למה דווקא אני ?

למה דווקא אני ?

הדימוי היחיד שאני יכול להעלות על דעתי להפסקת העישון הוא יציאת מצרים - היציאה מעבדות לחרות . לאן ? למדבר, לשיממון, לא נעים להיות במדבר, נכון , אני מסכים עם כל אחד שירצה בכך, אפשר תמיד לחזור אחורה למצרים,ללחץ, למתח ולסיר הבשר , אבל איך אפשר להשוות בכלל חופש לעבדות ? במדבר, מתחילים להתרגל לכל מה שהשתדלנו שלא לפגוש ולהכיר במהלך חיי היום יום במצריים, זה סוג של אימון לקראת החירות האמיתית . להחליט שמה שחשוב זה האישיות שבפנים ולא כל הדברים החיצוניים והמסכות שהתאמצנו כל כך להקיף את עצמנו בהם . אני לא צריך לספר לך מה זה מדבר, לא צריך בשביל זה חול , תתאר לעצמך , שיש לך רק מה שנחוץ לך, לצורך הקיום שלך ונמצאים לצידך רק האנשים שחשובים וקרובים אליך בחיים כמו בני משפחה וחברים טובים, עכשיו תחשוב על מסע ארוך שימשך כל החיים ללא כל יעד חיצוני, במהלך המסע תכיר את האישיות שלך כמו שהיא באמת : תחזק את היכולת שלך, לא להישבר ולהיות סבלני עד אין קץ כשהמצב נעשה לא נוח. תלמד לקבל את הגישה של האחר, בלי לנסות לשנות אותו . תחליט לאמץ עמדה חיובית בכל מצב כי עמדה שלילית לא באה בחשבון . תבין למה דווקא אתה, מבין כל בני האדם החיים בעולם, עובר את מה שאתה עובר - כי אתה מסוגל לזה . תבין שאתה קשור לעם שעובר בדיוק את מה שאתה עובר - כי אנחנו מסוגלים . זוהי לדעתי החירות האמיתית. במילים אחרות הפסקת העישון היא יותר מאשר פשוט להפסיק לעשן . הפסקת העישון היא שינוי הגישה לחיים שינוי התפיסה של החיים כמו שהכרנו אותם עד היום, שינוי האישיות שלנו בצורה קיצונית . את החירות הזאת אפשר להשיג רק אם מחליטים להתפטר מכל התמכרות שהיא לכל דבר חיצוני ובמיוחד מהעישון ולהתחיל חיים חדשים . אין הנחות לחברי מועדון .
 

פורמה

New member
טוף גם אני אהבתי.

ברור שהפסקת העישון היא יותר מאשר פשוט להפסיק לעשן. הפסקת העישון, כמו ביציאת מצריים, קדם לה רצון חזק לשינוי, אחרכך תיכנון, בחינת היכולת והראליות ליישום, העזרים והכלים שעומדים לרשותינו, הנחישות והקמיהה לתוצאה ולהצלחה, ולבסוף הביצוע. אז הנה גם יש בינינו הסכמה. וכשאומרים לך שלום, תענה. סנוב!
 

spark lite

New member
יונק

איך? היעד סוף ינואר (מבחן אחרון לסמסטר, מחוייב ריכוז מוחלט בלימודים) התרגלתי להפחית את הסגריות, אבל להפרד?? האמת? ככל שמתקדם התאריך אני חוששת (אז מה אתה אומר מושיקו?
)
 
שבוע הוא זמן מספיק בהחלט .

