למה זה טוב?!

[dawnser]

וואו

ספרי ספרי למה את מחכה?

 

[הרואה מלמעלה]

ממש ממש חזק!

אהבתי מאוד רק שלא הצלחתי לחבר נושא לצילום. את יכולה לספר עליו קצת?

 

[נוגעת, לא נוגעת]

לצילום אני קוראת:

"הזריחה". מה שאתם רואים שם זה אֶגֶל טל, בזריחה ממש, מצולם במאקרו.

 

[dawnser]

ממש לא נעים לי

אבל אני הגעתי עם זה למקומות אחרים לגמרי. ממש לא קשורים. אבל עכשיו זה פשוט ניהיה מדהים ולא בגלל נושא הצילום דווקא בכלל שאני ראיתי דברים אחרים לגמרי. פשוט נהדר פשוט

 

[נוגעת, לא נוגעת]

ראשית, תודה....

ושנית... ספר מה חשבת, מה ראית?! - מתה לשמוע!

 

[הרואה מלמעלה]

ממש יפה.

גם אני כמו שחר הגעתי עם זה למקומות אחרים....

 

[אפרת@הבית]

משגע....פשוט משגע.....

צ´מעי יקירתי - זה משהו!

 

[נוגעת, לא נוגעת]

תודה.. ../images/Emo9.gif

 

[נוגעת, לא נוגעת]

נו, נו?

שתפו אותי.. כבר אמרתי לשחר - מתה לשמוע לאן לקחתם את זה. - אנחנו הרי אנונימיים כאן....

 

[dawnser]

האם זה משנה?

לאן לקחנו את זה? זה שלנו כמו שאמרתי כבר בשבוע שעבר. אני התחלתי עם תהליכים מאוד פשוטים ורק לאחר מכן ממש התעמקתי (חימום מערכות).... בתחילה זה היה נראה לי כמו מנורה שיוצאת מקיר או מאהל והאור המוטל בצד כמו על קיר או יריעת בד. בשלב בהא כבר זיהיתי את החור במרכז התמונה שהביא אותי למחשבות מציצניות יותר (הרי יש שם חור לא?).... ואם התחלתי להתעסק בחורים השמכתי בהליך מחשבתי והתחלתי להקביל את הענף (שבדיעבד אני יודע שהוא ענף) לפאלוס לעומת החסר שבחור וכן הלאה. ממש לא טל אה?! הנה לך את יודעת.

 

[נוגעת, לא נוגעת]

../images/Emo27.gif משמעותן של התגובות עבורי ../images/Emo37.gif

קודם כל, תודה ששיתפת אותי. והתיאור הזה.. היה לא פחות משמעותי עבורי מאשר ה"ואוו"... ועכשיו... עכשיו אומר לך למה כל התגובות הללו כן משנות! ולא רק ה"ואו". ובכן, החוייה האמנותית, לטעמי, אינה מסתיימת כאשר אני מרססת את הרישום בפיקסטיב. תגובותים של אנשים הם חלק בלתי נפרד מן החוויה. וככל שהן תהיינה מגוונות יותר, החוויה תהייה עשירה יותר. כמובן שתגובות חיוביות תורמות לאגו, אבל גם תגובות שליליות עושות את זה באופן פאראדוכסלי. כן, גם תגובות "שליליות" חזקות "מזינות" אותי. העיקר... שהעבודה תעורר תגובות...! התגובות גם מחזקות את האגו שלי ובונות את הבטחון העצמי הנמוך שלי מכיוונים שונים: אם לא הססתי ועשיתי דברים נועזים - זה בא מתוך התפתחות אישית; אם זה עורר הדים עזים - אז אני יודעת שיש לי כוח! ולמה הבטחון העצמי שלי לא במצב שפיר? כי, כמו שאמרת, שחר, אני שואפת לאיזושהי שלמות ערטילאית, שכנראה לעולם לא אגיע אליה... צריכה תמיד להוכיח את עצמי. אני אולי נשמעת כאן עם בטחון עצמי די רב... זה, כנראה, בזכות התערוכה שבה השתתפתי בקיץ. אין ספק שהאגו שלי קיבל שם מזון מרוכז מאוד... וגם החדיר בי אמביציה לתערוכת יחיד... בדרך כלל הרישומים שלי עוררו הדים חיוביים עד מאוד. אבל, היו גם כאלו שהביעו שאט נפש. ואיך יכולתי לעמוד מול כל זה? - פשוט מאוד: אנשים מגיבים לרעיונות שהבעתי מהמקום שבו הם נמצאים. לא לקחתי את זה אישית. ואחרי דיעות חיוביות רבות ממביני עניין - היה לי גם את השקט הזה - לראות את זה. ........ ואם נבחן את זה מבחינה אנתרופולוגית... יש בזה עוד משהו: אנחנו חיות חברתיות. ובתור שכאלה אנחנו זקוקים להכרה חברתית. זהו דחף בסיסי לא פחות מדחפים ייצריים אחרים. ואמנות מהווה ערוץ, שבו ניתן לזכות בהכרה חברתית. ותודה לכולם.

 

[איה@]

אז הנה אוסיף לך עוד נגיעה.......... ../images/Emo27.gif

ראשית בי את נוגעת מאד דווקא מנקודת הבטחון העצמי שלך את מדברת אלי בגובה העינים - שם אני מתחברת אליך מאד במיוחד בנקודת השלמות..... שנית - אני זורקת לך את האסואציות הראשוניות שעלו בי כאשר ראיתי את הצילום, עוד בטרם קראתי את הסברך זרעונים...חצוצרה....שחלה....רחם...אור פנים הגוף...מראה מבחוץ הצצה לתוך חור....לידה....אור גדול! מיותר להוסיף...בעצם ממש לא מיותר! אהבתי מאד!

איה.

 

[אפרת@הבית]

מיסתורין.....אוירה של מיסתורין

החור, הצבעים הרכים, הצורה העגולה באמצע הזכירה לי גביע של יין או קטורת...אחר כך הסתכלתי שוב....פתאום אמרתי לעצמי אני נמצאת תחת שמלה של אישה...אחר כך שוב בחנתי ואת יודעת מה עלה לי לראש?? שייקספיר! למה? בהרבה דרמות שלו יש דמויות שמציצות מאחורי פרגוד או וילון...נו, שוין...המנהלת של הפורום הזה עם ההיסחפויות שלה...

 

[נוגעת, לא נוגעת]

וגם לך, אפרת יקירתי,

תודה מקרב לב! מתה על ההיסחפויות הללו! נ-פ-ל-א! מתמוגגת לי כאן...

 

[נוגעת, לא נוגעת]

ואוו..... תודה!

איזה כיף! נהנית לקרוא את השורות האלו, ממש ממש, וזה מעבה כל כך את החוויה! תודה רבה!!!

 

[הרואה מלמעלה]

נו..מה זה הזכיר לי...

מה שזה תמיד מזכיר לגברים...משהו שקשור לסקס...