ולא לומדים בשלב מסויים את הצורה
הפשוטה? מה שמציק עם הרבה תוכניות לימוד זה שהם מתקמדות בצורה המנומסת בהנחה ש"זרים צריכים להיות מנומנסים". זאת נקודת פתיחה טובה, אבל רוב האנשים שלומדים יפנית בחו"ל לא צריכים לשאול יפנים איך מגיעים לשינג'וקו כאן ועכשיו, אלא רוצים ללמוד יפנית כשהמטרה הסופית שלהם היא לדעת לדבר בצורה טובה. הבעיה היא שיפנית פשוטה יכולה להיות שימושית גם אם לא למדה יפנית מנומסת, אבל לא להפך. אחרי הכל, הצורות המנומסות הן לא הצורות הבסיסיות של הפועל (כמו שלפעמים אנשים מתפתים לחשוב בתחילת הלימודים) והן יכולות להופיע רק בסוף המשפט. כל משפט שמכיל יותר מפועל אחד, או שמכיל משפט משועבד או שמשתמש בצורת מורכבות כמו verb + deshou יצטרך צורות פשוטות של יפנית. לכן אני גם לא כל-כך אוהב ספרים מהסוג של Japanese for Busy People, שלדעתי מלמדיםם יפנית בצורה "שיחונית" מדי, כשראשי הפרקים ממש מזכירים שיחון (למשל Going By Taxi). זה יעיל לדעתי למי שרוצה ללמוד מהר "יפנית להישרדות" שתעזור לו להסתדר ביפן, אבל כבסיס ללימודים לטווח הארוך זה לאו דווקא אידיאלי. אין לי ממש ביקורת על האוניברסיטה הפתוחה דרך אגב. אני מניח שהם בחרו ללמד בגישה שתקסום לאנשי עסקים שבאים ליפן, ובכל מקרה ללמוד יפנית בכל דרך שהיא עדיף על לא ללמוד, ובארץ אין הרי הרבה אפשרויות. תפסת משהו? יופי. אבל אם מישהו שוקל ללמוד לימוד עצמי, הייתי אומר שהמדריך של Tae Kim באינטרנט (בחינם!) מתעלה בעשרות מונים על Japanese for Busy People.