שלב ראשון -קבלת החלטה בגמר קריאת שלב ראשון . אין אפשרות טכנית, הגיונית או מעשית להצדיק פעולה כלשהי ולשלול אותה בו זמנית - או שאת מצדיקה את העישון . או שאת שוללת את העישון . אין דרך ביניים . אם הגעת למסקנה ואת מודעת לעובדה שאת עדיין מעשנת בגלל שאת מצדיקה את העישון בגלל סיבות שהן לא הגיוניות בעליל . את צריכה להחליט אחת מן השתיים : 1. או להמשיך לעשן ולהרוס את הבריאות שלך כשאת מודעת לבחירה שלך הן בגורם (ההצדקה והסיבות ) והן בתוצאה הבלתי נמנעת (מוות מוקדם ופתאומי ). 2. או להפסיק להרשות לעצמך לעשן . אם החלטת בכל זאת להמשיך לעשן, שמי לב ! עלייך לכנס את כל בני משפחתך ואת חברייך הקרובים- מכמה מהם בקשי לגלם את ילדייך העתידיים . הודיעי להם שבדרך זו בחרת לסיים את חייך וברצונך לתאם כבר עכשיו יחד איתם את זמני הביקור כשתהיי מאושפזת, בגלל שאת לא מוכנה להתבגר ,וגם תסבירי לילדייך העתידיים למה תהיה להם אימא מאוד משכילה אבל חולנית שתיפרד מהם שלא כדרך הטבע . אם החלטת להפסיק לעשן ,את יכולה לעבור לשלב השני . השלב השני - אורך כארבעה ימים מיום הפסקת העישון . תחושת גלי חום בלי שום הכנה מוקדמת ,תרגישי כמו יו-יו ,פעם למעלה פעם למטה . הפיתרון הוא -הקלה - דיאטנית תיתן לך תפריט שמתבסס על הרגלי האכילה שלך ובו תילקח בחשבון הפסקת העישון ,הדיאטנית תשלים בתפריט את מה שהניקוטין השלים בגוף שלך .התפריט ופריטי התזונה המומלצים צריכים להיות מוכנים מבעוד מועד . בנוסף לכך ,תחליף ניקוטין טבעי - הקפאין הוא בעל השפעה זהה לזו של הניקוטין קפה חזק לשתות כמות מספקת של מים מינרליים (לא להגזים ) ויטמין C - פירות הדר, קיוי או טבליות . אלכוהול – בשום פנים ואופן לא ! ולא! ולא ! עם הפסקת העישון הגוף מתחיל לייצר תחליף לניקוטין כדי לשמור על האיזון הביוכימי והאלכוהול מפרק אותו . השלב השלישי -הימים שאחרי - כל החיים לפנייך . המגירה במוח שרשום עליה 'הצדקה' עכשיו נשארה ריקה .כי את הפסקת להצדיק פעולה שמזיקה לך . את תרגישי חלל ריק ,כי היית רגילה להצדיק משהו שמילא לך את החיים (אמנם בג'יפה, אבל בכל זאת מילא ) ועכשיו הוא איננו . כדי שלא תסתובבי עם הריקנות הזאת, את חייבת להצדיק פעולה שמועילה לך . להצדיק כל רגע בחיים ,להסתכל על החיים מעמדה חיובית ,לעבוד עם כל המרץ והכוח , להתגבר על עצלנות ,לנצל כל רגע עם האנשים שקרובים לך, לצחוק צחוק אמיתי ,לשמוח, דברים שלא היית רגילה לעשות כשהיית מעשנת. עכשיו הכדור בידיים שלך .
 

spark lite

New member
לדיאטנית

אין בעיה לקבוע תור אני כל חצי הולכת כי המשקל שלי תמיד סביר עד נמוך (תורשה טובה) לגבי ההחלטה של שלילה או הצדקת העישון, זה השלב הקשה בעיני כי כך או כך הוא התעסקות, אני מחכה לבטל אותו, להיות אדישה ולא מודעת אליו. לתאם את המשפחה, אני חושבת שהם אחרי זה יאשפזו אותי בכפיה... :))) וזה גם מלחיץ כי אם אחרי זה אני לא אעמוד בזה? אני סתם אצא טפשה... אלכוהול אני לא אוהבת אז אין לי בעיה לא להתחיל עכשיו לגבי המילוי עם הריקנות- מסכימה עם כל מילה. יונק אני מקווה שאתה מבין שבעצם העישון הוא הנאה, מעשה שהפך להרגל שהפך לטבע... קשה להפרד ממנו, כשמרגישים טוב תודה לאל לא חושבים על תוצאות שליליות וסך הכל סיכונים לוקחים כל הזמן. יחד עם זה אני רוצה להפסיק כי אני מרגישה עבד לסגריה, תלות. מילוי הריקנות כמו שהצעת אם תבוא במודע כמו שהצעת בעצם לא תעצים את הרצון לסגריה? זאת אומרת יתבקש הקשר? או שזה משהו שנעלם עם הזמן?
 
