למה העולם כל כך קטן?
מקרה מוזר שקרה לי אמש בסדנת המשחק: מי שקורא אותי כאן יודע שאני משתתפת כבר מעל לחצי שנה בסדנת משחק, אותה אני רואה כמקור תרפיה, מרגישה שהיא עולה ביעילותה על כל טיפול פסיכולוגי שהייתי בו אי פעם. בסדנה הספציפית הזאת אני גם מרשה לעצמי להביא תכנים אישיים, גם אם לא יותר מדי אישיים, בכל זאת לא קבוצת פסיכודרמה. אתמול היה לי קטע מוזר: הגעתי לסדנה וכבר לפני שנכנסתי ראיתי שיש מישהו חדש בקבוצה אבל לא זיהיתי עדיין (ראיתי אותו דרך החלון ככה). כשנכנסתי פתאום אני רואה את בעל הדירה שלי יושב שם! מסתבר שגם הוא הצטרף לקבוצה. בעל הדירה שלי הוא דווקא איש נחמד, אפילו בתור משכיר הוא הרבה יותר מבסדר. אבל בכל זאת זה מרגיש לי לא נוח. יש תרגילים שעשיתי בעבר בסדנה שלא חושבת שהייתי מרגישה מספיק פתוחה לעשות אותם בנוכחותו. זה כמעט כמו לפגוש מישהו מוכר בטיפול קבוצתי למשל. נכון שאי אפשר להשוות כי הסדנה היא בכל זאת לא קבוצה טיפולית אבל עדיין... הסדנה הזאת די חושפת אותי. אני כמובן מאוד אוהבת את הסדנה ולא רוצה לעזוב בגלל זה. גם לא רוצה שזה יהפוך מבחינתי להיות למשהו מעין סדנת משחק רגילה, אלא כן לבטא את עצמי ואת העולם הפנימי שלי. אבל זה מאוד מביך ולא נוח כאשר בעל הדירה נמצא בסדנה. אני חושבת שאדבר על כך יותר מאוחר עם המורה (מן הסתם אתמול לא מצאתי זמן מתאים) אבל מעניין אותי לדעת, מה אתם הייתם עושים בסיטואציה כזאת?
מקרה מוזר שקרה לי אמש בסדנת המשחק: מי שקורא אותי כאן יודע שאני משתתפת כבר מעל לחצי שנה בסדנת משחק, אותה אני רואה כמקור תרפיה, מרגישה שהיא עולה ביעילותה על כל טיפול פסיכולוגי שהייתי בו אי פעם. בסדנה הספציפית הזאת אני גם מרשה לעצמי להביא תכנים אישיים, גם אם לא יותר מדי אישיים, בכל זאת לא קבוצת פסיכודרמה. אתמול היה לי קטע מוזר: הגעתי לסדנה וכבר לפני שנכנסתי ראיתי שיש מישהו חדש בקבוצה אבל לא זיהיתי עדיין (ראיתי אותו דרך החלון ככה). כשנכנסתי פתאום אני רואה את בעל הדירה שלי יושב שם! מסתבר שגם הוא הצטרף לקבוצה. בעל הדירה שלי הוא דווקא איש נחמד, אפילו בתור משכיר הוא הרבה יותר מבסדר. אבל בכל זאת זה מרגיש לי לא נוח. יש תרגילים שעשיתי בעבר בסדנה שלא חושבת שהייתי מרגישה מספיק פתוחה לעשות אותם בנוכחותו. זה כמעט כמו לפגוש מישהו מוכר בטיפול קבוצתי למשל. נכון שאי אפשר להשוות כי הסדנה היא בכל זאת לא קבוצה טיפולית אבל עדיין... הסדנה הזאת די חושפת אותי. אני כמובן מאוד אוהבת את הסדנה ולא רוצה לעזוב בגלל זה. גם לא רוצה שזה יהפוך מבחינתי להיות למשהו מעין סדנת משחק רגילה, אלא כן לבטא את עצמי ואת העולם הפנימי שלי. אבל זה מאוד מביך ולא נוח כאשר בעל הדירה נמצא בסדנה. אני חושבת שאדבר על כך יותר מאוחר עם המורה (מן הסתם אתמול לא מצאתי זמן מתאים) אבל מעניין אותי לדעת, מה אתם הייתם עושים בסיטואציה כזאת?
