למה אתה לא מגן עלי??

[mri10]

*אפשר להסביר לבת הזוג.

 

[Anna Vasserman]

דעתי

אמא שמשפילה את הכלה שלה בפומבי היא אשה טפשה.

אמא שלי, למשל, שומרת לעצמה את הדיעות השליליות שיש לה על גיסתי (אשתו של אחי).
לפעמים היא קצת מקטרת בפניי (בכל זאת צריך להוציא קיטור), אבל היא לעולם לא תגיד שום דבר מעליב לגיסתי בפני אנשים אחרים.

מה השיגה אותה אמא??
לא רק שהיא פגעה בכבודה של כלתה = לפגוע בכבודו של בנה, כי הרי הוא זה שבחר אותה לאשתו, היא גם סכסכה ביניהם.

לדעתי, אם אחד ההורים יוצא על בן/בת הזוג של בנם/בתם - הבן/בת צריכים לצאת להגנת בן/בת הזוג.

צריך לכבד את ההורים, אבל גם צריך לתת להם להבין שגם הם צריכים לכבד את האחר.

והמלבין פני חברו ברבים - כאילו שופך דמים.

 

[1Shir]

אני הייתי שואלת

מה זה אומר עליו ששתי הנשים החשובות בחייו מתנהגות כך?..

 

[סוקרטס פה]

גוד קוואסצ'ן שירוש !

 

[Sponge Worthy]

לדעתי השאלה לא נכונה

השאלה לא צריכה להיות "האם לקחת את הצד של האמא או את הצד של האשה".
השאלה צריכה להיות "מי צדק בויכוח - האמא או האשה". אני הייתי לוקח את הצד של מי שצדק בויכוח, כי זה מה שצודק וזה מה שנכון.

לגבי מה שנאמר פה שצריך תמיד לקחת את הצד של האשה ולא של ההורים: אם הייתי היום בן 20, הייתי מסכים עם זה. מכיוון שאני אוטוטו בן 36, ניסיון החיים לימד אותי שזה לא נכון.
בנות זוג באות והולכות. בחורה יכולה יום אחד לאהוב אותך עד הגג, וביום למחרת למצוא מישהו יותר מגניב/יותר עשיר/עם &%$# יותר גדול - ולעזוב אותך בשבילו.
היחידים שת-מ-י-ד יאהבו אותך ללא תנאי ויהיו שם בשבילך - הם ההורים שלך. היחסים שלי עם ההורים שלי לא מושלמים, אבל אני לא מחליף אותם בשביל אף בחורה בעולם.

 

[דידי 9]

לדעתי לא לקחת צד-ולא מי צודק. לנהוג

בחכמה ובכבוד..

גם במצב הזה.

 

[Sponge Worthy]

מסכים איתך

שצריך לנהוג בחכמה וכבוד.
אבל זה לא סותר את העובדה שלא צריך לצדד אוטומטית בצד זה או אחר, אלא צריך לבחון את הדברים לגופו של עניין, ולקחת את הצד של מי שנהג נכון.

 

[דידי 9]

סבבה רק לא

באותו זמן....לא במצב של כעס...

ממש קשה לי לראות כזו סיטואציה! בכל מקרה

 

[דידי 9]

טוב אז...התשובה שלי היא כזו...איזו אישה בכלל

מסוגלת להעמיד את הגבר שלה בכזו פוזיציה?
איזו אישה מסוגלת להגיד לגבר שלה-"למה אתה לא מגן עלי מפני...אמא שלך???"

אל תדון-עד שתגיע.
תגידו מתחסדת? תגידו! מה אכפת לי..
אין מצב שהייתי מגיעה לכזו פוזיציה עם חמותי העתידית. ולא חשוב לגמרי מי היא תהיה....
שוב חוזרים בעצם לקטע של השקפת עולם.
מה שאני הייתי עושה זה אומרת לו-"שנלך"?
או מצפה שהוא יגיד לי...
אבל בשום פנים שלא יגיד לאמא שלו דבר וחצי דבר במעמד שכולנו שם.גם לא אם היא פגעה בי, אשתו.
בשום אופן לא הייתי רוצה לגרום לאדם שאני אוהבת לצאת מול אמא שלו-שטעמיה בוודאי איתה
אם היא העזה להתפרץ עלי, *במשקל אל תדון, מה עובר עליה*

בקיצ...אם אני במקומו? פותרת את הדברים כשהם נרגעים וסף הכעס יורד....
בשום פנים לא באותו זמן שזה קורה. אז-פשוט ללכת.
כלומר כן למחות ע"י זה ולצאת מהסיטואציה-אבל לא מעבר. בטח שלא יגן עלי-מול אמא שלו.
בשום פנים לא.....

לפתור את הדברים למחרת.

 

[הברווזה עליזה84]

כל אשה יכולה להגיע למצב שבו

חמותה מטיחה בה עלבונות צורמים. למזלי חמותי במהותה אשה טובה ועדינה אבל אמא שלי למשל, שהיא אשה שרחוקה מלהיות פרובוקטורית מכל סוג- סבלה מרורים מסבתי שהיתה מתעללת בה בכל עת, משפילה אותה מול כל בני המשפחה, מעליבה אותה ואת ילדיה (נכדיה!) וכו. אם תהית למה אז זה משום שהוריה של אימי גרושים וסבתי מלכתחילה לא אהבה זאת). אבי עמד לצדה של אמי כמו שגם אני הייתי עושה וניתק קשר עם הוריו.

 

[ivgy1980]

קודם כל מגינים על בת הזוג

וגורמים לאמא לסתום ת'פה מהר. אם לאימי יש ביקורת על זוגתי, אפשר להגיד לי אישית - ולא מולה.
זו תרבות התנהגותית בסיסית, בסה"כ.