אחד מהחוקים הכי בסיסיים

של ההגיון הוא שתוצאה נובעת מסיבה וסיבה מובילה לתוצאה . נניח שאני מסכים איתך שעישון הוא הנאה, מה את חושבת שיקרה לך אם תוותרי על ההנאה הזאת ? מה יחסר לך ?
 

spark lite

New member
ויתור על

הנאה זה בעצם עונש ומה שיחסר זה חלק משגרה שנפרשת על כל היום... תחליף שיבוא המקום הסגריה רק מזכיר את הסגריה לדוג' העט שאני מחזיקה כל הזמן ומשחקת איתה בפה, גם ממלאת את המקום של החזקת הסגריה אבל גם מזכירה לי שהיא במקום סגריה מסטיקים או אוכל אותו הדבר... כי זה לא מרצון או מרעב מה שאני בעצם מנסה להגיד זה שקל לי יותר לוותר על העשן עצמו והקשה הוא לוותר על ההרגל, אפילו כשאני לא מעשנת כמה שעות ואז כן לוקחת היא בכלל לא טעימה לי... ההרגל הוא זה שמדליק לי עוד אחת.
 
האמת היא,

אני יודע מה התשובה, אבל רציתי לדעת מה את חושבת על זה שאת מעשנת . לבטל את שלב ההחלטה או להתעלם ממנו, להיות אדיש אליו או לא להיות מודעת אליו ,היא הטעות הכי גדולה . אני כל הזמן אומר, שכדי לטפל בבעיה צריך קודם להכיר בקיומה ,ובעצם מה שאת אומרת זה ,בא נפתור בעיה שאנחנו לא רוצים לדעת שהיא קיימת בכלל . את יודעת למה הפניה למשפחה אפילו בתור מחשבה, מרתיעה אותך, כי את לא מוכנה לקבל אחריות באופן מודע לעצם העובדה שאת מעשנת זאת טעות כי חוץ ממך אף אחד לא יכול לקבל אחריות על הבעיה שלך ולפתור אותה עבורך . את כל הזמן חוזרת לאותה נקודה שהעישון הוא הנאה ,אבל לא על ההנאה ועל ההרגל קשה לך לוותר . מה שקשה לך לוותר עליו הוא התחושה שאת בשליטה , ואת מפחדת לאבד שליטה , יש בזה הרבה מן האמת, כי כשמפסיקים להיות תלויים בהרגל, במיוחד שיש בו תגמול פיזי כלכך בולט כמו העישון, אנחנו מאבדים מרצון, את השליטה על פעולה ועל התוצאה שלה ומי שלוקח פיקוד זה הגוף בעצמו ,שלב 2 בתוכנית שכתבתי לך . עכשיו, השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך, למה את חושבת שאת צריכה לשמור על עצמך בשליטה ? מה יקרה אם תאבדי שליטה ? דרך אגב ,פורמה ,זוהי השאלה שגם את צריכה לשאול את עצמך בדיוק מאותן הסיבות .
 

פורמה

New member
אם כבר הזכרת את שמי...

השאלה הזו בכלל לא רלוונטית לי ולענייני העישון או הגמילה. אני לא חוזרת על עצמי...? ואם כבר אתה מכניס אותי לרשימת ה"מטופלים" שלך, לפחות תתייחס למה שאני כותבת לך או שואלת אותך, כדי שחלילה לא ניזכר שוב בסיגנון ה"מונולוגים" הישן והבהחלט לא טוב. אני מחזירה אותך שוב למקום האחרון שהגבתי לך, אם אני לא טועה, זה היה רק משפט קטן עם סימן שאלה בסוף, ולא משום שסימני שאלה נראים בעיניי דקורטיביים יותר מסימני קריאה. אני מקווה שאתה מסוגל לנהל דיאלוג מתחילתו עד סופו ולהיות ענייני בהתייחסות שלך אלי (החלטתי שאני נמנעת מלדבר פה בשם אחרים), אחרת אני אחשוד שאתה תמיד בורח במקומות שבהם אין לך תשובות, וצץ שוב באותה נקודת התחלה שבה כבר היינו.
 
