבת המצווה שלה ועד שינה אחת אצל השניה... אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה מאז אתמול... אני באמת מאושרת בשבילהם... מגיעה לה אחרי כל מה שהיא עברה... אבל, אני פוחדת שהיא תפגע ממנו מתישהו... ארר.. מה עושים...?
אני כותבת בשם המשתמש הזה כי אני לא רוצה להיות כחולה כרגע. מסתובבים הרבה אנשים שאני מכירה ב'תפוז' אבל, זה לא כל כך מזיז לי. בכל אופן, אתם יודעים שאני בת 16 בערך. אני בכיתה יא'. גרה בחו"ל כבר שנתיים בערך שמתוכם הייתי תקופה לא קצרה בישראל. כל הסיפור מתחיל משהייתי בת 14. בגיל 14 היה לי חבר. החזקנו ביחד במשך כמעט חצי שנה. נפרדנו בגלל שעברתי לחו"ל. התקופה שאחרי הייתה תקופה די קלה עבורי ודי קשה עבורו. לי היו חיים חדשים בזמן שהוא נשאר עם אותם אנשים. תקופה קלה אחרי שנפרדנו, חברות שלי היו שאלות אותי אם זה בסדר שהן מסתובבות ומתיידדות איתו. לא הייתה לי שום בעיה עם זה אז, ואין לי שום בעיה גם כיום אחרי שנתיים. כמה חודשים אחרי שעזבתי, חברה די טובה שלי סיפרה לי שהיא התאהבה בו. חשבתי שזה יחלוף לה אבל זה לא חלף.. במשך שנתיים בערך היא רדפה אחריו... האהבה כלפיו עיוורה אותה.. כמה שניסיתי וכמה שחברות אחרות ניסו להחזיר אותה למציאות, זה נכשל... שתבינו, הוא היה די מתעלל בה. מרביץ לה, משפריץ עליה מים.. כל מה שרק היה יכול... אבל היא פשוט התעוורה... היא הייתה נהנת מזה... באיזשהו שלב היא כתבה בפורום כלשהו ומכיוון שאני גולשת לפורום הזה.. זהיתי ישר על מי היא כותבת... היא כתבה עליו... אפשר להגיד שעם הזמן, השנאה שלי כלפיו גברה בעקבות היחסים ביני לבינו עד כדי כך שהרבה זמן התחרטתי על מה שקרה בנינו... אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, כי אם היה אפשר, ממזמן הייתי מוחקת את כל ההיסטוריה שלי איתו... בקיצר נחזור לקשר שלי עם החברה... לפעמים הייתי מתכתבת עם החברה עד לתוך הלילה שלה.. ניסיתי להכניס בה קצת ריאלטי אבל לא הצלחתי... לפני שבוע, היא טסה לפולין. אתמול, שבוע אחרי שהיא טסה, התכתבתי איתה. היא סיפרה שהיא לא בכתה וחשבה שמשהו לא בסדר אצלה. ניסיתי להגיד לה שזה בסדר כי כל אחד מקבל את זה שונה.. אני מאמינה שזה קצת עזר.. ואז היא הייתה צריכה ללכת.. לפני שהלכה, היא זרקה ככה "יש לי בשורות בשבילך". חשבתי שאולי סוף סוף היא שכחה ממנו או משהו אבל לא, טעיתי.. הם הפכו לזוג לפני שבועיים שמתוכן היא הייתה שבוע בפולין.. כאן נכנסות הרגשות שלי... מהרגע שהיא כתבה את זה, הרגשתי מעיין דקירה בלב... אני לא יודעת איך להסביר את זה... כי מצד אחד אני שמחה בשבילהם כי סוף סוף היא קיבלה את מה שהיא רצתה ומצד שני, הוא האקס שלי.. מישהו שפעם אהבתי.. אני מרגישה שמחה ונבגדת בו זמנית.. למה זה כואב לי? הרי אני יודעת שאני לא מרגישה אליו כלום. אני בכלל לא בקשר איתו מאז יום כיפור. איתה אני גם כן בקושי בקשר... הייתה תקופה שהיינו חברות טובות... עברנו ביחד המון... החל מבת המצווה שלה ועד שינה אחת אצל השניה... אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה מאז אתמול... אני באמת מאושרת בשבילהם... מגיעה לה אחרי כל מה שהיא עברה... אבל, אני פוחדת שהיא תפגע ממנו מתישהו... ארר.. מה עושים...?