למה ותיקים עוזבים?

twc

New member
הכוונה ל-MMA וכדומה

ועם הבלשנים הסליחה, העיקר הכוונה...
 
דעתי

אם אני מוריד סיבות כמו שציינת של בגידה באימון, טעות פטאלית של המורה, סכסוכים כספיים וסיבות דומות, אז לדעתי הסיבה העיקרית לעזיבת מורה היא שהעוזב מרגיש שהוא תקוע ולא מתקדם ביכולותיו. תלמיד ותיק שמרגיש שהוא רוצה ללמוד דברים נוספים אבל הוא מוגבל ע"י המורה שלו מלעשות כן, יעמוד בפני הברירה של להישאר ולהיתקע (לפחות עפ"י הרגשתו), או לעזוב ולצאת לדרך חדשה. אני חושב שמורה טוב יאפשר לתלמידיו ללמוד במקביל גם במקומות אחרים, גם אם יש חשש שבעקבות זה אותו תלמיד יראה שהדשא בחוץ ירוק יותר ויחליט לעזוב. לימוד במקום נוסף יתרום לידע של אותו תלמיד, ודרכו זה יעשיר את הקבוצה המקורית בה הוא מתאמן (והפוך: הידע הקודם שלו יעשיר את הקבוצה החדשה). אני לא חושב שקפיצה ממקום למקום זה דבר טוב. אני כן חושב ששילוב, הפרייה מבחוץ והעשרת הידע הם כן דברים טובים. להתאמן עם קבוצה אחת תחת אותו מורה במשך שנים הופכת את הקבוצה למעין משפחה גדולה, והאימונים הם לא רק כדי לצבור ידע חדש או לשמר את הקיים, אלא גם כי האימונים מהווים מקור של הנאה. ברמה הגבוהה אתה לומד לא רק מהמורה ישירות, אלא גם מתלמידים ותיקים כמוך איתם אתה מתאמן (זה מתקשר גם לשרשור האם מורה צריך להתאמן עם תלמידיו או לא). רן.
 
תודה על התשובות

למדתי כמה דברים. השאלה לא באה לשאול על שימור של תלמידים אלא, פשוט, מתסכול קל מהמצב הזה שבו מוצאים את עצמם הרבה תלמידים ותיקים, ככה נראה לי. אני חושב שהתשובה הכי טובה שיצאה מהשרשור הזה היא שעצם הפרידה, או אופן הפרידה, לא אינהרנטים ליחסי מורה תלמיד אלא מושפעים מהם כבני אדם. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל מסתבר שאני לא חזק בטריוויה. אלי. נראה לי.
 
רומנטיזציה של קשר מורה תלמיד

לא הבנתי למה יש איזה טון נוגה בשאלה, משהוא בנוסח- איך יתכן שהגוזלים עוזבים את הקן החמים? בכלל, השאיפה של מורה צריכה להיות שהגוזלים יעזבו את הקן מתישהו. גדלו התבגרו החכימו, עכשיו שיפרשו כנפיים. הנטייה של חלק מהמורים(והתלמידים) להסתכל על הסיטואציה בצורה רומנטית של פרידה-עזיבה-נטישה אין לה מקום כשמדובר בלמידה. אני מוצא שחלק מהמורים גם יוצרים במודע את מניפולצית-הדמעות כי הם קשורים מאד לתמידים שלהם והם יוצרים אצלם תלות רגשית.
 

nitzano

New member
מה היה קורה אם לא היו עוזבים ?

נקודה מעניינת למחשבה - מרבית אמני הלחימה המפורסמים בסין עזבו את מוריהם בשלב כלשהו וחיפשו ידע נוסף במקומות אחרים. לדוגמא : סון לו טאנג, וואנג שיאנג ג'אי, גאו אי שנג, חאן מו שיה, וואנג לאי שנג, ועוד רבים וטובים אחרים. האם תלמיד באמת יכול להתעלות מעל מורהו (בהנחה שאינו פנומן) רק על סמך הידע שמקבל ממורו ? האם בכלל יכול להגיע לרמת מורו ? עד כמה חקירה אישית ולימוד ממספר מקורות משפיע על רמת המתאמן ?
 
לדעתי לימוד ממס' מקורות וחקירה

אישית מעלים את רמת המתאמן. אני חושב שבתחילת הדרך כדאי ללא להתפזר למס' מקורות לימוד ולהסתפק בחקירה אישית של הטכניקות שנלמדו אצל המורה, אבל ברמות הגבוהות לימוד ממס' מקורות יביאו לשיפור רב בידע של אותו מתאמן.
 

amir_aikido

New member
אי אפשר להתמיד ולשלב במקביל ../images/Emo35.gif

אני יכול להבין שבסין, (ואגב גם ביפן בעבר) מטעמים גיאורפיים, היה בלתי אפשרי גם להשאר אצל מורה וגם ללמוד אצל מורים נוספים. אבל, האם זה בלתי אפשרי גם בישראל המודרנית
כבר כתבתי בעבר שאני מאמין גדול בלימוד מיותר ממורה אחד, ושל יותר מאמנות אחת. ואולם, במסגרת אותה האמונה אני מעוניין גם להתמיד ולהעמיק בידע לפחות בתחום אחד. אינני מוצא סתירה עקרונית בין הגישות, רק סתירות מעשיות לעיתים (חוסר זמן, חוסר כסף, בעיות זמינות וכו') אמיר
 
למעלה