זאת בדיוק התשובה !

תקראי מה שכתבתי ל- spark lite ותראי שהתשובה מכוונת גם אלייך . חוץ מזה - למה את חושבת כמו שכתבת "שהשאלה הזאת בכלל לא רלוונטית לך ולענייני העישון או הגמילה"?
 

פורמה

New member
מצטערת. לא מצאתי.

בגלל חסך בתשומת לב בילדות, אני דורשת שתתייחס אלי באופן אישי ותיתן לי תשובות ספיישל לשאלות ספיישל שאני שואלת. שאלת מה אני אעשה כשאסיים לאכול כימיקלים (..שמשום מה זה נשמע היה כמו שאלה רטורית למשהו שתשובתו נסתרת מעיניי..). אז בבקשה ממך, תאיר את עיניי ותאמר לי, מה לדעתך יקרה ומה אעשה? אגב, הקפה שאתה ממליץ עליו, זה לא כימיקלים? אני לא מסוגלת לשתות יותר מספל או לכל היותר שניים בשבוע. אז להתחיל לשתות כל יום? מממ... אז הנה כבר התווספו להן עוד שתי שאלות. והנה גם תשובה לשאלתך, מה שנראה בעיניי בכלל לא רלוונטי לי ולעניין העישון זה הקישור לנושא של שליטה, מה שגם מחזיר אותי שוב אל ההתעקשות הקודמת שלך שאני מעשנת בגלל דמות סמכותית שולטת בחיי, אין לי שליטה, יש לי שליטה, אני פוחדת לאבד, לא פוחדת לאבד. סורי. אני פשוט לא מצליחה לחבר את הדברים (גם אחרי שהשתדלתי). ועוד דברים: ממה שכתבת לה משתמע שאה משוכנע שהמעשנים הם אנשים דכאוניים שלא צחקו צחוק אמיתי כדבריך (וואט'ס דה פאק?!), ולא מילאו את חייהם בדבר מלבד עישון וסילסולי עשן (....דאהה...). אז אתה יודע, זה קצת נשמע מוזר, וגם, לא רלונטי לי. אני יודעת לצחוק, אני יודעת לבכות, אני יודעת לשמוח או להיות בדכאון, אני יודעת לאהוב, ואני יודעת לשנוא, אבל אני ממש לא יודעת מהו שיעמום או ריקנות, ומעולם לא ידעתי (טנקס גאד). ואם בתוך כל זה אני בכל זאת אמצא איזשהו "חלל ריק", רוב הסיכויים שלא יהיה לי מספיק זמן להתרפק עליו, בטח ובטח שאני לא צריכה "טיפים" למילוי. מקווה שהצלחתי לענות לך. אם לא, תרגיש חופשי לשאול.
 
דיאלוג ספיישל עם פורמה

דבר ראשון לא שכחתי , תשובה לגבי השאלה ששאלת ,תקבלי מאוחר יותר ,כדי שלא תגידי שאני מרפה את ידייך . דבר שני שאלה : אם תעני בכנות ,הרבה דברים יסתדרו לך . באיזה מעשה שעשית במהלך החיים שלך את הכי גאה ? ו,,,אל תשכחי, זה ספיישל - תעזבי לרגע את ה"אחרים" בצד , את הכי חשובה כאן .
 

