למה אני לא מצליחה?

ל י M ו ר

New member
להסביר

את לא צריכה, להציב את הגבול כן. מה שקשור בילדים טוב ויפה, החיים שלך מחוץ לתחו.ם עם הזמן הוא יבין או שלא וזו תישאר בעיה שלו הילדים לא ישתפו פעולה לחקירות .
 
מתוקית ../images/Emo25.gif ../images/Emo24.gif

לקח לי בערך ארבע שנים + גט לקלוט שאני לא אחראית בשום דרך להתנהגות שלו ולתפקוד שלו עם ילדיו, האמיני לי זה היה לי קשה לקלוט את זה ולא לתת לעצמי את הדין וחשבון שיו אני אשמה במצב... אז קודם כל את עושה עבודה מדהימה לכל אורך הדרך ועכשיו שחררי הפסיקי לתת דין וחשבון, הדין וחשבון היחיד שאת צריכה לתת הוא לעצמך ומעכשיו...הוא אמר(שיגיד), הוא עשה, הוא לא שילם(תחנות הצדק אומנם טוחנות לאט אבל בטוח). מספיק להצדיק אותו ולתת לו מגן של בטחון בפני הילדים ולתת לו תרוצים העמידי את הדברים על דיוקם אין ספק שב"מלחמה" הזו הילדים יפגעו אבל את אינך אחראית על הקשר שלו עם ילדיו, תלמדי לא לצפות שיגיע(ואו זה קשה), לא לסמוך עליו ותמיד להיות עם תוכנית מגירה נוספת חלופית בקנה . הכי חשוב יקירתי שמרי על עצמך ועל נפשך כי ע"מ להחלים את צריכה את כל כוחות הנפש שלך ואת כל האנרגיות שיש לך כדי להלחם אז תעזבי את המלחמה איתו ותני לו להלחם בה לבד תעסקי במה שחשוב ולא בטפל(הגרוש). שחררי אותו מהמערכת .
 

יעלילה1

New member
קושית יקרה

אם הוא מתנהג ככה, ברור שיש לו בעיה. האם היה אפשר ללכת לטיפול משפחתי? אני יודעת שזה רעיון משונה מאוד, ואתם כבר לא משפחה, אבל הרושם הוא שאתם מסובכים זה בזו. ניכר שהוא עדיין לא ויתר עלייך, הוא מקנא לך, רוצה שתחזרי, חושש שמישהו אחר יתפוס את מקומו (מעדיף את המקום לשעבר שלו שיישאר ריק). אולי גם את עדיין לא ויתרת, באיזשהו מקום בלב, עליו או על כך שהוא רוצה בך? בכל מקרה אני ממליצה ללכת לייעוץ, שלך לבד או שלכם עם הילדים. כי הוא פוגע גם בהם.
 
למעלה