למה הפסיקו לכתוב?

אולי ניצחתי. במשך שנים אני מנהל מלחמה אימתנית עם העולם בשביל רוחניות. התחלתי עם הרבה בחורות זרות. הסתבכתי עם אנשים זרים שסיכנו את חיי. אהבתי מטפלת כאהבת חיי ולא רצתה בי. עברתי התעללות נפשית מצד פסיכולוג גאון ושטיפת מוח מצד מדריך משוגע. שכחתי לתקופה ממושכת איך משוחחים עם אנשים. לחשתי בלי שליטה מלים גסות במקומות שונים. עכשיו אני מרגיש שזה חישל אותי, ושניצחתי את העולם שניסה לכפות עליי כיעור. אני מאמין בדיבור. פיתחתי לעצמי דרך חיים: להתעניין בתחביבים, לדבר מאוד ברור ואסרטיבי, לדבר בשפה יפה, לפתור מריבות בעזרת הסברים, להיות שמח ועדין, לתת הרבה אהבה ודאגה לחברים וליצור אמנות מקורית ומעניינת. עכשיו אני מנסה לחזור בתשובה כדי לבטא היטב את הרוחניות שלי שהתעצמה בי במשך אותה מלחמה קשה. אני חושב שאני משפר את העולם, הבחנתי שאנשים סביבי מחקים את דרך הדיבור המיוחדת שלי ומקבלים ממנה תובנות.
 
למעלה