למדוט על....?

Queen of light

New member
למדוט על....?

שלום!

שמתי לב שלעתים משתמשים במילת הקישור "על" כדי לציין כיצד פועלים במדיטציה.

למשל:
"מדטתי על 1,000 שמותיה של האלה".
"לא הבנתי מה המורה אמר, אז הוא אמר לי למדוט על זה".
"ששש... אני מודט על השקט...."

מכירים?
מה דעתכם?
משתמשים בזה?
והאם אתם חושבים שיש מקרים שבהם זה לא מתאים?
האם זו צורת הייחוס הנכונה לפועל? מבחינה רעיונית, כן?
אני לא מדבר מבחינה תקנית לשונית, כן? אולי נשאל את האקדמיה ללשון עברית מה דעתם, אבל זו תהיה דעתם.

זה מעניין.
 

neophile

New member
זה מונח בעייתי

עדיף ללמוד את המונחים בשפת המקור שלהם .

יש הרבה דקויות ותרגום גס שנועד לאוזניים מערביות לא טוב לטווח הארוך .
 

Queen of light

New member
על איזו שפה אתה מדבר?

אני אשמח להסבר
 

neophile

New member
לכל "בית ספר" של מדיטציה יש שפה משלו

ברמת העיקרון בודהיסט מאסכולת הזן או בודהיסט טיבטי יסכימו על זה שהם עושים מדיטציה , זה יהיה מאוד ברור מאליו בעינייהם אבל מה הם בדיוק עושים ואיך הם מתקשרים את העשייה הזאת , כלומר איך הם למדו אותה ואיך הם מיישמים אותה בדיאלוג הפנימי שלהם כל אחד ?

אפילו אנשים כאלה ששניהם בודהיסטים אבל באסכולות שונות לא בהכרח יוכלו לתקשר וללמוד אחד מהשני כמו שאנשים באותו בית ספר מסוגלים .
 

Queen of light

New member
לדעתי זה נחמד


קודם כל זה נחמד כי זו צורת שיח ותקשורת, וככזו זה דבר נעים ויפה, כשאנשים מבינים זה את זה כאשר הם אומרים "למדוט על" .

שנית זה נחמד לטעמי כי במקרים מסויימים זה די מוחשי.
כשמדובר על התבוננות על יחידת מידע נתונה (למשל - מילה, משפט, קוואן, דימיון) כטריגר או כמידע למיינד שלנו על מנת להכנס למצב מדיטטיבי, זה מוחשי לומר "על" כי אז שיש מושא מובהק לפועל "למדוט".

בינתיים זו דעתי.
 

Arkady Volman

New member
זה אפשרי, אבל זו רמה מאוד גבוהה,

קל מאוד להיסחף למחשבה או דמיון על זה במקום מדיטציה על זה.
 

ינוקא1

New member
מכיר , משתמש , חושב שזה נכון וראוי.

כאשר יש סוגיה או נושאים המטריד אותנו , להיכנס למצב מדיטטיבי ולבקש הכוונה או הבנה של הנושא מתוך המצב הזה. כנ"ל כאשר רוצים "לעבד" חוויה או תובנה מסוימת.

בניגוד לדעת הרבה מהכותבים כאן , אני חושב שזוהי רמה גבוהה יותר מאשר מדיטציה "רגילה".
כי בהתבוננות כזו שני חלקי המוח צריכים לעבוד בתיאום , והחלק ה"השראתי" מפרה את החלק הרציונלי. יש כאן חיבור של שמיים וארץ , אין ויש , והחיבור הזה הוא אידאל מבחינתי.
 

lightflake

New member
כן אבל זה בגלל

שאתה לא יודע מה זה המדיטציה ה"רגילה"... (וכנראה שגם זה שמעליך שכתב אותו דבר)
 

ינוקא1

New member
ואת זה אתה כותב

כי לדעתך השמש זורחת מהמקום בגופך בו נהוג לשבת
 
שוב. נראה כאן

חוסר הבנה טוטלי במהו מצב מדיטטיבי.
או הגדרה שונה מאוד למלים האלה.

המצב המדיטטיבי אין בו כלום.
זהו אפס אחד גדול.
אבל אפס שיש בו אינסוף.
זהו מצב שהוא שקט אינסופי.
ובו בזמן דינמיות אינסופית.

לתת הכוונה לאפס (או לאינסוף או לשקט או לדינמיות) היא משהו לגמרי חסר משמעות.
משהו בלתי אפשרי.
 

ינוקא1

New member
שבוע טוב

בגלל שכתבת על "הגדרה שונה" לא אגיב לך כמו לליטפלייק , אלא קצת יותר ברצינות.

ה"אפס שיש בתוכו אינסוף" יצר עולם.
עולם עם חוקים וכיוונים.
אם כל מה שיש זה 0\ אינסוף חסר כיוון , מהיכן יצא עולם כזה ?

אז ככה :

כאשר אתה נמצא ב0 , אתה מכיל פן אחד של העולם (חצי המוח הימני)
כאשר אתה נמצא ביש , אתה מכיל פן שני של העולם (חצי המוח השמאלי).
החוכמה היא להיות בינהם , בין שני המוחות.
כלומר לעבור באופן הרמוני מאין ליש ומיש לאין.

אי אפשר לכפות כלום על ה0 \אינסוף , אך אפשר לזרוק לתוכו "שביב של כוונה" , ואז נוצר מעבר וגשר כזה , וכך גם נוצר העולם- והחוכמה מאין תימצא. החוכמה שהיא ראשית ההשתלשלות של העולם יצאה מהאין , והיא כמו נקודה קטנה.

דרך יצירת המעבר הזה לא רק שאתה נמצא ב0 \אינסוף , אלא אתה מסוגל לראות כיצד האינסוף מתלבש בתוך כל דבר מהעולם הגשמי ! אתה מחבר את העולם למקור השפע שלו !

וזו הדרך שמביאה בסופו לגאולת העולם והאדם - כי כל עוד קיים נתק בין העולם לבין ההויה , העולם מנותק מהשפע שלו , היש מנותק מהאין , וקיים סבל בעולם.

ככל שאתה רואה יותר כיצד היש נובע מתוך האין , העולם מגיע לגאולתו.
כל תורת הקבלה בנויה על עיקרון זה.
 
למעלה