פורמה

New member
אני עדיין ממתינה

ובכל זאת, אין לי שום בעייה לענות לך בנתיים, ותמיד בכנות ופשטות. לא קיים המעשה האחד שבו אני הכי גאה. יש הרבה. גם אין באפשרותי להגיד מה המעשה שעשיתי במהלך החיים שבו אני הכי מתביישת. יש הרבה גם מזה וגם מזה וקשורים לתחומים שונים ובהקשרים שונים. מה הצבע שהכי אהבת אי פעם בחייך? פעם אהבתי ורוד. היום אני אוהבת כחול אולטרה מרין. אבל לא על בגד או אוכל. על בגד אני הכי אוהבת בורדו, ועל אוכל כתום. הייתי גאה בהרבה דברים שעשיתי. יש כאילה שהיו קשורים להבנה מסויימת, ויש שקשורים לעשייה. יש שקשורים לזולת, ויש שרק לעצמי. יש שקשורים לחוסר עשיה. יש כאילה שקידמו אותי או שהביאו לי תועלת מעשית, וכאילה שרוממו אותי נפשית. יש מעשה שאפשר להתגאות בו בפומבי, או לחוש ולחוות באופן מיוחד ואישי, ואז אני ארגיש גאה בפני עצמי ולעצמי. לאןאתה חותר?? אני ממש מנסה להבין באיזה אופן אתה עושה את הקישורים ואני לא ממש לא מצליחה. באמת אתה סבור שיש רק דבר אחד שעליו אוכל להצביע? אני דורשת תשובות. כי בנתיים במקום תשובות אתה משיב לי בשאלות שלא מובילות אותי לשום מקום. איזה "הרבה דברים" אמורים היו להסתדר לי עכשיו? וכשאתה כותב שאני הכי חשובה כאן, זה ממש לא במקום. אם אדם דורש יחס מותאם לו אישית זה אומר שהוא מרגיש הכי חשוב? זה רק אומר שאני בהחלט לא מרגישה רותי, או מיכל, או אילנה, או מנשה או יונק בטח ובטח לא מצוי... כל אחד מבני האדם פה הוא שונה. כל אחד פה הוא עולם ומלואו. אנו חושבים אחרת, יש לנו מניעים שונים, אנו אוהבים דברים שונים, נעלבים מדברים שונים, מגיבים באופן שונה על דברים שונים וכו'. אפילו התהליכים הפיזיים שלנו לא זהים במאה אחוז, גם כשהם אמורים להיות. אין פה אדם חשוב מן האחר. מאיפה זה בא לך בכלל? קושקוש, זה הזמן לתשובות. צברת יותר מידי שאלות שנאלמת מלתת להן תשובות.
 

spark lite

New member
והתשובה ליונק

למה אתה כל כך אנטי שליטה? שליטה היא מבורכת, מקדמת, מאפסת וכו' אין בה רע כל עוד היא לא אובססיבית או מזיקה לא אשלוט בחומר-לא אצליח במבחן לא אשלוט בעבודה- לא אתקתק אותה נכון לא אשלוט בחשבונות- תחזור לי המשכנתא וכו' בין איבוד שליטה והפסקת עישון אני לא מצליחה להבין את הקשר ובאמת שניסיתי תוכל לחדד? למה כשאני מעשנת אני בשליטה ולכן פוחדת להפסיק? אולי דווקא עכשיו יש חוסר שליטה כי הגוף רוצה סגריה ואני מצייתת? אם אפסיק לעשן אני דווקא זאת שאשלוט... לא? ואם אפסיק לעשן ואשלוט אז שוב ידובר פה על שליטה שאתה נגדה? אז מה יצא...
 
לאבד שליטה

האדם היחיד שאת יכולה לשלוט עליו הוא על עצמך ועל התגובות שלך. השליטה שאני מדבר עליה היא השליטה במנגנון הבריחה שיצרת. את בורחת מהתמודדות עם קושי מסוים , נראה לך כאילו את נמצאת מוגנת, מאחורי חומה בלתי ניראית, שם את לא צריכה להתאמץ ולהתמודד עם הקושי הזה . הקושי הוא להראות את האני האמיתי שלך,להציג את עצמך כמו שאת באמת ,את האמונות הרצונות וערכים והצרכים שלך. עד כדי כך את מפחדת (אולי בגלל שאת לא יודעת איך )שאת מוכנה לפגוע בעצמך בעישון . הזמן קצר, ואת צריכה להחליט שאת לא בורחת יותר ,ושאת מפסיקה להרעיל את עצמך בגלל שקצת קשה לך להציג את עצמך כמו שאת , זה קשה לכל אחד ,אבל אף אחד לא מרעיל את עצמו ופוגע בעצמו בגלל הסיבה הזאת .
 

spark lite

New member
טוב יונק

אני מיציתי באמת באמת שניסיתי והשתדלתי להבין את מה שאתה אומר סגריה לא מתחברת לי לא לשליטה, לא לחומה, לא למנגנון בריחה, לא להתמודדות עם קושי, ובטח לא להסתיר את האני האמיתי שלי וכל השאר. אפילו להיפך הסגריה התחילה מרושם והחצנה ולא בנית חומות הגנה, משם המשיכה להתמכרות לניקוטין להרגל וכו' באשר לפגיעה שהיא יכולה לגרום אני מודעת ולכן אני רוצה להפסיק ואני אפסיק!, ורעל יש לך גם ברגע זה שאתה קורא את ההודעה את המילים האלה מהקרינה של המחשב...אז שנחיה בבועה של חמצן טהור? ובטח שאני לא חיה באשליה ואומרת שאני תמיד מציגה את עצמי כמו שאני כל הזמן, כל הזמן, כי אני חיה בחברה שיש בה מוסכמות ומטורף מי שיתנהג כך... מבטיחה לך שהסגריה לא מקנה לי את מנגנון ההגנה שאתה אומר אלה דברים כמו להיות אסרטיבית/לשתוק/לצעוק/להתלבש בצורה מסויימת וכו' כשמתאים למקום וכשצריך, וזה מתוך כבוד עצמי וכבוד לזולת או למקום. התמכרות לסגריות היא מעצבנת אבל בטח לא משרתת את מה שכתבת... לכן מבחינתי מיציתי את ההתכתבות איתך, הוכחת שאתה כמו אלה שכותבים הורוסקופ כללי שמתאים לכולם וכל המאמינים לוקחים אותו אישית "קשה לך, רע לך, היה לך ככה, היה לך אחרת, את לא יכולה את כן..." נו באמת קצת ריספקט... בכל מקרה מאחלת לך את כל הטוב שבעולם כי הוא נמצא, רק צריך לפקוח את העיניים, אולי אם תתקל בו יום אחד תבין שלא כל מה ששלילי (כמו סגריות) נובע מדברים שליליים (כמו תכונות תבוסתניות) ולא תגיד אותם לכל אחד בשיטתיות אני מאושרת ומשתפרת ואתה?
 
מהתשובה שכתבת

אני לא יודע אם את יודעת להצביע על מעשה שאת גאה בו ,לא נורא , מה שבטוח הוא שאת מתחילה לעשות פוקוס על מקום שהרבה זמן לא יצא לך להתמקד בו , למה זה חשוב ? זה התהליך של שינוי הגישה לחיים , זה מוביל אותך להכיר בערכים האמיתיים שאת מקפידה לפעול לפיהם, למצא במה את גאה באישיות שלך,בגרעין היסודי שאף פעם לא משתנה ,באדם שבך ,בהיותך ישרה ,מעניקה,אוהבת ועד כמה שאת מיוחדת כאדם יחיד ומיוחד שהיה אי פעם עלי אדמות ,שרק הוא עבר את מה שאת עברת . עכשיו כשאת מוצאת את המוקד שעליו בנויים כל החיים שלך ,ומבינה שאת חיה כאן כדי לבסס את הערכים האלו בחיים שלך, עד כדי כך שתהיי מוכנה למות ולא לפעול להיפך מאחד מהערכים האמיתיים האלו , פה מתחילים הדברים להתבהר ,יש הפרדה בין עיקר לטפל ,ברור לך למה את עוברת בחיים שלך את מה שדווקא את עוברת ,ולא אף אחד אחר ,ברור לך עכשיו עבור מה כדאי לחיות . אחרי שהגישה שלך לחיים השתנתה ,את צריכה להחליט, אם כדי להגן על ערכים כאלו ועל אישיות כמו שלך את מוכנה אפילו למות , אז למה לא לחיות ולעשות כל מאמץ כדי להציג ערכים ואישיות כזו כדוגמא אישית בפני כל העולם ? למה לגרום נזק לבריאות בעישון או בנטילת חומרים כימיים אחרים ? לגבי התשובה שהבטחתי , מה יקרה כשתפסיקי להשתמש בזייבן ?-אם ובמידה ולא תשני את הגישה שלך לחיים ותפעלי כמו שתיארתי כאן -תהיי כלכך זקוקה למלא את החוסר שמילאה התרופה ,ומכיוון שלחזור לתרופה את לא יכולה, את תחזרי במוקדם או במאוחר לעשן, כי לא טיפלת בבעיה העיקרית שלך .
 
למעלה